בדיקה
דורך במקום: POCO F9 Ultra הוא שדרוג קל מאוד של הדגם הקודם
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- מכשיר ה-POCO F9 Ultra מציע שדרוגים מינוריים בלבד לעומת קודמו וכולל מעבד וזיכרון עבודה זהים לדגם משנה שעברה.
- השדרוגים המרכזיים במכשיר מתמקדים בסוללה עוצמתית בקיבולת 8,050 מיליאמפר, מסך בעל בהירות משופרת וחיישן מצלמה ראשי של 200 מגה פיקסל.
- המכשיר משווק במחיר תחרותי של כ-3,800 שקלים, אך בשל הדמיון הרב לדגם הקודם מומלץ לשקול רכישת הדגם הישן והזול יותר.
ליצרניות הסמארטפונים קשה להציג חידושים בשנים האחרונות. הרושם הזה חוזר על עצמו במכשירים האחרונים שנסקרו כאן ועכשיו מגיע POCO F9 Ultra, הדגם החדש של שיאומי, שמחדד את המסר. ואולי השאלה היא גם לאיזה מכשירים משווים את הדגמים החדשים.
שני המכשירים האחרונים שסקרתי, הפיקסל 11 והאייפון 18 פרו, זהים לגמרי חיצונית לדגמים שקדמו להם, וה-POCO F9 אולטרה שונה רק קצת מהדגם הקודם. לקחנו אותו לבדיקה באדיבות המילטון, יבואנית מוצרי שיאומי, כדי לראות מה הוא מציע ולמי הוא יכול להתאים.
מבנה ועיצוב: סטנדרטי, בלי הגימיק משנה שעברה
הממדים של ה-F9 Ultra מעט שונים מאלה של ה-F8 Ultra, אבל זה ברמה של חלקיקי מילימטרים. בגדול הם כמעט זהים: המכשיר החדש גדול, עם מסך בגודל 6.9 אינץ' (כמו אייפון פרו מקס או סמסונג גלקסי אולטרה) ומשקל של 235 גרם. המשקל הזה מורגש היטב - המכשיר כבד והוסיף כמה גרמים לעומת הדגם הקודם משנה שעברה.
שינוי נוסף מגיע בכיסוי המכשיר: בשנה שעברה שיאומי הציעה את הסמארטפון בצבע שחור או כחול שנראה והרגיש כמו ג'ינס, והשנה היא נשארת עם שחור ולצידו אדום "רגיל", בלי מראה או מרקם מיוחד. בקיצור, הגימיק עשה את שלו. ועוד נקודה קטנה: בשנה שעברה התלוננתי שכיסוי הסיליקון שנכלל בערכה היה שחור והסתיר את הג'ינס, השנה יש מגן שקוף - אבל אין עיצוב מיוחד שצריך לשמור עליו ולהציג אותו.
ההגנה על המכשיר כמעט שלא השתנתה והוא עומד בתקן IP68, כך שהוא אמור להיות עמיד לחדירת אבק ויכול לשרוד גם טבילה של עד 30 דקות במים בעומק של עד 1.5 מטר. מה בכל זאת השתנה? זכוכית המגן - במקום פתרון של שיאומי / POCO עצמה, יש כאן Gorilla Glass 7i, שמיועדת בעיקר למכשירי ביניים.
חומרה: שינוי קל מאוד
בסעיף הזה השדרוג הוא בדרך כלל מובן מאליו וכמעט אוטומטי - גם אם חיצונית אין שינוי, תמיד יש מעבד חדש. אז הפעם גם זה נשאר ללא שינוי, באופן קצת מפתיע: המעבד כאן הוא Snapdragon 8 Elite Gen 5, בדיוק כמו בדגם הקודם משנה שעברה, ולצידו 16 גיגה בייט זיכרון - וגם הנתון הזה זהה.
בשנה שעברה הגדרתי את המפרט הזה ככזה שמתאים למכשיר דגל, וזה נכון גם היום, למרות שהוא נשאר ללא שינוי. המכשיר חזק ומהיר, אין לו בעיה במשימות יום-יומיות, הוא מתמודד בקלות גם עם משחקים כבדים ולא מתחמם. אם היה ספק, יש גם תמיכה ב-eSIM ו-NFC לביצוע תשלום באמצעות הסמארטפון.
המסך שודרג לקצב ריענון גבוה יותר ורמת בהירות מקסימלית גבוהה יותר, והתצוגה מצוינת.
