סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
המל"טים המתאבדים של איראן באים להציל המלחמה של פוטין
(ניצן סדן)

הקברניט
המל"טים המתאבדים של איראן באים להציל את המלחמה של פוטין

שלושה דגמים של כלי טיס בלתי מאוישים הגיעו למלחמת אוקראינה, ויוכלו לפתור לצבא הרוסי את הבעיות הכי גדולות שלו. בדרך, ילמדו את איראן איך מתמודדים עם הטכנולוגיה המערבית הכי מתקדמת, ויעזרו לשדרג את הטרור המעופף

שלום, כאן הקברניט; רוסיה התחילה לקנות מאיראן כטב"מים מתאבדים כדי לנצח את אוקראינה, להדוף את מתקפות הנגד שלה ולכבוש סופית את מזרח המדינה - ויש סיכוי שהיא תצליח. הסיפור הזה מאוד מוזר: הרי הכטב"מים של איראן כה פשוטים וחבוטים שמחבלים תימנים בונים אותם במערות - זה הנשק שבחרה מעצמת נשק כמו רוסיה? מה לא בסדר בכטב"מים שלה-עצמה? היום נדבר על רובוטים מעופפים, ונראה איך הם משפיעים על המלחמה, וכיצד עלולים ליצור סיכונים חדשים גם עבור ישראל.

לפני הכל, חשוב לי להבהיר משהו: רוסיה לא סתם רוצה כטב"מים או צריכה אותם - בלעדיהם, אין לה מלחמה. הרבה דברים חסרים לצבא שלה באוקראינה: אלפי טנקים ונגמ"שים הושמדו או הוחרמו בידי נהגי טרקטור מקומיים; עשרות מטוסים ומסוקים הופלו בטילי כתף; והלוגיסטיקה כה גרועה שהכובשים מסתערים על המקררים וארונות הביגוד החם של המקומיים עוד לפני שהם תולים את הדגל הרוסי.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מל"ט רוסי מדגם אוריון
(צילום: mil.ru)
וזה עוד לפני שדיברנו על המוראל המזעזע: לחיילים של פוטין יש מוטיבציה של תלמידים בשעת אפס שהרגע חטפו בוחן פתע בנושא דרדרי מדבר. עם כל אלו רוסיה יכולה להסתדר, אבל ישנן שתי בעיות קריטיות, שבלעדיהן ההפסד יבוא תוך חודשים ספורים.
הבעיה הקריטית הראשונה היא העובדה שלמפקדים אין מושג מה קורה בשטח. הגנרלים של פוטין יכולים לשבת ולבנות תוכניות גאוניות, וכשיגיעו לכוחות בחזית - פשוט יתנפצו על שולי הכאוס; כבר קרה שאוקראינה תקעה דגלים בעיר משוחררת, כשהרוסים עוד ניסו להבין למה הכוחות שם לא עונים. הסיבה מס' 1 שרוסיה מפסידה את המלחמה הזאת היא שהיא לא יודעת מה קורה בה.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
כוח שריון רוסי שנפל במארב אוקראיני
(צילום: רויטרס)
כדי להבין עד כמה גדול הבלאגן הזה, חשוב להבין רגע איך צבא נלחם. כל חטיבה, גדוד ופלוגה משויכים לצוותי קרב, שמקבלים גזרות ומשימות. היחידות מגיעות לגזרה, מרימות מחנות גדולים, ומתקבצות לצוותי קרב כשיוצאים אל האויב.
