איך מטמיעים AI בחיי המדינה? ההמלצה שחסרה בדו"ח ועדת נגל
דו"ח ועדת נגל להאצת תחום ה־AI הציג שורת המלצות רחבה, אך כמעט שלא התייחס ליישום הטכנולוגיה בחיים במדינה. הוועדה גם המליצה להקים מטה לאומי "רזה" בתקציב של חצי מיליארד שקל, שאת העומד בראשו ימנה ראש הממשלה
הדו"ח של ועדת נגל להאצת תחום הבינה המלאכותית, שיצא בשעת לילה מאוחרת ביום שלישי, צייר תמונה מדאיגה של מצב תחום הבינה המלאכותית בישראל. לצד המברכים על הדו"ח, יש לא מעטים בתעשייה המקומית אשר חוששים שהמסמך מתעלם מנקודות משמעותיות ביותר, שם דגש רב מדי על תשתיות המחשוב וכמעט שלא מתייחס להטמעת הבינה המלאכותית בחיים במדינת ישראל.
בנוסף, מחברי הדו"ח הציעו שראש המטה לבינה מלאכותית שיוקם במשרד ראש הממשלה – אדם שלפי הוועדה אמור להיות בעל רקע ניהולי וטכנולוגי אשר יהיה לו מנדט למנות את כל הצוות שלו – לא ימונה במכרז מסודר, אלא יהיה מינוי אישי של ראש הממשלה.
על פי הוועדה, "התמונה שהתגלתה מהמחקר היתה מורכבת ומדאיגה בו־זמנית. מחד, ישראל מחזיקה בנכסים יוצאי דופן: הון אנושי איכותי, אך לא בהיקף הנדרש בתחומי הבינה המלאכותית, מסורת של חדשנות ויזמות טכנולוגית, אקדמיה מחקרית מצטיינת, ואקו־סיסטם חזק של חברות סטארט־אפ. מאידך, התברר כי היתרונות הללו אינם מנוצלים למלוא הפוטנציאל, וששורה של חסמים מערכתיים מונעים מישראל להפוך יתרונות טבעיים אלה לעוצמה לאומית בתחום הבינה המלאכותית. המומחים שהעידו בפני הוועדה הצביעו פערים מהותיים בתשתיות המחשוב, על מחסור חמור בכוח אדם מומחה, ועל בעיות מבניות ברגולציה ובגישה למאגרי נתונים".
בדו"ח שהגישה הוועדה, בראשות יעקב נגל מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא קובעת שההמלצה המרכזית והדחופה ביותר היא הקמת מטה לאומי "רזה", חזק ויעיל במשרד ראש הממשלה, בכפיפות ישירה לראש הממשלה. עם זאת, התקציב שהוועדה מבקשת להקצות למטה אינו רזה כלל ועומד על היקף של חצי מיליארד שקל. כאמור, ראש המטה הראשון ייבחר על ידי מינוי אישי של ראש הממשלה. המטה יכלול 25 עובדים בשכר של 70־95 אלף שקל בחודש לעובד.
המטה הלאומי לבינה מלאכותית יגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה רגולטורית בהחלטות ממשלה רלבנטיות ובחקיקה במקרה הצורך.
הוועדה ממליצה גם להשקיע 25 מיליארד שקל ב־AI בחמש השנים הקרובות כאשר 18 מיליארד שקל מתוכם יושקעו בהקמת תשתיות מחשוב. עוד בהמלצות בדו"ח: לייצר מודל שפה לאומי ישראלי בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי, לא לקדם בארץ ייצור עצמאי של שבבים, ולהגדיל משמעותית את כמות המומחים בתחומי הליבה בבינה מלאכותית.
בכיר בתעשיה אמר לכלכליסט שבדו"ח מופיעות מספר נקודות אור, כמו ההתמקדות בהון האנושי עם השקעת הון משמעותית בתחום וחיבור חשוב לאקדמיה בהקמת מכון המחקר הלאומי אשר יש לו חשיבות רבה, אבל יש מעט מאוד, אם בכלל, התייחסות לשילוב של הבינה המלאכותית באופן מעשי במדינה, כלומר בתוך משרדי הממשלה השונים. הוא ציין כי "הבינה המלאכותית משנה את העולם, ואין שום התייחסות לשינויים הללו בדו"ח, אלא עם יעדים ואבני דרך".
