TechTalkסליחה, זה שלי: האם מנועי שיחה מבוססי AI הם גנבי זכויות יוצרים?
TechTalk
סליחה, זה שלי: האם מנועי שיחה מבוססי AI הם גנבי זכויות יוצרים?
כדי שבינה מלאכותית תדע את כל מה שהיא יודעת, צריך להזין אותה בהרבה מאוד מידע, אבל האם מותר להזין אותה בסרטים, בספרים, בשירים ובשאר יצירות שיש עליהן זכויות יוצרים? עו"ד רקפת פלד, מומחית לקניין רוחני, מציגה את עמדת משרד המשפטים בנושא הבוער
למידת מכונה (ML) היא היכולת של מחשב ללמוד בעצמו, באופן אינדוקטיבי, ממאגרי נתונים (הכוללים קובצי טקסט, קול, וידאו וכדומה) במסגרת יצירת התשתית הטכנולוגית למערכות בינה מלאכותית (AI). הצורך בכמויות גדולות של תכנים לצורכי אימון המכונה גורם לכך שכמעט תמיד נעשה שימוש בתכנים שמוגנים בזכויות יוצרים של גורמים נוספים - ועד לאחרונה הייתה בישראל אי בהירות באשר לחוקיות השימוש בתכנים אלה.
לפני כחודשיים פרסם משרד המשפטים גילוי דעת באשר לעמדתו בשאלת יכולתם של מיזמים מבוססי בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורכי למידת מכונה - זאת, משום שאנשי המשרד העריכו כי סוגיה זו יוצרת חסמים משפטיים בתהליך לימוד מכונה אפקטיבי.
בחוות הדעת שפורסמה נסקרו המגמות הרווחות בעולם והוצגה העמדה העקרונית של משרד המשפטים,לפיה בדרך כלל, ולמעט מקרים חריגים, שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה יהיה מותר גם ללא קבלת אישורם של בעלי הזכויות בתכנים - זאת, נוכח סעיף ה"שימוש ההוגן" הקבוע בחוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007.
מה אומר החוק ומהו "שימוש הוגן"? ובכן, חוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה ביצירה או בחלק מהותי ממנה. לכן, ככלל, אין לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת הסכמתו. ואולם, בחוק קבוע חריג שלפיו יהיה מותר לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשותו אם מדובר ב"שימוש הוגן" - למשל, למטרות כמו "לימוד עצמי, מחקר או ביקורת". בנוסף, השימוש עצמו צריך לעמוד במבחני "הגינות" שונים המתחשבים בין השאר במטרת השימוש ובאופיו, באופי היצירה שבה נעשה שימוש, בהיקף השימוש ובהשפעת השימוש על ערכה של היצירה.
האם שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורכי למידת מכונה נחשב ל"שימוש הוגן" שמאפשר בתנאים מסוימים שימוש בתכנים ללא קבלת רשות מיוצריהם? עמדת משרד המשפטים, כאמור, היא שיש לראות בלימוד המכונה כ"לימוד עצמי" או כפעולה לצורכי "מחקר". לפי טענה זו, במקרים רבים השימוש עצמו יהיה "הוגן", שכן בדרך כלל תהליך לימוד המכונה הוא תהליך טרנספורמטיבי שאינו משפיע על ערכה של היצירה. כך לדוגמה, מערכת נהיגה של רכב אוטונומי "צופה" בסרטים כדי שהרכב האוטונומי יידע לצפות שהולך רגל שנעלם מאחורי מכונית גם יצוץ מאחוריה, אבל לימוד זה אינו משפיע על ערכם של הסרטים עצמם אלא עושה בהם שימוש למטרה אחרת.
חוות הדעת מסייגת וקובעת כי כשמאגר המידע שעליו מתבצע התהליך של לימוד המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים (לדוגמה, מאגר של יצירות צילום של צלם ספציפי או שירים של זמר ספציפי) ויצירות אלה מהוות תשתית למערכת בינה מלאכותית שתתחרה באותם יוצרים, הרי שאז לא יראו בשימוש זה "שימוש הוגן" ויהיה צורך בקבלת אישורם של בעלי הזכויות לשם עשיית שימוש בתכנים אלה.
בנוסף, חוות הדעת מציגה את התייחסותן של מדינות שונות לנושא למידת מכונה ושאלת הפרתן של זכויות היוצרים, ממנה עולה כי בחלק משיטות המשפט הרווחות בעולם נקבע הסדר חוקי ספציפי לסוגיה זו ובחלקן נעשה שימוש בחריגי החוק העקרוניים כדוגמת חריג "שימוש הוגן".
כך למשל, בריטניה, יפן, סינגפור והאיחוד האירופאי יצרו חריג המכונה TDM - Text &Data Mining שנועד להסדיר איסוף וניתוח אוטומטי של מידע במרחב הדיגיטלי והחילו אותו על יצירת מאגר מידע ללימוד מכונה. לעומת זאת, ארה"ב נמנעה מיצירת חריג ספציפי ומאפשרת שימוש בתכנים של בעלי זכויות רק בנסיבות מסוימות ועל דרך שימוש בחריג "השימוש ההוגן".
חשוב לציין כי חוות הדעת התייחסה רק לתהליך הלימוד על ידי המכונה ולא נתנה מענה באשר לחוקיות התוצר של מערכות בינה מלאכותית, שהתבססו על למידת המכונה. על פי חוות הדעת, השאלה אם התוצר מהווה הפרת זכות יוצרים תידון על פי כללי החוק הרגילים. כעת, נותר לראות אם בתי המשפט יאמצו את עמדת משרד המשפטים.
עו"ד רקפת פלד היא מומחית לקניין רוחני ושותפה במשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן
