פרשנות
טראמפ שיחרר את סוסי ה-AI מהאורווה, והמאבק של סקרלט ג'והנסון נראה אבוד
לאחר שנעשה שימוש בדמותה ללא אישור בסרטון נגד קנייה ווסט, השחקנית דרשה שוב חקיקה בארה"ב שתמנע ניצול לרעה של AI, אך ממשל טראמפ רק מסיר מגבלות מהתחום. רק התערבות רגולטורית תרסן את כוחן הגובר של החברות
בקרב על עתיד הבינה המלאכותית, אין אדם שממחיש יותר את חשיבות השאלות על "פיתוח אחראי" מאשר סקרלט ג'והנסון. השחקנית המפורסמת הצליחה בשנה האחרונה בשני מכתבים קצרים אך חדים להציף את עומק והיקף הפגיעה של כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כבר היום – מבלי לגלוש לפנטזיות דיסטופיות על קץ האנושות ומחשבים שישמידו את העולם.
"אנחנו מסתכנים באובדן האחיזה במציאות", כתבה במכתב שבו גינתה את השימוש הבלתי מורשה בדמותה בפרסומת נגד אנטישמיות, שהופצה על רקע התבטאויותיו האנטישמיות של הזמר קנייה ווסט (YE). "אני אשה יהודיה שאין לה סובלנות לאנטישמיות או לדברי שנאה מכל סוג שהוא. אבל אני גם מאמינה בתוקף שהפוטנציאל של דברי שנאה המועצמים על ידי AI מהווה איום חמור בהרבה מכל אדם יחיד שלוקח אחריות עליהם". בהמשך ההצהרה קראה ג'והנסון למחוקקים לפעול באופן מיידי נגד ניצול לרעה של הטכנולוגיה: "אני קוראת לממשלת ארה"ב להעמיד בראש סדר העדיפויות חקיקה שמגבילה את השימוש בבינה מלאכותית; זו סוגיה דו־מפלגתית שמשפיעה באופן משמעותי על עתידה המיידי של האנושות כולה".
1. ממשל טראמפ משחרר את הרסן
זו אינה הפעם הראשונה שבה ג'והנסון נאלצת להיאבק על זכויותיה בנוגע לשימוש בלתי מורשה בדמותה ובקולה. במאי האחרון נקטה צעדים משפטיים כדי למנוע מ־OpenAI להשיק את התוכנה Sky עם קול מסונתז הדומה לשלה. ג'והנסון ציינה כי היתה "המומה" ו"כועסת" כששמעה את הקול.
"בתקופה שבה כולנו מתמודדים עם DeepFake והצורך בהגנה על הדימוי, העבודה והזהות שלנו, אלו שאלות שדורשות בהירות מוחלטת. אני מצפה לפתרון שיבוא לידי ביטוי בשקיפות ובחקיקה מתאימה שתבטיח את ההגנה על זכויות הפרט", כתבה אז. בעקבות מחאתה, OpenAI השהתה את השקת התוכנה, אך טענה כי כל דמיון לקולה מקרי לחלוטין. עם זאת, מנכ"ל ומייסד־שותף של החברה סם אלטמן פנה אל ג'והנסון לפני ההשקה והציע לה לתרום את קולה לכלי – הצעה שסירבה לה. עוד לפני ההשקה התייחס לדמיון האפשרי בציוץ בן מילה אחת: "Her" – שם הסרט של ספייק ג'ונס שבו ג'והנסון מגלמת עוזרת קולית.
הפרסומת נגד אנטישמיות שנוצרה ב-AI
ג'והנסון מתפרצת לדלת פתוחה – מוזנחת במכוון. בשבועות האחרונים ממשלו החדש של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצא בבליץ של מהלכים שנועדו להסיר כל רסן מחברות הבינה המלאכותית האמריקאיות. עם כניסתו לתפקיד, חתם טראמפ על צו נשיאותי המבטל הנחיה של קודמו, ג'ו ביידן, שחייבה חברות להבטיח כי הכלים שהן מפתחות לא יפגעו בציבור. טראמפ ביטל הנחיה זו בטענה כי היא "מהווה חסם לחדשנות הבינה המלאכותית האמריקאית".
המניעים של הממשל אינם נובעים רק מקשריו ההדוקים של טראמפ עם אלון מאסק, המחזיק בעצמו בחברת הבינה המלאכותית הגנרטיבית xAI, אלא גם מהמתיחות הגוברת מול סין – יריבה שמבקשת גם היא להפוך למעצמה מובילה בתחום הנחשב כיום קריטי לביטחון הלאומי.
2. חוזרים לניינטיז?