כל הכוח הזה מגיע לקרב ביחד, וכשרואים אותו אפשר להבין בגדול מה קורה. למשל, אם אתם יושבים בעמדת תצפית ברמת הגולן ורואים מאה טנקים נעים על ציר לעברכם, ברור לכם שמתבשל משהו גדול וכדאי להשליך עליהם איזו טייסת אפאצ'י.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
צוות קרב רוסי שכולל טנקים ונגמ"שים. ראית כזה? הוא מתקדם לעברך? יש לי חדשות רעות
(צילום: mil.ru)
וזה בדיוק מה שהאוקראינים עושים אחרת: הצבא שלהם לא מתנהג כמו צבא רגיל. הכוחות פרושים בשטח כשהדגש הוא על ההסתרה שלהם ולא על הקרבה למטרות אפשריות - גישת גרילה קלאסית. הם פרושים בר בטבע, בלי מחנות בולטים ובקבוצות קטנות מאוד.
זה אומר שתצפיתן רוסי בפאתי עיר כבושה יכול לזהות במקרה שני נגמ"שים אוקראיניים, אבל אין לו דרך לדעת אם זה סיור קדמי או התחלה של מתקפת מחץ. מה יעשה? ידווח. וכאן נכנסים למלכודת: במפקדה ינסו להרכיב תמונה מבצעית כשיש הרבה מאוד חתיכות לפאזל, וכולן נראות ונשמעות אותו הדבר: "חבר מפקד, ראיתי שני נגמ"שים".
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
זה סיור? זו הטעיה? זה פיקניק? נגמ"ש אוקראיני בשדה
(צילום: אי-פי)
כשהאוקראינים יוצאים למתקפה, הכוחות נעים בנפרד ויתאחדו לצוותי קרב רק יחסית קרוב למטרה. אז בעצם, רק ברגע האחרון יוכלו הרוסים לדעת בדיוק איזו נקודה היא המטרה ולשלוח אליה תגבורות או להקצות סיוע אש; לך תתכנן מראש הגנה כשאין לך מושג על מה להגן.
איך זה נראה בשטח? רשתות הקשר מתמלאות בדיווחי "תוקפים אותי!" וכולם שומעים איך כולם מבוהלים, וההרגשה היא שכל מתקפה היא מאמץ-מחץ עצום וכולם מופתעים כל הזמן; פון קלאוזוביץ הגדול אמר שהמלחמה היא ממלכת אי הוודאות, אבל מה שקורה שם באמת מוגזם. ככה קורה שצבא אוקראינה שחרר סביב 6,000 קמ"ר מידי הרוסים בחודש אחד.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שחרור העיר קופיאנסק שממזרח לחרקיב, ונמצאת בשטח דונבאס
(צילום: רויטרס)
כטב"מים יכולים לפתור די בקלות את הבעיה האסטרונומית הזאת: לגלות יותר צוותים אוקראיניים יותר מהר, להבין ברגע אחד היכן באמת מתרכזים התוקפים, לעקוב אחר כלים שמתגלים כדי להבין מאין הגיעו, ולספק למפקדים תמונת מצב כדי שיבנו תוכנית שמחוברת למציאות.
אגב, לאוקראינים אין את הבעיה הזאת: הם מקבלים כל הזמן תמונה מתעדכנת באדיבות הדוד מאמריקה, שנשען על לוויינים, מטוסי ביון בגזרות סמוכות, משאבי סייבר, האזנות ומרגלים. בנוסף, הם עצמם מפעילים כוחות סיור אפקטיביים להפליא, נעזרים בדיווחים שמגיעים מאזרחים בערים הכבושות, ושולטים היטב בשיטות הלחימה של הרוסים
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מל"ט אוריון רוסי סורק ציר
(צילום: AxxMilitaryNews)
הבעיה הקריטית השנייה היא שלרוסיה אין כלים מתאימים להשמדה של מטרות ניידות בחזית. בגלל ההתנהגות הגרילה של צבא אוקראינה, לכל מטרה יש אורך חיים קצר ביותר - עכשיו מצאתם אותה? תוך דקות היא תיעלם בשיחים ותוך שעה תהיה בגזרה אחרת. וצריך משהו שיכול לחסל משגרי רקטות, רכבי מכ"מ, טנקים וכלים אחרים ברגע שמוצאים אותם.
