פרס אטלסמנכ"ל סיסקו ישראל: "נמשיך להשקיע בארץ, ולא רק מציונות"
פרס אטלס
מנכ"ל סיסקו ישראל: "נמשיך להשקיע בארץ, ולא רק מציונות"
אורן שגיא ביקש להביע בטקס פרסי אטלס שנערך הערב מסר אופטימי: "נדע לצלוח את המשבר הבא, ואוקטובר הבא יהיה טוב יותר". איל רביד, מנכ"ל ויקטורי, סיפר באירוע על השקעתו בסטארט-אפ ShopperAI שמבקש לנטר התנהגות לקוחות בעולם הפיזי. טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל, הציג נתונים מעודדים: "בישראל יש סטארט-אפ לכל 1,000 איש, זה פלא בלתי נתפס"
"סיסקו משקיעה בישראל ותמשיך להשקיע בה לא רק מציונות. כל עוד ישראל תמשיך לחדש ולהיות מקור לחדשנות, נמשיך להשקיע כאן", כך אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, בטקס חלוקת פרסי אטלס, שנערך היום (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מנכ"ל המרכז הישראלי של ענקית ההייטק, ששווייה יותר מ-200 מיליארד דולר וביצעה בישראל עד היום 18 רכישות בסך הכל, רמז כי "הכיס ימשיך להיות פתוח לרכישות נוספות כל עוד ישראל תמשיך לחדש ולהיות מקור לציונות".
כאשר נשאל שגיא איך תפסה אותו המלחמה הוא השיב: "7 באוקטובר תפס אותנו גם כאנשים פרטיים וגם כחברה בסיטואציה לא מוכרת של חירום אישי ולאומי". לדבריו, בנו, לוחם בסיירת הצנחנים, מצא את עצמו תוך שעות ספורות במגע עם מחבלים, "ואני כמנכ"ל של חברת הייטק עם 900 עובדים בישראל מצאתי את עצמי עם המון עשייה, לאחר הכרזה של סיסקו העולמית שמיד נרתמה לסייע".
שגיא ציין כי הכרזת סיסקו "תורגמה למעגלים רבים של עשייה מול חיילים ומפונים, להמשך תפקוד ופיתוח של לקוחות שבנויים על התשתיות שלנו בעת חירום". לדבריו, פעלה החברה עם עוד 160 חברות ב-29 ישובים בעוטף עזה עוד לפני שמינהלת תקומה "התעוררה", "וזה תורגם להרבה מאוד עשייה. "עד היום יש לנו כסיסקו מיזמי סיוע, למשל אנו מסייעים לפצועים שמאושפזים באיכילוב ומלמדים אותם כיצד אפשר לצאת מבית החולים לתעסוקה בהייטק". שגיא ציין כי מיזם אחר שמשיקה החברה בשבוע הבא נועד "לשבור את הבועה הקיימת של מי שמשתלבים בהייטק ולסייע בשילוב של תעשיית ההייטק בעוטף עזה".
יחד עם שגיא השתתף באירוע גם ולדי סנדלר, ממייסדי הסטארט-אפ לייטספין שנרכש על ידי סיסקו במרץ 2023 תמורת יותר מ-200 מיליון דולר. סנדלר סיפר באירוע על ההחלטה להימכר דווקא לסיסקו: "היו לנו הרבה הזדמנויות לרכישה, אבל עם סיסקו הסיפור היה שונה. ראינו כאן הזדמנות של חדשנות, ומה שהדהים אותנו בחיבור איתם הוא שכל הזמן עניין אותם להכניס אותנו כמוצר דגל".
לדברי סנדלר, לייטספין ושתי חברות נוספות שנרכשו על ידי סיסקו מרכיבות כיום מוצר אחד, "כך שמתוך שלוש תרבויות צריך לייצר תרבות אחת". לדבריו, מדובר באתגר גדול, אך גם במכפיל כוח: "כשהמלחמה פרצה כולם מצאו את עצמם בעזה, אבל אצלנו הצוות כל כך גדל שיכולנו לתחזק את הלקוחות בצורה טובה".
כאשר נשאל שגיא כיצד ענקית כמו סיסקו יודעת לייצר סינרגיה בין שלוש חברות עם שלוש תרבויות כל כך שונות, הוא השיב כי "האתגר הוא לא רק לקנות, אלא איך עושים את החיבור, ובישראל זה מתחיל קודם כל ברמת האנשים. אנחנו חושבים איך לבנות ערך מצרפי, איך המוצר יכול להיכנס לתוך הפורטפוליו שלנו. לא תמיד זה מצליח, ובעולם החדשנות לעולם לא נקבל 100% הצלחה".
שגיא ביקש לסיים את דבריו במילים אופטימיות: "נדע לצלוח את המשבר הבא, ואוקטובר הבא יהיה טוב יותר. זה משהו שחייבים לשדר החוצה. כשאני מדבר עם סיסקו העולמית אני נוקט בגישה האופטימית. למנכ"ל אין זכות להיות פסימי. אנחנו חייבים לעמוד בלוחות הזמנים ולא לתת לעובדה ש-128 עובדים היו מגויסים לפגוע בנו".
