סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מוסף חג העצמאות 25.4.23  חברת Locusview  שחר לוי  המנכל והמייסד
שחר לוי. "החברות האמריקאיות שאלו, 'כמה כסף אתה צריך כדי לפתח את המערכת'" (צילום: יובל חן)

מקום שלישי
לוקוסוויו: "אנחנו לוקחים תהליך שפעם נמשך תשעה חודשים, ומשלימים אותו ב־24 שעות"

בישראל לא מכירים את לוֹקוּסוויוּ, אבל בארה"ב חברות אנרגיה משחרות לפתחה: הפלטפורמה של החברה מסייעת לנהל פרויקטי תשתיות ענקיים, ומסנכרנת ביעילות מרשימה בין אלפי עובדים בשטח. אחרי חותמת הכשר מהבנקים האמריקאיים, המייסד שחר לוי כבר מכוון לוול סטריט

Locusview
  • תחום: קלינטק (תוכנה לניהול והקמת תשתיות אנרגיה)
  • הקמה: 2015
  • מייסד: שחר לוי
  • עובדים: 200
  • גיוסים: 80 מיליון דולר מלאומי פרטנרס, כלל ביטוח ודיסקונט קפיטל, כלל־טק, IGP
לוֹקוּסוויוּ (Locusview), שכמעט ולא נחשפה בישראל, היא חברה קטנה של מספרים גדולים. אם החזון של המייסד שחר לוי יתממש, המספרים הגדולים של התחום שבו היא פועלת יהפכו אותה לשחקנית משמעותית בשווקים החמים של קלינטק או ערים חכמות, תלוי מאיזו זווית מסתכלים. הפלטפורמה של החברה, המיועדת להחלפה, הקמה וניהול של תשתיות אנרגיה, ניהלה בשנה שעברה 300 אלף פרויקטים בשווי כולל של 15 מיליארד דולר.
הרגולציה בארצות הברית מעודדת מאוד החלפת תשתיות אנרגיה מיושנות ומזהמות, שאינן עומדות בסטנדרטים מודרניים. כדי לתמרץ את החברות לעמוד בדרישות חדשות ומחמירות, הממשל מספק תמריצים כלכליים משמעותיים לשדרוג, כמו אישור להעלות את תעריפי החשמל או הגז. התמריצים מעודדים את חברות האנרגיה להסתער על הפרויקטים, אבל אלו נוטים להסתבך מאוד: על כל פרויקט כזה עובדים עשרות ספקים וקבלנים שמעסיקים מאות עובדים, והקושי העיקרי הוא לסנכרן בין כולם. לשם המחשה, אפשר להיזכר בפיצוץ הצינור בגבול ת"א־גבעתיים מוקדם יותר השנה, כשחברת החשמל עשתה עבודות באזור, ולא ידעה על קיום הצינור.
לוקוסוויו פותרת את בעיית הסנכרון הזו בצורה מבריקה. המערכת של הסטארט־אפ הישראלי מספקת תמונה סופר־מדויקת של הפרויקט, ברמת הסנטימטרים (לעומת מטרים בגוגל מַפס, למשל), ובמקביל מנהלת ומסנכרנת את הקבלנים שעובדים בו־זמנית על הפרויקט. "הפיצוח" הגדול של החברה הוא ממשק נוח עבור צוותי העבודה: כל קבלן מקבל מהחברה טאבלט ובו פרטים מדויקים על הפרויקט, היעדים, המשימות שלו והשילוב עם הקבלנים האחרים. התוצאה היא ייעול אדיר של תהליך העבודה. כך, למשל, לוי מתאר שבעבר רק תהליך אישור התשתית לאחר השלמת הפרויקט נמשך תשעה חודשים. המערכת של לוקוסוויו מקצרת אותו ל־24 שעות.
רוב חברות תשתיות האנרגיה הגדולות בארצות הברית כבר עובדות היום עם לוקוסוויו, ובתקופה האחרונה היא מתחילה לפזול לשאר העולם, בדגש על בריטניה ואוסטרליה. השוק שאליו פונה לוי הוא אחד הגדולים בעולם, ונאמד בחצי טריליון דולר בשנה, נוכח התכנסות שתי מגמות דרמטיות: שינוי האקלים, והצורך בפריסת תשתיות אנרגיה חלופית. אפשר לומר שלוקוסוויו ניצבת בפני אוקיינוס גדול ורחב של הזדמנויות, מה שאוהבים לכנות בהייטק Blue Ocean. יש לה פוטנציאל לעשות את זה בגדול.