זה לא היה הצעד היחיד של ממשל טראמפ בנושא, שמטרתו לחזק את ההגמוניה האמריקאית – גם על חשבון הציבור. בשבוע שעבר, באירוע הראשון שלו כסגן נשיא ארצות הברית בחו"ל, הכריז ג'יי.די ואנס בוועידת פסגה בתחום הבינה המלאכותית בפריז כי ארצות הברית תמשיך להוביל בתחום זה, תוך ביקורת על גישת האיחוד האירופי והרגולציה שהנהיג, שאותה כינה "מסיבית". "אנו מאמינים שרגולציה מוגזמת על מגזר הבינה המלאכותית עלולה לחנוק תעשייה טרנספורמטיבית", אמר בפסגת המנכ"לים וראשי המדינות בפריז. "אנו סבורים שבינה מלאכותית חייבת להישאר נקייה מהטיה אידיאולוגית, ושבינה מלאכותית אמריקאית לא תשמש ככלי לצנזורה אוטוריטרית".
בתום הוועידה, ארצות הברית ובריטניה סירבו לחתום על הצהרת הפסגה, שבה התחייבו 60 מדינות – בהן סין, קנדה, אוסטרליה, יפן והודו – לקדם "בינה מלאכותית פתוחה, מכילה, שקופה, אתית, בטוחה, מאובטחת ומהימנה", תוך שמירה על "מסגרות בינלאומיות לטובת הכלל" והפיכת הבינה המלאכותית ל"בת־קיימא עבור אנשים וכדור הארץ".
הגישה של ממשל טראמפ דומה לזו שאפיינה את הממשלים האמריקאיים בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים ביחס למגזר הטכנולוגיה – מדיניות של הסרת מגבלות מחברות הטכנולוגיה כדי לאפשר להן לחדש ללא הפרעה. בעשור האחרון גישה זו נתונה לביקורת גוברת, ואף בממשלו הראשון של טראמפ הוכרה הבעיה שבחוסר רגולציה מוחלט: הוא איפשר לחברות טכנולוגיה להפוך לענקיות דומיננטיות, לעתים בעלות כוח מונופוליסטי, ששימרו סביבה אנטי־תחרותית. חקירות רבות שנפתחו נגד חברות כמו אפל, מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואמזון – בארצות הברית, אירופה, בריטניה ואסיה – ממחישות את ההשלכות של גישה זו.
באירופה מובילים את הרגולציה בתחום, כרגיל. בין היתר, העבירו שם את חקיקת הפרטיות הידועה כ־GDPR, המסדירה את ניהול המידע והנתונים בידי חברות טכנולוגיה, וכן חקיקה ראשונה מסוגה בתחום הבינה המלאכותית. חוקים אלה כוללים מערכת כלים וכללים לפיתוח ופריסת כלי בינה מלאכותית במרחבים ציבוריים, לצד החובה לשמור על שקיפות ולספק מנגנוני נימוק לפעילות האלגוריתמים.
ברקע הפעילות הנמרצת האירופית להסדיר את התחום, התחרות בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית גוברת, ומגדילה באופן בלתי נמנע את הפערים בין הצדדים.
3. אימפריות נופלות לאט
לפני כשבועיים שחרר סטארט־אפ סיני בשם דיפסיק מחולל טקסט איכותי לשפה – תוך שהוא טוען כי עשה זאת בשבריר מהעלויות הנדרשות לחברות האמריקאיות. השקת המודל עוררה פאניקה לא רק בקרב חברות הטכנולוגיה, שנכשלו בזיהוי האתגר והתחרות המתפתחת, אלא גם בקרב המשקיעים בוול סטריט. מניות חברות הטכנולוגיה האמריקאיות צנחו במהירות, ובתוך שעות נמחקו קרוב לטריליון דולר מהשווי המצטבר של החברות ברמות השיא.
כעת נראה כי הפער בין הצדדים בדיון על בינה מלאכותית ופיתוח אחראי גדול מאי פעם. מצד אחד, חברות הטכנולוגיה בגיבוי ממשלת ארצות הברית דוחפות להתרחבות בלתי מוגבלת – יותר הון, יותר אנרגיה ופיתוח תשתיות פרטיות, ללא אמצעי בטיחות. מן העבר השני, אלה הנאבקים למען האינטרס הציבורי קוראים לקיימות, פיקוח ואחריות.
נראה שבגיבוי ארצות הברית, חברות הבינה המלאכותית נמצאות בתור הזהב שלהן, תוך שהן הופכות לאימפריות המתרחבות ללא ריסון ושואפות לנצל את מרב המשאבים כדי להשיג שליטה עולמית. אך כמו כל אימפריה בהיסטוריה, השאלה היא לא אם הן ייתקלו בהתנגדות, אלא מתי ואיך תגיע הנפילה: אם דרך התערבות רגולטורית שתנסה לרסן את הכוח לפני שיהיה מאוחר מדי, או דרך משבר שיחשוף את מחיר ההתפשטות חסרת הגבולות.
