הנשק הסודי בקרב של אנבידיה מול ה-AI הסיני: מרכז הפיתוח ביקנעם
מייסד אנבידיה ג'נסן הואנג ניסה להרגיע בוועידת החברה את החששות מהמתחרים. חשיפת מעבד ה־AI בלקוול אולטרה, ומפת דרכים שבה שלושה מתוך ארבעה קווי מוצרים יפותחו במרכז המו"פ ביקנעם – אמורים להיות התשובות לדיפסיק הסינית
טריליון דולר. זה, פלוס־מינוס כמה עשרות מיליארדי דולרים, שווי השוק שאיבדה אנבידיה בחודשיים שחלפו מאז שדיפסיק הסינית (DeepSeek) הציגה את מודל הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) שלה, R1. חשיפת המודל, שמציג ביצועים דומים למודלים של חברות כמו OpenAI אך שאומן בשבריר מכוח המחשוב שלהם, הצית ספקולציות על ירידה בביקוש לשבבי AI, מקור ההכנסה העיקרי של אנבידיה. בוועידת המפתחים השנתית שלה, שנערכה השבוע בסן חוזה שבעמק הסיליקון, פתחה אנבידיה רשמית במהלך שיבהיר שרגע דיפסיק עתיד להוביל דווקא לביקוש גדול יותר למוצרים שלה. והנשק הסודי שלה באסטרטגיה הזו? מרכז המו"פ של החברה ביקנעם.
האירוע המרכזי של ועידת המפתחים היה, כמובן, מצגת הפתיחה של מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. לבוש במעיל העור השחור האייקוני שלו, הוא עלה שלשום לבמה בהיכל ההוקי בסן חוזה, חמוש ברובה טי־שירט, והתקבל בתשואות מצד 15 אלף הנוכחים משל היה כוכב רוק. או אולי, יותר נכון, סטיב ג'ובס של הדור הזה (אף שנולד רק שמונה שנים אחריו). מי שזכה לתפוס אחת מהחולצות שירה הואנג לעבר הקהל זכה בטי־שירט עם חתימה מקורית של הואנג. מזכרת לכל החיים, או אולי הזדמנות לרווח נאה באיביי.
אחרי הפתיחה המפתיעה הזו, התפנה הואנג לכמעט שעתיים וחצי שבמהלכן הציג את החזון שלו לאנבידיה, ולתחום ה־AI בכלל, לשנה הקרובה. הוא מדבר בלי טלפרומפטר, בהתלהבות רבה הגם שנוטה להעמיק בסוגיות טכניות שפונות בעיקר לקהילת המפתחים של החברה ולא לציבור הרחב. ואף שלא אמר את השם המפורש – דיפסיק – פעם אחת במהלך המצגת היה ברור היטב לאן הוא מכוון: מאבק בתפיסה שלפיה רגע דיפסיק של תעשיית ה־AI מסמן גם את סוף תקופת הפריחה האדירה שממנה נהנתה אנבידיה בשנתיים האחרונות.
"דרישות המחשוב של AI חזקות יותר, ומאיצות במהירות", אמר הואנג. "כמות המחשוב שאנחנו צריכים בגלל סוכני AI (מודלים שיכולים לבצע פעולות אוטונומיות, ע"כ) ומודלים חושבים היא פי 100 יותר מכפי שחשבנו בזמן הזה בשנה שעברה. מודל AI חושב מפרק בעיה לשלבים, בוחן דרכים שונות לטפל בה, אולי פותר אותה בדרכים שונות, ובוחר את התשובה הטובה ביותר, ואז גם מוודא שזו התשובה הטובה ביותר. בעבר, ChatGPT לא ידע להתמודד עם שאלות מורכבות, כי ביצע רק ניסיון אחד לענות על כל שאלה. מודל חושב חושב צעד צעד ועושה שימוש בטכניקות שונות. כתוצאה, היקף התכנים (טוקנים) שמיוצר גדל משמעותית. המודלים מורכבים יותר, מייצרים פי 10 יותר טוקנים ואנחנו צריכים הרבה יותר כוח מחשוב. גדול בצורה דרמטית מבעבר".
