סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
פצוע מהמלחמה ב עזה מטופל ב סורוקה מלחמה מלחמת חרבות ברזל   צה"ל
פצוע מהמלחמה בעזה מטופל בסורוקה. לפגיעה בגוף יש השפעה גם על הנפש של החייל (צילום: דניאל כהן מינט)

בלעדי
מערכת הביטחון מחפשת טכנולוגיה חדשנית לטיפול בנפגעי פוסט־טראומה

בעקבות צרכים דחופים שהולכים וגדלים של לוחמים ומחסור חריף בגורמי טיפול שיגיבו במהירות לתסמינים של פוסט־טראומה - פנה משרד הביטחון לחברות במשק כדי לאתר תוכניות פיתוח ואמצעים טכנולוגיים לטיפול נגיש

מספר הפצועים הגבוה במלחמה המתמשכת בעזה, רבים מהם עם תסמיני פוסט־טראומה, והמחסור החריף בגורמי טיפול מקצועיים מאלצים את מערכת הביטחון לצאת למהלך בזק בחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית כדי לייעל את הטיפול בהם.
ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים משרד הביטחון גיבש פנייה לחברות במשק ולאקדמיה לקבלת פתרונות מיידיים ולפיתוח פתרונות ארוכי טווח בתחום החוסן ובריאות הנפש שישולבו בתוכניות האבחון והטיפול בנפגעים אלו.
מדובר במהלך החריג, בעיקר בשל דחיפותו, ומובילים אותו המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) ואגף השיקום של משרד הביטחון, בתיאום עם מערכי בריאות הנפש ומדעי ההתנהגות בצה"ל. הוא נועד לאתר ולמפות טכנולוגיות חדשות שנמצאות בשלבי פיתוח שונים ובכוחן להקל את התמודדותם עם שטף חסר תקדים של פניות מצד לוחמים בשירות סדיר ומילואים שמעורבים בלחימה בעזה ובגבול הצפון שפיתחו, או עלולים לפתח, בעקבותיה תסמינים של פוסט־טראומה.
בפנייתה לחברות במשק, בהן גם חברות סטארט־אפ, מערכת הביטחון הקצתה כשבועיים לצורך הגשת הצעות על כלי אבחון טכנולוגיים שניתנים לשילוב במענים ראשונים שיינתנו ללוחמים שפיתחו תסמינים של פוסט־טראומה. טכנולוגיות שיאפשרו לנפגעים טיפול עצמי נגיש בכל שעות היממה למניעת הידרדרות במצבם הנפשי, כלים לפענוח מצבים רגשיים וקוגניטיביים כפרמטר למידת החוסן הפרטי או היחידתי, אמצעי תמך לבני משפחות הנפגעים, כלי סיוע לגורמים המטפלים ועוד. במקביל, במערכת הביטחון מצפים לקבל ממוסדות אקדמיים הצעות למחקרים בתחום בריאות הנפש והחוסן האישי, בניסיון לפתח תובנות חדשות שיבססו גישות טיפול שיאפשרו למנוע התפתחות של תסמיני פוסט־טראומה שמפתחים חיילים למצב של פוסט־טראומה קבוע.
החיפושים אחר טכנולוגיות עזר לטיפול בתגובות קרב של לוחמים נעשים בשל החשש של גורמי השיקום במשרד הביטחון ובצה"ל מהיקפים גדולים בהרבה מאלה שהיו במלחמות ישראל בעבר. הסיבה המרכזית לכך היא העלייה במודעות לנושא, כמו גם החשיפה של חיילים לזירות זוועה הרבות ביישובי עוטף עזה והדרום שהותקפו בידי חמאס ב־7 באוקטובר, ההלם הלאומי מהמתקפה ומהיקף הנפגעים חסר התקדים ופרק הזמן הארוך של המלחמה, שנמשכת זה למעלה מחמישה חודשים.
אל מול כל אלה, מערך בריאות הנפש בישראל מתאפיין במחסור חריף בפסיכיאטרים, בפסיכולוגים ובגורמי טיפול מקצועיים שבכוחם להגיב במהירות לתסמינים של פוסט־טראומה שמתגלים אצל חיילים ששבים מהחזית וזאת באופן שיכול למנוע את הידרדרות מצבם לתחלואה קבועה.
לפי גורם ביטחוני, "מצאנו שיש בשוק טכנולוגיות שחלקן קיימות אך לא מותאמות למטרות אלה או כאלה שלא קיימות אבל ניתנות לפיתוח מהיר יחסית ויכולות לשמש לחיזוק החוסן ולהקלה בתהליכי האבחון במצבים שונים של פוסט־טראומה. לכל נפגע יותאם כלי בהתאם למצבו האישי, אשר יהווה נדבך משלים לטיפול שניתן על ידי גורמי מקצוע. בכל מקרה, הטכנולוגיות שיאומצו במסגרת ההליך שפתחנו לא יהוו חלופה לגורם מטפל אנושי".
בחודשים האחרונים התנקזו לכל יחידות משרד הביטחון הצעות של גופים אזרחיים לגיבוש כלים וטכניקות טיפול בנפגעי פוסט־טראומה, ובמפא"ת מעריכים כי בעקבות פנייתם לחברות ולמוסדות באקדמיה יגיעו אליה עוד עשרות רבות. "אנחנו מקבלים הרבה פידבקים מהשוק האזרחי, מצד חברות ויזמים שרוצים להציג תוכניות פיתוח של טכנולוגיות כאלה. מבחינתנו, הכלל המרכזי הוא קודם כל לא לגרום נזק, אלא לשפר את המצב. כל טכנולוגיה שנאמץ תצטרך להיות בטוחה ומגובה במחקר, והגורמים המקצועיים מטעמנו ישתכנעו שהיא יכולה להקל ולסייע בתהליכי הטיפול", אמר גורם במשרד הביטחון ל"כלכליסט".
התוכנית לקליטת טכנולוגיות חדשות והטמעתן בתחום בריאות הנפש לא מוגבלת בתקציב, ובכוונת מערכת הביטחון לקלוט מספר רב של אמצעים שיותאמו למתמודדים עם תסמיני פוסט־טראומה ברמות שונות, כמו גם לבני משפחותיהם. לדברי הגורמים שמעורבים בנושא, מילת המפתח היא מהירות, על רקע צרכים בהולים שעולים מן השטח. "המהירות במתן טיפול נכון במצבים כאלה קריטית", אומר גורם ביטחוני. "יש סיכוי גבוה שמי שפיתח תסמיני פוסט־טראומה ומקבל את התמך שהוא זקוק לו בתוך זמן קצר, לא יפתח תסמונת קבועה שהטיפול בה יכול להימשך שנים ארוכות".
באגף השיקום של משרד הביטחון אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי מתחילת המלחמה בדרום נקלטו אצלו כ־6,000 נפגעים חדשים, בגוף ובנפש. שם העריכו כי עד סוף השנה מספר הנפגעים יאמיר לכ־20 אלף. "רוב הפצועים המטופלים כיום מתמודדים עם פציעה פיזית אך אנו צופים שחלקם יתמודדו גם עם פגיעה נפשית", נמסר.