למה לא לשלוח מסוקי קרב? כי לא נשארו הרבה מהם; החזית האוקראינית מרוצפת כולה בצוותים עם טילי כתף, שעושים ביניהם תחרויות על כמה הליקופטרים הפילו. אפילו אם המסוק ניזוק ולא הושמד, עדיין לא תוכל רוסיה להשתמש בו בעתיד הקרוב, ולכן תעדיף לשמור את המסוקים למבצעים גדולים.
27 צפייה בגלריה
הקברניט קאמוב מסוק קרב
הקברניט קאמוב מסוק קרב
מסוק קאמוב 52 רוסי שנחת נחיתת אונס לאחר שנפגע בקרב
(אי-פי)
ומה עם מטוסי תקיפה כמו הסוחוי 25? יש להם כוח אש מרשים מאוד, אבל הם לא יודעים למצוא מטרות לבד. כל שביכולתם לעשות זה לשבת בכוננות ואז להיות מוקפצים, כשהטייסים מאוד מקווים שהמטרה עוד תהיה שם כשיגיעו. מי שבטוח יהיה הם צוותי הנ"מ והתחרויות שלהם; הפלת מטוס מקבלת ניקוד כפול.
טייסי רוסיה הם לא רק נהגים של אווירונים: הם משתתפים גם בצוותי תכנון, עוזרים בהערכות מודיעין וכשאחד נופל בקרב או נפצע, הצבא כולו מאבד מערכו בחזית. ולכן, גם מטוסי תקיפה אינם פיתרון פה. ומה עם הארטילריה? אלפי התותחים ומשגרי הרקטות של רוסיה, שנחשבים ליתרון הכי גדול שלה בקרב?
27 צפייה בגלריה
הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי
הקברניט חיל האוויר הרוסי מיג סוחוי
סוחוי 25 משגר רקטות כבדות
(רויטרס)
לא מזמן סיפרתי לכם איך אוקראינה שמה דגש על פגיעה ביכולות הארטילריה של היריב, עם חיסול מחסני תחמושת, תקיפת כלים בצירים והשמדת מכ"מים שמסייעים בכיול סוללות תותחים ואיתור מקורות ירי.
הארטילריה הרוסית עדיין מאוד מאיימת, פשוט לא יעילה מספיק כדי לבלום מתקפות. רק כטב"מים יוכלו לעזור פה: ביכולתם לזהות כוחות ניידים ולתקוף אותם מיידית, או להכווין אליהם אש במהירות.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
סוללה רוסית פותחת באש
(צילום: mil.ru)
אז אם כטב"מים הם גלגל ההצלה שפוטין צריך יותר מכל, למה הם לא משחירים את שמי אוקראינה? זה לא שלרוסיה חסרים פיתוחי כטב"מ מרשימים: למשל, חברת סוחוי מפתחת בימים אלה את ה-S70 אוחוטניק, מל"ט קרב חמקן שמתוכנן ללוות מטוסי קרב מאוישים ולחפות עליהם בלחימה.
ובשורות צבא רוסיה כבר פועל האוריון - מל"ט ריגול ותצפית שיכול לשאת גם חימוש מתקדם. אז אם כל זה כל כך חשוב וקריטי, ורוסיה היא כזו מעצמת אירוספייס - למה לא תבנה בעצמה כטב"מים ותציל את עצמה מהפסד?
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
סוחוי S70 אוחוטניק נגרר מחוץ להאנגר שלו בבסיס ניסויים
(צילום: UAC Russia)
הסיבה הראשונה היא קומוניזם: כל האסטרטגיות בימי בריה"מ נשענו על העובדה שלרוסים תמיד יהיו שטח גדול מאוד, משאבים זמינים עצומים, ואוכלוסיה עצומה וממושמעת. זה אומר שכל תוכנית צבאית לקחה בחשבון עדיפות מספרית בולטת, מה שקידם העדפה של כמות על איכות גם ברמת הציוד.
