אחרי שהפכה למרכז לפיתוח תוכנה, הודו מצטרפת למרוץ ה־AI
הממשלה השיקה קרן בהיקף 1.1 מיליארד דולר לתמיכה בסטארט־אפים בתחום והודיעה כי תציג השנה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית הודי. השאיפה: להימנע מתלות מלאה בטכנולוגיה מערבית כדי לא להיפגע ממגבלות על יצוא שבבים
הודו מצטרפת למרוץ לבינה מלאכותית. במסגרת תקציב 2026-2025 הכריזה הממשלה על השקת קרן בהיקף של 1.15 מיליארד דולר לתמיכה בסטארט־אפים בתחום, זאת לצד הארכת פטור ממס בחמש שנים נוספות. במקביל, שר האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע הודיע כי המדינה תשיק השנה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית הודי, מהלך הכולל רכישה נרחבת של שבבים ותוכנית השקעה בהיקף 20 מיליארד דולר להקמת מרכזי נתונים.
צעדים אלו מתרחשים על רקע התחרות הגוברת בין ארצות הברית לסין וההגבלות שמטילה וושינגטון על יצוא שבבים, זאת כדי להקשות על מדינות יריבות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. הודו, כך נראה, שואפת גם היא לעצמאות דיגיטלית.
"הדגמים הבסיסיים המיוצרים בהודו יוכלו להתחרות עם הטובים שבטובים בעולם", אמר שר האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע, אשוויני ויישנו. "עם יעילות אלגוריתמית, אנחנו יכולים ליצור את המודלים האלה בטווח זמן קצר בהרבה. יהיה לנו מודל בינה מלאכותית בסיסית ברמה עולמית בתוך כמה חודשים בלבד". מתקן המחשוב יהיה זמין עבור כל הגופים, כולל סטארט־אפים, חוקרים ומפתחים, באמצעות פורטל מקוון, צוות מומחים יבחן את הבקשות לשימוש ו־40% מעלויות החישוב תסבסד המדינה למשך ארבע שנים.
במהלך השנים האחרונות פועלת ממשלת הודו במרץ לביסוס תעשיית הטכנולוגיה שלה. לצד השקעות ממשלתיות והקלות רגולטוריות לסטארט־אפים, המדינה מקימה מרכזי נתונים, משיקה מעבדות ומרכזי מצוינות לבינה מלאכותית, ומעמיקה את קשריה עם ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. רק בשנה האחרונה הודיעה OpenAI על תמיכתה ביוזמת IndiaAI הממשלתית באמצעות השקעה בקהילת המפתחים המקומית. במקביל, מיקרוסופט התחייבה להשקיע 3 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות בבניית תשתיות ענן ובינה מלאכותית בהודו, ואילו מטא חתמה על שיתוף פעולה עם IndiaAI לקידום מודלים בקוד פתוח. גם גוגל חברה ליוזמה והודיעה על מאמצים נרחבים להתאמת כלי הבינה המלאכותית שלה לקהל ההודי המגוון.
הודו מהלכת על חבל דק. מצד אחד, היא רוצה לשתף פעולה עם הענקיות האמריקאיות ולמשוך השקעות זרות. מצד שני, היא שואפת לפתח יכולות עצמאיות כדי להימנע מתלות מלאה בטכנולוגיה מערבית. בממדים מסוימים המדינה אף גילתה ממש עוינות כלפי ענקיות הטכנולוגיה, במיוחד הרשתות החברתיות. אך בכל הנוגע לבינה מלאכותית נראה כי תת־היבשת נוקטת גישה ידידותית יותר. הניסיונות האמריקאיים להגביל את סין בטכנולוגיות שבבים ו־AI מהווים תמריץ נוסף עבור הודו להשקיע בפיתוח תשתיות, מחשש שבעתיד תמצא את עצמה נתונה לאותן מגבלות.
הודו היא שוק האינטרנט השני בגודלו בעולם, והשוק הפתוח הגדול ביותר. למרות זאת, היא עדיין נחשבת למפגרת יחסית במרוץ ה־AI. כיום הודו מחזיקה במערכת הזיהוי הביומטרי הגדולה בעולם, והמידע שנאסף משמש לחלוקת סיוע חברתי ואף למעקב משטרתי. עם זאת, יכולות העיבוד שלה רחוקות עדיין מאלו של מעצמות טכנולוגיות אחרות. ההשקעות החדשות ב־AI צפויות להאיץ את צמיחתו של שוק העבודה הטכנולוגי. הממשלה מקווה שהיוזמות ייצרו אלפי מקומות עבודה, הן בפיתוח טכנולוגיות AI והן בתעשיות משלימות, כמו שבבים ותשתיות ענן. הודו כבר מהווה מוקד עולמי לפיתוח תוכנה, והשאלה הגדולה היא האם תוכל לשחזר את ההצלחה בתחום הבינה המלאכותית.
כשמנכ"ל OpenAI סם אלטמן ביקר בהודו ב־2023, הוא ביטל את סיכוייה להפוך לשחקן משמעותי בתחום, ואף הגדיר זאת כ"בלתי אפשרי" שתוכל לפתח כלי דומה ל־ChatGPT. "הדרך שבה זה עובד היא שאנחנו נגיד לך שזה חסר סיכוי להתחרות בנו על מודלים מבוססי אימון. אתה לא צריך לנסות. וזה התפקיד שלך לנסות בכל מקרה. אני מאמין בשני הדברים האלה", אמר אז. אלטמן, שישוב להודו השבוע, ייאלץ להתמודד עם התבטאויות העבר על רקע השקת DeepSeek הסיני, שהצליח להציג כלים מתקדמים של בינה מלאכותית גנרטיבית בעלויות נמוכות משמעותית מהמתחרים האמריקאיים. על אף מגבלותיו, DeepSeek הוכיח כי ה־AI אינה נחלתם הבלעדית של השחקנים הגדולים. הודו, ששנים רבות חיזרה אחר ענקיות טכנולוגיה כדי שיקימו בשטחה מתקני ייצור, פועלת גם לפיתוח מערכת אקולוגית עצמאית משלה, שתוכל להתמודד עם התחרות העולמית וגם עם מגבלות גיאו־פוליטיות.