במערכת האודיו יש סוג של גימיק ששרד מהדגם הקודם, עם מעורבות של חברת BOSE. בנוסף לרמקולים הרגילים, בגב המכשיר נמצא גם סאב וופר שעוזר לשדרג קצת את הסאונד. השילוב הזה עובד ומשפר את איכות הצליל כך שהיא טובה יותר מזו שתמצאו בסמארטפון סטנדרטי, אבל עדיין לא ברמה של רמקול חיצוני טוב ולא יקר.
הסוללה גם שודרגה - מ-6,500 מיליאמפר בשנה שעברה ל-8,050 מיליאמפר, והשינוי הזה מורגש. ה-F9 Ultra מחזיק בקלות יומיים בין טעינות ואפשר אפילו קצת יותר. המכשיר אמור להגיע עם מטען בהספק 100 וואט, אבל ערכת הבדיקה לא כללה אותו ועם מטען 65 וואט הטעינה הייתה קצת איטית, כי לוקח זמן למלא קיבולת כזו של סוללה. טעינה מ-15% ל-50% נמשכה בערך 25 דקות ולטעינה מלאה צריך להמתין יותר משעה.
תוכנה: עדיין בלי גרסת אנדרואיד החדשה
גם כאן אין ממש חידושים. ה-F9 מגיע עם אנדרואיד 16, למרות שיש כבר מכשירים עם גרסה 17, וממשק HyperOS 3 של שיאומי - כן, גם זה בדיוק כמו ב-F8 משנה שעברה.
כמו בדגמים קודמים, שיאומי למדה מאפל ושילבה בממשק שלה תצוגת עדכונים ליד מצלמת הסלפי, בדומה לאי הדינמי באייפון. שלא כמו אפל, היצרנית הסינית מסתפקת במצלמת סלפי שתופסת שטח מינימלי, ועדיין מציגה לצידה נגן קטן של ספוטיפיי, טיימר, תזכורות מהיומן ועוד.
יש כמובן תכונות AI שונות, כמו סיכום טקסט מכתבה או אתר כלשהו בדפדפן המובנה של המערכת, אם תבחרו להשתמש בו ולא בכרום, ואפשר גם לתרגם את הסיכום לשפה אחרת, כולל עברית. יש גם תמלול של הקלטות אודיו, אבל עדיין ללא תמיכה בעברית, וכלי עריכה לתמונות - מחיקת פרטים מהתמונות, החלפת צבע ומראה השמיים, הרחבה של התמונה, שדרוג האיכות שלה ועוד.
בסופו של דבר יש כאן תכונות ויכולות מוכרות, ללא חידושים.
מצלמות: עושות את העבודה
פה יש קצת שינויים: בדגם הקודם היו 3 מצלמות 50 מגה פיקסל, וב-F9 למצלמה הראשית יש חיישן 200 מגה פיקסל. אורך המוקד של המצלמות השתנה והזום האופטי נשאר X5.
התוצאות נשארו טובות מאוד, גם באור יום וגם בצילום לילה, ללא צורך בשימוש בפלאש - החיישן קולט הרבה מאוד אור מהסביבה ומתרגם אותו לתמונה מוארת, גם כשהצילום נעשה בסביבה חשוכה. יש גם מצב מיוחד לצילום הירח - כשמשתמשים בזום דיגיטלי X20 ה-AI נכנס לפעולה ועוזר לשפר את התמונה. זה באמת עובד: בזום X10 התמונה קצת מטושטשת והירח נראה כמו פנס רחוב שמפיץ אור ואי אפשר להתמקד בו, ובזום X20 פתאום רואים את הירח עצמו, גדול וברור. גימיק חביב שתורם את חלקו.
סיכום
מצד אחד, גם בלי שינויים משמעותיים, פוקו F9 Ultra הוא מכשיר מצוין, עם מסך גדול ומפרט חזק. המחיר עומד על כ-3,800 שקל, עם גודל ומפרט שמכוונים לתחרות מול מכשירי הדגל של סמסונג ואפל, בין היתר, וה-F9 זול מהם בכמה מאות שקלים, לפחות.
מצד שני, אפשר היה לקרוא לו גרסה משודרגת קלות של ה-F8 Ultra - שם מסורבל ובעייתי לשיווק, אבל קרוב יותר למציאות. תכלס אין כאן הבדל משמעותי מהדגם הקודם, כאמור אפילו המעבד זהה, אז אולי זו הזדמנות טובה לקנות דווקא את המכשיר הישן יותר במחיר קצת יותר נוח.