זה עבד היטב בשנות הארבעים, כשחיילים סובייטים אמיצים הביסו את הצבא הנאצי על אף נחיתות טכנולוגית וכשירות נמוכה: פשוט היו מיליונים מהם, וחבר'ה עם רובים מאחוריהם שירו במי שהחליט לסגת עצמאית.
27 צפייה בגלריה
הקברניט מלחמת העולם השנייה ברברוסה
הקברניט מלחמת העולם השנייה ברברוסה
אחרי לקרב! אתם רוצים לחיות לנצח?
(צילום: Wikimedia)
וכך השתמרה אסטרטגיית המוצר הצבאי גם לאחר מכן. התעשייה הרוסית כולה הותאמה למינימום מורכבות טכנית, גם בתחומי התעופה; למשל, בריה"מ ידעה שתמיד תוכל להעמיד שמיניית מיג 21 מול כל רביעיית פאנטום, ותיהנה מיתרון מספרי בכל מלחמה בין גושית.
כמובן שכל זה כבר לא תופס בימינו: כטב"מ תקיפה מתקדם הוא לא קלשניקוב. הציוד רגיש מאוד, ומצריך הרבה יותר שבבים וחומרים יקרים שלוקח זמן לעבד. גם אם אפשר להאיץ קצת את התהליך, רוסיה פשוט לא יודעת איך: ה-DNA של התעשייה שלה עדיין כולל הרבה גנים סובייטיים, ואין ביכולתה לבצע ייצור שהוא גם מהיר וגם מתקדם.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מל"ט רוסי במפעלי קרונשטט. איכותי? בטח שיודעים. אבל גם איכותי וגם מהר?
(צילום: topwar)
ואנחנו לא במלחמת העולם השנייה, בה אפשר לתת לוואסילי רובה מוזין-נגאן ולהגיד "נתקע? לא נורא; התגנב אל האויב ותן לו בראש עם הקת".
אם חיישן של כטב"מ לא כויל כמו שצריך, זנב לא הותקן נכון או שוויתרו על איזו משאבה במנוע העסק פשוט לא יעבוד. הגזרה לא תקבל מודיעין, המטרה לא תיפגע, וחיילים ימשיכו למות.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הפעם אי אפשר לעגל פינות. מל"ט אוריון במפעל
(צילום: mil.ru)
הסיבה השנייה היא זמן: אוקראינה כובשת עוד ועוד שטחים ובקרוב תגיע לגבול, אולי אפילו תחליט להזיז אותו. לרוסיה יש חלון זמנים מאוד רגיש, משום שתוך חודשים ספורים כבר מתחיל החורף ושוב אי אפשר לבצע מתקפות גדולות והלוגיסטיקה תהפוך למסובכת בשל הצפות בוץ שיחסמו דרכים.
בנוסף, רק עכשיו החליט פוטין לגייס 300,000 איש לצבאו והאנשים האלה צריכים לעבור הכשרה סופר-מהירה כדי להיכנס למלחמה ולהשפיע בזמן. מה זה משנה אם צוותי ההטסה, תכנון המשימות, התחזוקה והפעלת המל"טים יסיימו בזמן, אם לא יחכו להם מל"טים בקצה?
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
צוות רוסי בתוך קרון הפעלה של מל"ט
(צילום: mil.ru)
וכאן נכנסת איראן לתמונה: קל לצחוק על הפיתוחים שלה, בעיקר כשלא מעט מהם מתוארים בידי השלטון כדבר הכי מדהים מאז אופטימוס פריים, כשבפועל הם אלתורים מביכים. למשל, מטוס הקרב החמקן שחשפה היה זיוף מפיברגלס עם מחוונים של ססנה ורדיו של מכונית בקוקפיט. זה כאילו שרצו שם שתצחקו.
