מפת הדרכים לתביעת הפרת פטנט: איך להתמודד מול התקציב של חברות הענק, מתי למכור ומתי להעניק רישיון?
הסוגייה המורכבת של תביעות על הפרת פטנטים מציבה אתגרים ייחודיים לחברות בכל גודל. בעוד שחברות ענק מנהלות קרבות משפטיים מתמשכים, סטארטאפים נדרשים לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי הקניין הרוחני שלהם — במיוחד כשהם עומדים בפני הפסקת פעילות או סגירה. "הפטנטים יכולים להיות כלי להחזרת כל ההשקעה בחברה. אם הושקעו כמה מיליוני דולרים, יש עסקאות בתביעות של הפרת פטנט שלפחות יחזירו את ההשקעה," מסביר עו"ד עמית ארליך, סגן נשיא ויועץ המשפטי של קבוצת ארליך, החברה המובילה בישראל בתחום הפטנטים
בעולם העסקי המודרני, פטנטים הם נכסים אסטרטגיים שיכולים להשפיע על מהלכים עסקיים, לשמש ככלי מיקוח במשא ומתן, ולעתים אף להוות מקור הכנסה משמעותי - הרבה אחרי סגירת החברה. עו"ד עמית ארליך, סגן נשיא ויועץ המשפטי של קבוצת ארליך המתמחה בפטנטים, מציג תובנות מעמיקות על הדינמיקה המורכבת של תביעות פטנטים והשימושים האסטרטגיים בקניין רוחני.
אנטומיה של תביעת פטנט: בין צו מניעה לדרישת תמלוגים
כשמדובר בתביעות הפרת פטנט, מתאר ארליך שני תרחישים מרכזיים.
"בתרחיש הראשון, הארגון המחזיק בפטנט אינו מייצר בעצמו, למשל אוניברסיטה או חברה לא פעילה", אומר ארליך. "IP זה מונופול, ומשום שאני לא מייצר וקיים גוף אחר שמפר, המטרה שלי היא לקבל כסף," מסביר ארליך. במקרה כזה, בעל הפטנט יכול לתבוע תמלוגים מההכנסות.
בתרחיש השני, החברה בעלת הפטנט מייצרת בפועל ומתחרה בשוק עם הגוף המפר. "כאן הנזק הוא הרבה יותר גדול ונובע מעצם עובדת הקיום שלו. ולכן הרצון שלי הוא שיפסיק לייצר," מציין ארליך. עם זאת, במקרים בהם חברה קטנה ניצבת מול ענקית כמו פייזר, האסטרטגיה המועדפת עשויה להשתנות לטובת קבלת פיצוי כספי.
2 צפייה בגלריה
עו"ד עמית ארליך, סגן נשיא ויועץ המשפטי של קבוצת ארליך המתמחה בפטנטים
(צילום: אופיר גפקוביץ)
מה קורה ששתי ענקיות מתמודדות עם הפרות הדדיות?
מעניין במיוחד הוא המקרה של חברות ענק כמו קימברלי קלארק ו-P&G, שנכנסו למה שכונה בזמנו "מלחמת החיתולים" – סדרה תביעות הדדיות על הפרות בתחום החיתולים לתינוקות, שנידונה בבתי המשפט במשך כ-7 שנים באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת.
"הפתרון שלהן בסופו של דבר היה Cross License, מתוך הבנה שיש תחרות והמצאות דומות. ההסכם מאפשר להשתמש בפטנטים אחת של השניה," מסביר ארליך. זוהי דוגמה לפשרה אסטרטגית המאפשרת לשתי החברות להמשיך לפעול ללא איום תביעות הדדי.
ארליך מדגיש את האיזון העדין בין המונופול שפטנט מייצר לבין התועלת הכלכלית שהוא מביא. "בעיקרון, מונופולים זה לא טוב למשק, ופטנט זה מונופול. משום שפטנטים נותנים תמריץ לפיתוח והשקעה, מקריבים את קיום המונופול על מנת שזה יקרה, כי זה מגדיל תל"ג, על חשבון עקרונות דמוקרטיים אחרים. כל עוד המונופול של הפטנט לא עובר על חוקי Anti-trust, המדינה מאפשרת אותו".
איך מתמודדים עם פערי כוח? פיננסייר כשחקן מפתח
אחד האתגרים המשמעותיים בעולם תביעות הפטנטים הוא פער הכוחות בין חברות קטנות לענקיות. ארליך מציג פתרון מעניין: "אם לחברה מסוימת אין כסף וחברה גדולה מפרה את הפטנט שלה, יש לה אופציה למצוא פיננסייר לתביעה - גוף שמלווה תביעות, או משרד עורכי הדין. צעד שכזה זה נקרא Contingency".