בהתאם, חלק ניכר מהכרזות המוצרים החדשים התמקד בהתאמה שלהם לדרישות המחשוב של סוכני AI ומודלים חושבים, ובכך שהם מאפשרים גישה טובה יותר לכוח מחשוב רב הרבה יותר. ההכרזה המרכזית היתה כמובן הדור הבא של מעבד ה־AI של אנבידיה, בלקוול אולטרה (Blackwell Ultra), שיגיע לשוק בחציון השני של השנה. מעבד זה, אמר הואנג, פותח כדי לתת את המענה הטוב ביותר לכוח המחשוב הרב שדורשים מודלים חושבים בשלב ההפעלה שלהם. דרישות אלו צפויות יותר מלקזז את החיסכון בכוח מחשוב בשלב הפיתוח והאימון של המודל, כפי שהדגימה דיפסיק. העוצמה של המעבד החדש כל כך גדולה, שלחמישה ארונות שרתים (או 72 מעבדי בלקוול אולטרה בכל אחד מהם), יהיה כוח מחשוב דומה לזה של מחשב־העל של אנבידיה ישראל־1 (אחד מ־35 מחשבי־העל החזקים בעולם). שבבי התקשורת של ארון השרתים פותחו במרכז המו"פ של אנבידיה ביקנעם.
לצד בלקוול אולטרה חשפה אנבידיה את דיינמו (Dynamo), סביבת תוכנה בקוד פתוח לניהול ההיסק (כלומר, הפעילות השוטפת) של מודלי AI חושבים, שפיתחה החברה בישראל. המערכת מאפשרת לעשות שימוש בעד אלף מעבדי AI בו־זמנית למענה לפרומפט אחד, ולשפר עד פי 30 את הביצועים של מודלים חושבים כמו R1 של דיפסיק.
חלק משמעותי אחר במצגת של הואנג עסק בפתרונות שבבי התקשורת של החברה, שהפיתוח שלהם מובל על ידי המרכז ביקנעם. ההכרזה המשמעותית בהקשר זה היתה שבבי סיליקון פוטוני, שלדברי אנבידיה מייצרים מהפכה בפתרונות תשתיות תקשורת בדאטה־סנטרים. שבבי או מתגי תקשורת הם חלק מהותי בדאטה־סנטר, שכן אם המעבדים השונים בשרתים לא יכולים לתקשר זה עם זה ועם שרתים אחרים במהירות עצומה, אין משמעות לכוח המחשוב שלהם. אחד מצווארי הבקבוק בתשתית הזו הוא הממיר האופטי, שמחבר בין כל שבב AI למתגי תקשורת וממיר את האור מהסיב האופטי לחשמל בעבור שבב ה־AI, ולהפך. ממירים אלו צורכים 10% מכוח המחשוב בדאטה־סנטר. בדאטה־סנטר עם 400 אלף שבבי AI, יש 2.4 מיליון ממירים אופטיים שצורכים 40 מגה־ווט אנרגיה. שבבי הסיליקון הפוטוני (Silicon Photonics) מייתרים את הצורך בממירים אופטיים ומעבירים את הליך המרת האור לחשמל לתוך מתג התקשורת עצמו. כך, ניתן להשיג שיפור פי 3.5 ביעילות האנרגטית, שיפור של פי 10 בעמידות הרשת (פחות נקודות כשל ברשת שבהן יכול להיעלם מידע), וקיצור של 30% בזמן ההקמה של דאטה־סנטרים. מדובר בהישג פיתוחי משמעותי, תוצאה של מאמצים שהחלו לפני יותר מחצי עשור, עוד בטרם רכשה אנבידיה את מלאנוקס והפכה אותה לבסיס למרכז המו"פ המקומי שלה.