"חברות בענף באו והציעו לנו מימון"

אפרופו אוקיינוס: אף ששם החברה נשמע כמו משהו שקשור לדגים, מקורו הוא בלטינית, שבה לוקוס הוא "המקום שממנו הכל נובע או נמצא". השם משקף את השאיפה של החברה לספק לחברות האנרגיה את המבט המדויק ביותר על תשתיות תת־קרקעיות ועיליות.
את השם הזה המציאו השותפים האמריקאים שהיו בתחילת הדרך ללוי, ושאליהם הגיע לגמרי במקרה. "לפני שבע שנים נחשפתי לראשונה לארגון GTI, מכון האנרגיה האמריקאי שהוא מלכ"ר שיושב בשיקגו ומקבל מימון מחברות האנרגיה הגדולות בארצות הברית", מספר לוי בריאיון ל"כלכליסט". "המנדט שלו הוא לאתר או לפתח טכנולוגיות חדשניות עבור חברות שלא רוצות להקים סטארט־אפים בתוכן. הקשר הראשוני נוצר דרך מפעל המדבקות של חמי בכפר סבא, שנבחן כאופציה לייצור של מדבקות למחברים של צינורות גז".
לוי אינו איש מחשבים, אלא בוגר הפקולטה למשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אבל במהלך שירותו הצבאי כקצין כאמ"ן מחקר נחשף לטכנולוגיות מיפוי ותצלומי אוויר. כדי לממש את הרעיון הוא גייס את אחיו, איש מחשבים, שהקים את צוות הפיתוח של החברה ומשמש בה CTO גם כיום. "זיהיתי את הפוטנציאל בפרויקטים של החלפה וחידוש של תשתיות אנרגיה, והצעתי למכון לפתח עבורו אפליקציה קטנה שתלווה ותנהל למעשה את הפרויקטים האלה. מדי שנה מושקעים בעולם חצי טריליון דולר בפרויקטים של החלפת תשתיות, וזה עוד לפני תוכנית 2 טריליון הדולר של ביידן, ששפכה דלק נוסף למדורה".
את חותמת ההכשר המשמעותית ביותר קיבלה לוקוסוויו מבנקי השקעות אמריקאיים כמו בנק אוף אמריקה: אלו השתמשו במערכת שלה בתהליך הנפקת אג"ח של חברת אנרגיה גדולה כדי לאמוד את לוחות הזמנים של הפרויקטים, ובהתאם לכך את פריסת תשלומי האג"ח.
לוי מסביר זאת בכך שהפיתוח כולו נעשה בשיתוף עם הלקוחות העתידיים, שהיו מעורבים לאורך כל הדרך, לא רק פיננסית. "בשלוש השנים הראשונות באו חברות תשתיות האנרגיה הגדולות בארצות הברית ושאלו 'כמה כסף אתה צריך כדי לפתח את המערכת'. כך קיבלנו 15 מיליון דולר. זה חסך לי את הצורך לחפש מימון, אבל בעיקר סיפק לי את חותמת האמינות. כסטארט־אפ ישראלי אתה יכול לבוא עם הטכנולוגיה המדהימה ביותר, אבל תעשיית האנרגיה היא שמרנית וחוששת להכניס שחקנים חדשים".

