+Growth
"המשבר הכי גדול שהיה לי הוא אובדן החלום"
פיני יקואל, מייסד ומנכ"ל Optimove, סיפר ליעל מרטיק חנן, מנכ"לית ומייסדת שותפה, Pelles.ai, כיצד יצא מהמשבר הגדול שלו עם החברה - "עשיתי תחקיר: איפה טעיתי, מה אפשר לתקן". השיחה נערכה במסגרת פרויקט +Growth של כלכליסט ופועלים טק
פיני יקואל, מייסד ומנכ"ל Optimove, פגש את יעל מרטיק חנן, מנכ"לית ומייסדת שותפה, Pelles.ai - פלטפורמה לקבלני משנה לתחום הבנייה. השיחה נערכה במסגרת פרויקט +Growth של כלכליסט ופועלים טק, שמתקיים זו השנה השנייה, לטובת חיזוק החוסן של תעשיית ההייטק בישראל - סדרת מפגשי 1:1 בין יזמים מנוסים לחברות סטארט־אפ בתחילת דרכן, שמטרתם לייעץ, לתמוך ולספק ידע על יזמות ויצירתיות, ניהול סטארט־אפים ובניית חברות לצמיחה.
פיני, ספר על אתגר שנתקלת בו בתחילת הדרך, ומה למדת ממנו שיכול לסייע ליזמים צעירים?
יקואל: "המשבר הכי משמעותי שלי לא הגיע בהתחלה, אלא דווקא בהמשך. גרתי בניו יורק, סוף 2018, התחילו לקרות כל מיני בעיות בחברה – גרסאות עם באגים, או בעיות במבנה הארגוני, הצמיחה האטה, ואני הייתי – כפי שהפסיכולוגית שלי הגדירה את זה – בדיספוריה. זה היה הדבר שהכי פחדתי ממנו, שהחברה תאט ולא תהפוך למה שחשבתי שהיא אמורה להפוך. זה היה המשבר הכי גדול שהיה לי – אובדן החלום. הדרך שיצאתי ממנו היתה שהורדתי את הראש – והתחלתי לעבוד. ניתחתי הכל מחדש, עשיתי תחקיר: איפה טעיתי, מה אפשר לתקן, אבל התחלנו לעבוד על הדברים, לשנות ולהבין מה, למה ואיך קרה. ב-2021 קיבלנו השקעה ששיקפה את ההצלחה הזאת. יזמים בתחילת דרכם יכולים ללמוד מכך שחשוב מאוד לנהל את הצד המנטלי – איך אתה מנהל את הציפייה, ואת האגו, במה אתה באמת עושה טוב ובמה פחות".
יעל, מה הקושי הגדול ביותר שנתקלת בו השנה?
מרטיק חנן: "המלחמה השפיעה עלינו בהרבה אספקטים: ראשית, עידו, ה-CTO שלנו במילואים ועשה עד כה למעלה מ-250 ימים בגולני. גם בן הזוג שלי במילואים, המשמעות היא שנשארתי גם בתור מנכ"לית של החברה אמא חד־הורית. אני גרה בצפון אז כשהיתה המערכה בצפון, הייתי בבית עם שני ילדים בלי מסגרות. זה אומר שהייתי עולה לשיחות עם משקיעים פוטנציאליים מהמקלט, כדי שאם תהיה אזעקה, לא אצטרך לרוץ באמצע השיחה. כשהחלטתי להקים חברה, לא דמיינתי שאחד הקשיים שאתמודד איתם יהיה לעשות פיץ' תוך כדי אזעקות ואני לא רוצה לרדת מהקו. מה שכן, זה תרם לפוקוס ולבהירות, ודחף את החברה קדימה, בטח בחודשים הראשונים של המלחמה".
פיני, מה ייעצת ליעל?
יקואל: "דיברנו על הכל – על מבנה החברה, על גיוסי כספים והתדירות שלהם, על לקוחות ועל המעבר לארה"ב. דיברנו על עובדים ועל הקו־פאונדרים, על להיות רזים בעלויות ולהגיע הכי רחוק כדי לגייס כסף בתנאים יותר טובים".
מה למדתם זה מזו?
יקואל: "כשהייתי בשלבים של יעל, פגשתי אנשים מנוסים יותר ודעתנים מאוד. הרבה פעמים הייתי שומע עצה ואז כמו רפלקס דוחה אותה על הסף. אבל אז זה היה נספג וחצי שנה אחרי זה הייתי אומר כן. אני חושב שהפאשן של יעל לתחום נדיר. אני באמת חושב שיש פה צוות חזק, יש פה סיפור מגניב, שארבעה ישראלים, שהקשר שלהם לנדל"ן הוא עקיף, יעזרו לאמריקאים לעשות נדל"ן יותר טוב".
מרטיק חנן: "האופטימיות שלו מידבקת. למדתי באמת איפה הפוקוס שלי צריך להיות בשלב הזה של החברה ובאתגרים שנכונו לנו בתקופה הקרובה".
ספרו על משהו מעניין או מפתיע שלמדתם זה מזו.
מרטיק חנן: "גיליתי שהוא בכלל בארץ וחשבתי שהוא גר בניו יורק. הוא בא לפה עם האופניים וגר בתל אביב, זה ממש הפתיע אותי. ויש לו שלושה בנים בגילאים מגוונים".
יקואל: "גיליתי שיעל היתה בכיתה עם רוב הקו־פאונדרים שלה, ועם עוד אחד היא גם מחוברת מכל מיני קשרים חברתיים. יש להם תשתית של חברות".