פיתוחים נוספים כללו מודל AI חושב של אנבידיה שהותאם לפיתוח סוכני AI (Agentic AI), שגם בפיתוחו היה מעורב מרכז המו"פ בישראל, ושכבר נמצא בשימוש חברות כמו מיקרוסופט, סיילספורס ואמדוקס; ו- Isaac GR00T N1 מודל בסיס בקוד פתוח להפעלת רובוטים דמויי אדם בקוד פתוח, שעבר את שלב האימון הבסיסי ומונגש לחברות שמבקשות לפתח רובוטים.
אם הבחנתם בתמה חוזרת שמלווה את מרבית ההכרזות של הואנג – המעורבות של המרכז ביקנעם – זה לא במקרה. מאז רכשה את מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר ב־2019 והפכה אותה לבסיס של מרכז המו"פ שלה בישראל, הפכה פעילות המו"פ המקומית של אנבידיה (שמעסיקה כ־15% מכוח האדם בחברה) לאחד העוגנים המרכזיים של ענקית השבבים. הדבר הובהר היטב לקראת סוף המצגת, בשקף שבו הציג הואנג את מפת הדרכים של אנבידיה לשלוש השנים הקרובות. ארבעה סוגי מעבדים היו שם, שמייצגים את מוצרי הליבה החשובים ביותר של אנבידיה: מעבדי AI, המוצר שנמצא בלב מהפכת הבינה המלאכותית ושהפך את אנבידיה למה שהיא היום, מעבדי מחשב (CPU), ושני סוגים של שבבי תקשורת, אחד לתקשורת בין מעבדי AI בתוך השרת עצמו והשני לתקשורת בין שרתים. והפיתוח של שלושה מתוך ארבעת קווי המוצרים הללו – ה-CPU ושבבי התקשורת – נעשה ברובו או מובל על ידי מרכז המו"פ של החברה ביקנעם.
אנבידיה ישראל היא כבר לא רק מרכז מו"פ משמעותי וחשוב של החברה, היא לא מובילה רק פעילות פיתוח חשובה אך כזו שנועדה לתמוך ולהעשיר את מוצר הדגל של החברה. אחרי המצגת של הואנג, ברור שאנבידיה ישראל עומדת בלב האסטרטגיה שלו להחזיר את טריליון הדולר בשווי שוק שאיבדה אנבידיה בחודשיים האחרונים. במובנים מסוימים, היא כמעט כל האסטרטגיה שלו.
הואנג מהמר שהכניסה של מודלים חושבים וסוכני AI תאיץ את הביקוש לכוח מחשוב ולפתרונות שמאפשרים לנצל מערכי חומרה ושרתים בצורה טובה יותר, ובונה על המרכז ביקנעם שיספק לאנבידיה את מרבית הפתרונות האלו. מבחינה טכנולוגית בלבד, נראה שהמרכז עמד במשימה בהצלחה ונתן לאנבידיה כמה וכמה פתרונות פורצי דרך. כאלו שלבד מצדיקים את הרכישה (הגם שאנבידיה ישראל כבר עשתה בשש השנים האחרונות די והותר על מנת להצדיק את 6.9 מיליארד הדולר האלו). עכשיו נותר לראות האם הואנג דייק בהערכת השוק שלו ובאסטרטגיה שפיתח כדי לתת מענה תואם. אם כן, ואנבידיה תחזור למסלול צמיחה, המפתחים והמנהלים באנבידיה ישראל יוכלו לקחת לעצמם את מרבית הקרדיט על כך. ואם לא, אם השוק הולך למקום אחר או שהואנג פספס באסטרטגיה, אז לאנבידיה צפויות שנים קשות שעלולות לגמד את הטוב של השנתיים וחצי האחרונות.
הכותב הוא אורח אנבידיה בוועידה.