אבל מדובר באחת מיצרניות הנשק הכי יצירתיות בעולם. טכנולוגיית האירוספייס האיראנית היא פשוט ההיפך מהרוסית: מאז 1979 אף מדינה מובילה טכנולוגית לא סיפקה ידע למהנדסים באיראן. מוצרים? תפאדלו, תקנו כמה שאתם רוצים, אבל לא נלמד אתכם. וכך צמחה בה מורשת הנדסית של אלתורים וקומבינות תחת חרמות עולמיים ומלחמות קשות. כך הצליחה לפתח כטב"מים יעילים להפליא למרות שטכנולוגית, הם נחותים מכל רחפנטום אזרחי.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
כטב"מים מדגם מוהג'ר 6 בתוך מפעל איראני תת קרקעי
(צילום: IRNA)
רוסיה ראתה איך החות'ים בתימן מצליחים להפעיל כטב"מים איראניים בהצלחה מסחררת נגד צבאה המתקדם של סעודיה, קלטה כמה זולים וזמינים המוצרים - ובחרה באיראן ללא היסוס. משלוחי כטב"ם גדולים משלושה דגמים נחתו ברוסיה במהלך הקיץ, ועתה נכנסו לשימוש בחזית.
הכלי הראשון הוא המוהאג'ר 6, כטב"מ בינוני לתצפית והכוונת אטילריה שקיבל יכולות תקיפה. זה כלי שמסוגל לשהות באוויר כ-12 שעות, לעקוב אחר תנועות אויב ביום ובלילה והוא מאוד קל להפעלה ותיקון.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מוהאג'ר 6 ממריא, תחת כנפיו זבילים עם טילים
(צילום: IRNA)
יש לו שני סוגי חימוש: הראשון הוא פצצת גלישה בשם קאהם, שמונחית בלייזר ונועדה לחיסול מטרות ניידות. השני הוא טיל מונחה אינפרא-אדום שנקרא אלמס, ונולד בכלל בישראל: זוהי גרסה מוקדמת של טיל הגיל, שנפל לידי מחבלים בלבנון והונדס לאחור.
בנוסף, ביכולתו לשאת מארזים לשחרור אמצעי הטעיה כמוץ ונורים; ככל הנראה שלא לשם הגנה מפני טילים, אלא כדי להשתתף במבצעי הטעייה ושיבוש, או להגן על כטב"מים אחרים.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מוהאג'ר עם ארבע פצצות גלישה
(צילום: FARS)
המוהאג'ר בעצם פותר לרוסים את הבעייה הגדולה הראשונה: בגיחה קצרה יוכל להציג למפקדים תמונת שטח עדכנית, כדי שיוכלו לבחור תוכנית שתתאים למציאות בגזרה.
בתוך כך, מאפשר הכטב"מ ייצור מטרות מהיר ויעיל עבור מערך הארטילריה העצום של רוסיה: אם עכשיו גילה המפעיל נגמ"שים אוקראינים מתחילים להצטבר, יוכל להכווין אליהם סוללה קרובה ולעצור את המתקפה לפני שתתחיל.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
יכולות התצפית של המוהאג'ר מכובדות: מימין אתם רואים תמונה בשדה רחב ומשמאל - זום לבית ספציפי
(צילום: tasnim)
הכלי השני נקרא שאהד 191 סאיקה והוא בומרנג חמקני. זהו כלי שנועד לייצר מודיעין בגזרה רחבה, ולהשלים את תמונת המודיעין הרוסית.
את הכטב"מ הזה מכירים היטב בארה"ב: במקור, נולד בתור RQ170 סנטינל, כלי ביון סופר-סודי בשירות ה-CIA שהאיראנים פשוט חטפו באמצעות שיבוש מערכותיו, והנחיתו בשטחם. לאחר שנים של הנדסה לאחור, סיפק לאיראן גישה לטכנולוגיות חמקנות וכך נולד הסאיקה, בכמה גרסאות.