במודל זה, התוצאות הכספיות של ההליך המשפטי מתחלקות בהתאם להסכם בין בעל הפטנט לפיננסייר. עם זאת ארליך מדגיש כי "כשזה יקרה צריך שיתקיימו שני דברים מראש - קודם כל הפטנט צריך להיות מושלם ומהודק משפטית, ההפרה היא בסדר גודל כספי משמעותי וכן רצוי שיהיו מס' מפרים. אלו הם תנאי הסף. אחרת, פיננסייר יתקשה לקחת על עצמו את הסיכון."
קיימים מקרים בהם בעלת הפטנט מוכרת אותו בסכום נמוך משמעותית מהסכום הפוטנציאלי אותו היה ניתן לקבל בתביעה. "במקרים האלו ההעדפה של בעלת הפטנט היא למכור פטנט לגוף אחר ב-2-3 מיליון דולר, כדי לקבל את הכסף ביד ובאופן מיידי, ולהותיר לפיננסייר לעבור את מסע התביעה לבדו, עם כל הסיכוי והסיכון על כתפיו", אומר ארליך.
"פטנט שנקנה דרך איי הבתולה ב-50 אלף דולר הוביל לביטול תביעה של מיליונים"
ארליך מספר כי "היינו מעורבים בארליך בעבר בתביעה בין שני ענקים בתחום מכשור לטיפול קוסמטי, שם עלו טענות להפרות הדדיות. אני מצאתי עבורם פטנט של מישהו שהמציא משהו, כתב ושכח. קנינו את הפטנט דרך ישות באיי הבתולה כדי שאף אחד לא ידע מה המקור של הרכישה. ואז, ברגע שהפטנט הזה היה בידינו, הצד השני הפר את הפטנט, במה שהוביל לניצחון של הצד שייצגנו, בתיק בו החברה השניה היתה גדולה בהרבה והסיכוי לניצחון היה נמוך בתחילת הדרך".
הפטנט כנכס הישרדות: אסטרטגיה לסטארטאפים בסגירה
אחד המסרים החשובים שארליך מדגיש נוגע לחברות סטארטאפ שנקלעות לקשיים. "סטארטאפים נסגרים ממגוון סיבות: כי לא מצליחים לגייס, כי העובדים במילואים. לא חסרות סיבות שסטארטאפ נסגר ללא קשר למוצר," הוא מציין.
עם זאת, ארליך מציע גישה אסטרטגית. "יש לשקול להשאיר קרן כסף. במקום לסגור במינוס 50 אלף, להשאיר 50 אלף לטיפול בפטנטים ובמיוחד עבור פטנטים בארה"ב ובאירופה. אם הפטנטים לא מטופלים, הם מתים." השקעה קטנה זו עשויה להניב תשואה משמעותית בעתיד, בצורת תביעות הפרה או הסכמי רישוי, הוא מסביר. "ההכנסה מתביעה שכזו יכולה להחזיר השקעה בהיקף של מיליונים, עבור הקצאה של 50 אלף דולר לתחזוקת הפטנטים".
מעבר לתביעות: אסטרטגיות רישוי ומכירת פטנטים
מלבד תביעות, ארליך מציין גם אסטרטגיות נוספות למינוף פטנטים, כמו מתן רישיונות שימוש בפטנטים. "או, לתת רישיון’ כמו אוניברסיטאות. כולל העברת טכנולוגיה, לא רק העברת פטנטים אלא גם ידע.Know how”" במודל זה, החברה בעלת הרישיון משלמת תמלוגים לבעלת הפטנט, מה שעשוי להחזיר לפחות חלק מההשקעה המקורית.
אפשרות נוספת היא מכירת הפטנט עצמו, אם כי ארליך מציין שהשוק השתנה. "היום קונים פטנטים בעסקאות פינצטה, בדרך כלל רצוי פורטפוליו גדול וכן על הפטנטים להיות מופרים. בעל גרגר האורז צריך למצוא את בעל הפינצטה המתאימה. ברגע שבוחרים בפינצטה, יש פחות עסקאות."
הפטנט כחלק מאסטרטגיה עסקית כוללת
הדברים של ארליך מדגישים את החשיבות של ראיית הפטנטים כחלק מאסטרטגיה עסקית כוללת, ולא רק כהגנה משפטית. בין אם מדובר בחברת ענק המנהלת מלחמות פטנטים מורכבות או בסטארטאפ המחפש דרך להחזיר את השקעת המשקיעים גם אחרי סגירה, ניהול נכון של פורטפוליו הפטנטים יכול להוות הבדל משמעותי בתוצאה העסקית הסופית.
כפי שארליך מדגיש, חשוב לבחון את האפשרויות השונות - תביעה, רישוי, או מכירה - ולבחור באסטרטגיה המתאימה ביותר למצב הספציפי של החברה ולמטרותיה העסקיות.