"אנחנו מתאימים מאוד לוול סטריט"

אחרי שלוש שנים של פיתוח, המוצר של לוי והשותפים האמריקאים היה מוכן, ומערכת היחסים ביניהם הגיעה לצומת דרכים. "הייתי בן 36, והאמריקאים שמו הצעה מפתה של כמה מיליוני דולרים עבור הקניין הרוחני של לוקוסוויו", משחזר לוי. "ראיתי שיש פה פוטנציאל לעסקה שתשנה לי את החיים, אבל בשבועיים שקיבלתי לחתימה על מזכר ההבנות, החלטתי להתייעץ עם בני משפחה וחברים. לגמרי במקרה, אחד מחברי המשפחה הוא בריאן קופר, מבכירי ריטליקס בעבר, והוא אמר שאם אני באמת רוצה להמשיך עם החברה, אפשר לגייס את הכסף ולעשות עסקה הפוכה, שבה אני קונה החוצה את האמריקאים. כך למדתי שלכל חבר עשיר יש חברים עשירים ממנו. תוך שבועיים ארגנתי בעזרתו 5 מיליון דולר ויצאתי לדרך לבד. היה לי כבר את המוצר ואת מערכות היחסים עם חברות האנרגיה, והרגשתי שאפשר לפתוח מבערים".
לוקוסוויו אכן פתחה מבערים, הגיעה למכירות של עשרות מיליוני דולרים במהירות והיתה רווחית כמעט מיומה הראשון, אבל כדי לא לפספס את הבוננזה של תקציבים בשוק האנרגיה, החליט לוי לגייס לראשונה כסף מקרנות הון סיכון. את הגיוס הראשון הגדול הראשון של 64 מיליון דולר החברה עשתה ב־2021 מקרן IGP של ותיקי ההייטק הישראלי חיים שני ומשה ליכטמן, ומאז היא הפסיקה להיות רווחית כדי לעשות את הקפיצה העסקית הגדולה. החברה התרחבה מאוד בכוח האדם ומעסיקה היום 200 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארצות הברית, והיא עדיין מגייסת עובדים בקצב.
כמה גדול זה יכול להיות?
"ללקוחות שלנו יש תוכניות ל־20 שנה, אבל כרגע הם בתהליכי קבלת אישורים לפרויקטים של 5–10 השנים הקרובות. אפילו עוד לפני תמריצים, חברת תשתיות אנרגיה משקיעה 1–2 מיליארד דולר בשדרוג תשתיות. מה שמגביל אותנו כיום זה כמה אנחנו יכולים להכיל. רוב החוזים שלנו הם לחמש שנים, והתשלום מבוסס על מספר המשתמשים במערכת בכל פרויקט".
מי המתחרים?
"הרוב עדיין נעשה בנייר ועיפרון. את עדיין יכולה לראות את האנשים עם העמודים שממפים את השטח, או עובדים שחפרו משהו באמצע הרחוב ואז מחכים ימים עד שיגיע הפקח הרלוונטי ויאשר את הכל. אנחנו מורידים את זמני ההמתנה האלה ב־50%, כי כל המידע מוזרם בזמן אמת ומעודכן. המערכת גם יודעת להגיד לחברות מתי וכמה לשלם לכל ספק, כך שהם מקבלים את שכרם מהר יותר, ופחות נזקקים לקווי אשראי. עם המערכת שלנו הכל הופך לנטול נייר, ואפשר אפילו לבצע חלק מהעבודה מרחוק, בלי לצאת מהמשרד. זה חלק גדול מהעניין: בארבע שנים הראשונות של הפיתוח התעסקנו רק בצד המובייל, כדי שהכל בשטח יעבוד חלק".
מה התוכניות קדימה, אתם חושבים על הנפקה?
"בשלב הראשון אנחנו רוצים לבצע רכישות, כי הלקוחות שלנו רוצים עוד ועוד מודולים, בעיקר כלים של חיזוי. אני מחכה גם שנחזור לרווחיות, מה שיקרה להערכתי בשנה הבאה. כמובן שיש מחשבות גם על הנפקה. החברה מתאימה מאוד לוול סטריט: הגופים המוסדיים מכירים מצוין את הלקוחות שלנו, ואוהבים את זה שמצד אחד אנחנו חברת טכנולוגיה צומחת, ומצד שני יש לנו הסכמים ארוכי טווח עם חברות יציבות ומוכרות".