27 צפייה בגלריה
הקברניט איראן חמקן כטב"מ
הקברניט איראן חמקן כטב"מ
חמקן, מתקדם ונו, לא מקורי. שאהד 191
(צילום: destinationiran, aviakinetic)
זה כטב"מ שמכירים היטב גם פה בארץ: הוא מנסה להגיע הנה שוב ושוב. אבל ישראל היא מדינה עם סלקציה מאוד קפדנית בכניסה כשאתה מרגל איראני מעופף, ובזכות מערך הגילוי וטייסי חיל האוויר, אף סאיקה לא שב בשלום לבסיסו.
הכלי השלישי שקנתה רוסיה הוא השאהד 136 - והוא כבר החל לעבוד קשה בשטח: כוחות ואפילו אזרחים בערים כבר למדו להכיר את זמזומו המטריד והפיצוץ שבא אחריו.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שאהד 136 מעל אודסה. אילוסטרציה
(צילום: FARS+3dexport)
לשאהד 136 יש עיצוב מאוד יצירתי: כלי קטן וזול ביותר שנועד לעבוד בקבוצות גדולות. הוא משתגר עם רקטה קטנה, אך טס עם מנוע בוכנה פצפון, ומשקלו הנמוך מאפשר טווח של סביב אלף ק"מ. איראן טוענת שהטווח כפול, אך ככל הנראה שמדובר בהגזמה לצורכי תעמולה.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שאהדים בתוך "מחסנית" על משאית
(צילום: eurasiantimes)
הכלי לא נושא מצלמה או משדר לאחור, ומונחה ב-GPS - מה שאומר שאינו מתוכנן לפגוע במטרות ניידות. אפשר לירות אותו למטרה כמו טיל שיוט, או להפעיל אותו כחימוש משוטט. זו תצורת הפעלה עליה נדבר עוד הרבה בעתיד, ומאפשרת לכטב"מ להגיע לאזור מטרות ולהסתובב בו עד שאחת תופיע.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
מזמזם, מתקרב, פוגע
(צילום: FARS )
בצורה זו, אפשר לירות עשרה שאהד 136 לאזור בו זוהו עמדות ארטילריה או מחפורות אחרות, ולהשאיר אותם שם באוויר. כשיגיעו, ידליקו אנטנה שתחפש שידורי מכ"מ, וברגע שאחד יידלק - סוללת נ"מ, מכ"מ ארטילרי ועוד - יתקפו אותו אוטומטית.
בגלל שאף אחד לא הולך לצאת מהמחבוא כשהשמיים מלאים כטב"מים, יכול השאהד 136 לסגור כך אזורי ירי ולשבש את פעולת חיל התותחנים האוקראיני ומערכי ההגנה בחזית.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שאהד 136 ומשגר נ"מ KUB בניסוי
(צילום: אי-פי)
ההנדסה מאחורי הכטב"מ המתאבד הזה היא תמצית היצירתיות האיראנית: גופו עשוי פיברגלס ומתכות זולות, במקום מקלטי GPS צבאיים (שמכירתם לאיראן אסורה במסגרת האמברגו עליה) קיבל מקלט אזרחי של מכונית, ואת המנוע שלו אפשר לקנות בעלי אקספרס. זה נשק שאפשר להפעיל, לתחזק ואפילו לשדרג מהשטח - והחות'ים בתימן בונים אותם בחושות ומחילות.
כשמשלבים את כל הכטב"מים שקנו הרוסים, מתקבלות יכולות תקיפה מרשימות. הצבא של פוטין יכול להרים מל"ט חמקן לגזרת פעולה ולקבל תמונת מטרות עדכנית. ואז לשלוח נחיל שאהדים קטנים שיטרידו יחידות בעמדות או כוחות נ"מ וייצרו בלאגן, בזמן שמוהאג'ר בא ומחסל משגרי HIMARS ומטרות איכות אחרות. ובכך, נפתרת הבעיה הגדולה השנייה.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שברי שאהד 136 שנמצאו באוקראינה לאחר תקיפה
(צילום: KMSD4K )
ב-23 בספטמבר הותקפו מבני מטה בעיר אודסה בידי שמונה כטב"מי שאהד 136; רכבי נ"מ הפילו שישה מהם, אך היתר פגעו במטרה ואף הרגו אזרחים. ב-25 בחודש שוב פשטו הכטב"מים; אחד יורט ושלושה פגעו במבנה מנהלה עירונית. למחרת נשמעו בשלישית זמזומי השאהדים בשמי אודסה, פגעו במתקן צבאי והציתו שרפה גדולה. בינתיים, בחזית, נפגעו גם עמדות תותחים ורכבי נ"מ.