"דניאל שלחה לי לינק, ואמרתי שאני לא מבין כלום"
בהמשך הערב נשאו דברים איל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, שהופיע הפעם בכובע מעט שונה – כמשקיע בסטארט-אפ ShopperAI שמבקש לנטר התנהגות של לקוחות בחנויות פיזיות. יחד איתו השתתפו באירוע גם מייסדת ומנכ"לית הסטארט-אפ דניאל לנור.
"הקשר עם איל נוצר במקריות", סיפרה תחילה לנור על החיבור עם רביד. "התנדבתי בעמותה מדהימה שאייל היה אחד התורמים שלה. במקרה הוא ישב לידי, והגיב לפוסט שהעליתי בפייסבוק. נוצר חיבור, ושאלתי אותו איך הוא קובע אסטרטגיה ומחליט איפה למקם כל מוצר ומה יהיה מחירו. התשובה שלו היתה שזה נעשה על בסיס מכירות, אבל מי שמתעסק באונליין יודע לא רק לחפש את המידע על מה שנמכר, אלא גם את מסע הלקוח. בשונה מפיסות המידע האלה שנאספות באונליין, לרשת כמו ויקטורי אין את היכולת לקבל את המידע הזה בזמן אמת, ומשם התחיל מסע מאוד מעניין".
רביד עצמו התייחס להחלטה הלא טריוויאלית עבור רשת קמעונאית להמר על השקעה בסטארט-אפ שיכולה לרדת לטמיון: "כשדניאל הגיעה אליי לא ידעתי על מה היא מדברת בכלל. היא שלחה לי לינק, ואמרתי שאני לא מבין כלום. הלכתי לאלי ברקת (מייסד קרן BRM – ח"ג), והוא הציע לי לעבוד איתם, הוא אמר לי 'תשלם כמה שפחות, ואם ייצא משהו טוב תתקדם'".
רביד סיפר שהסטארט-אפ התחיל לעבוד מחדרון קטן, ו"מהר מאוד התחילו להגיע אליי תובנות, והבנתי שיש כאן משהו". רביד אמר כי בסופו של דבר כקמעונאי וכמנכ"ל של חברה ציבורית "בסוף מה שמעניין אותי זה להרוויח יותר, וכדי להרוויח יותר אני צריך שהצרכן יהיה מרוצה, וכאן נכנס השילוב בין טכנולוגיה לקמעונאות".
על רקע זה, נדרשה לנור לדבר על המפגש התרבותי יוצא הדופן בין סטארט-אפ חדשני ורשת סופרמרקטים מסורתית ועל האופן שבו היא נדרשת לגשר על הפער: "למדתי לבוא בצניעות לכל דבר. אסור לזלזל באינטילגנציה ובהבנה של התעשייה המסורתית. אסור לבוא ממקום של אני אלמד אתכם להיות חכמים, אלא לדבר עם אנשים בשפה שלהם". לדבריה, "צריך לדעת לתקשר באותה שפה של הצורך העסקי שאתה פוגש וזה לא משנה באיזה ז'רגון מדברים".
רביד אמר עוד כי שם לב ש"יש פה 35% נשים. כמה נשים יזמיות יש בעולם ההייטק? 2%. יש פה מישהו שחושב שאפשר להניע את העולם בלי נשים? לא מזיזים את העולם בלי נשים, ולי לא מסתדר איך גברים לא יודעים לפרגן לעולם הנשי ונשים לא יודעות לפרגן לנשים".
"קחו חתם טוב, ואל תשכחו את העובדים"
דובר נוסף שהשתתף באירוע הוא טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל, שמספקת שירותים פיננסיים למגזר ההייטק, והיה גם חלק מצוות השיפוט בפרס אטלס.
דורי הציג במסגרת דבריו נתונים מעודדים על ההייטק הישראלי. למשל, שישראל נמצאת במקום השישי בעולם במספר הסטארט-אפים הפועלים בה עם יותר מ-9,000 סטארט-אפים – יותר מערים כמו בוסטון, לונדון ולוס אנג'לס. לדברי דורי, "זה פלא שאין לו אח ורע במדינה שיש בה 9 מיליון אזרחים. יש בערך סטארט-אפ לכל 1,000 איש. זה בלתי נתפס". עוד ציין דורי כי 14% מכוח העבודה בישראל הוא של עובדי הייטק: "יש בארץ 500 אלף עובדי הייטק וזה מדהים".
בהמשך דבריו התייחס דורי לתהליכי הנפקה (IPO) והדגיש במיוחד שני נושאים – השפעת הליך ההנפקה על קהל העובדים בחברה, והחשיבות של בחירת חתם טוב לפני ההנפקה. "מה נכון לעשות?", שאל דורי, "קודם כל ללכת לאנשי מקצוע שעשו את זה כבר וידעו להכווין את החברה איך לפעול בצורה הנכונה". לדבריו, "כשחברה הופכת לציבורית כל טעות יכולה לעלות המון כסף לחברה וצריך לתאם ציפיות לעובדים ולהסביר איך התהליך עובד ואיך מטפלים באקזיט הקטן".
דורי ציין כי אחרי ההנפקה יש לעיתים תקופת lock out, שבה לא יכולים העובדים לממש את האופציות שניתנו להם: "זו בעיה, כי עובדים רבים מתמנפים, לוקחים משכנתאות, ופתאום מגיעה התקופה הזאת. המסר הוא שחשוב לטפל בקבוצה הזאת כי בסוף כל המטרה של תוכנית האופציות היא לייצר זהות בין העובדים לבין החברה".