נזק גדול לא פחות הגיע ברמה הפסיכולוגית: לוחמי אוקראינה מבלים את השמירות שלהם בלהסתכל על השמיים, נוסעים בדרכי עפר נסתרות כשהם רועדים מפחד, ומקפיצים את כל הגזרה ברגע שנשמע זמזום.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
לוחם אוקראיני יורה לעבר כטב"מ
(צילום: AFP)
המענה האוקראיני מוגבל מאוד: את השאהד 136 אפשר לשבש באמצעות חוסמי GPS, אך אלו יפריעו גם לפעולת כוחות ידידותיים. כניסת הכלים האלה שינתה את אופי שדה הקרב, מה שעשוי לשבש את המתקפות האוקראיניות, ולהגביל את יכולתם לשחרר את ארצם. קל לשכוח שגם צבא זלינסקי פועל בחלון זמנים מוגבל, והחורף הקרב יחסום צירים ויסבך עניינים גם עבורו.
נראה שהמלחמה הזו מסתמנת ככזו בה כטב"מים הם יותר מאשר כלי עזר, וכובד משקלם יוכל להוביל להכרעה. יתכן שעדיין לא ראינו את השיא: לא מן הנמנע שיופיעו בזירה גם כטב"מים שמחסלים כטב"מים - הרי מטוסי קרב מתקשים לפגוע במטרות קטנות שכאלה, והאיראנים חשפו אשתקד גרסה של כטב"מ הקראר שיכולה לשאת טילים נגד מטוסים.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
כטב"מ הקראר, תחת גופו טיל אוויר-אוויר מונחה חום
(צילום: YJC)
עבור איראן, המלחמה הזו היא הזדמנות מהאגדות: התנסות מתמשכת במגע ישיר עם מערכות הגנה, גילוי ומטרות שכולן מערביות מאוד: מכ"מים וארטילריה אמריקאית, נגמ"שים וכלי נ"מ בריטיים וגרמניים, ועוד.
עד היום, המגע של כטב"מים איראניים מתקדמים עם טכנולוגיה מערבית כלל מפגש קצר מאוד עם מיטב קטלוג הטילים של חברת רפאל: צה"ל הצליח לזהות את הכלים בזמן ולחסל אותם לפני שהספיקו לייצר ערך אמיתי לשולחיהם. המשימות הללו סיפקו לאיראן מידע כללי על זמני התגובה של חיל האוויר, לא יותר.
27 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
הקברניט אוקראינה כטב"מ מל"ט
שרק לא ילמדו טריקים חדשים. טכנאי איראני מכין כטב"מ לטיסה
(צילום: IRNA)
אבל שהייה ממושכת בסביבת לחימה היא בית ספר שלא יהיה לאיראן בשום מקום אחר; יועצים ונציגים מטעמה יכולים לשבת בשטח ולראות בדיוק כיצד ניתן לשפר ולייעל את עיצוב הכטב"מים, את תפיסות ההפעלה שלהם, ואת השיטות בשטח.
לצערי, הידע הזה והכטב"מים עצמם מגיעים עד מהרה לידי כוחות הפרוקסי שמפעילה איראן - החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון ובהמשך אולי גם חמאס והגא"פ בעזה. ולכן חשוב לעקוב אחר המלחמה ולנתח את השינויים בשמי אוקראינה - יתכן שבעתיד נצטרך להתמודד איתם גם אצלנו. טיסה נעימה!
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.