סגור

בדיקה
רק 27.6% מהמשרות הבכירות בחברות הגדולות בבורסה אוישו על ידי נשים

על פי בדיקת כלכליסט בחברות המרכיבות את מדד ת"א־125, נכון לסוף 2023 ב־16 חברות לא היתה אפילו אשה אחת בהנהלה הבכירה. ב־14 חברות הנשים הבכירות היו קרובות של גברים בעמדות מפתח. בדיקת כלכליסט בקרב 2,063 מנהלים ומנהלות בבורסה מעלה תמונה עגומה

מי שמחפשים עדויות להדרת נשים בישראל לא צריכים להרחיק עד שלטי החוצות בשכונות החרדיות של ירושלים, מספיק להעיף מבט בצמרת הכלכלית של החברות המרכיבות את מדד ת"א־125 בבורסה. מבין 125 החברות במדד הדגל של הכלכלה הישראלית החופשית, 16 חברות לא מינו אפילו אשה אחת לתפקיד כלשהו בהנהלה הבכירה.
בדיקת "כלכליסט" של 125 החברות הציבוריות המובילות מגלה כי מתוך 2,063 איש שהוגדרו כנושאי משרה בהן, 570 בלבד היו נשים (הבדיקה מבוססת על דו"ח "מצבת נושאי משרה בכירה" שהחברות מפרסמות, ראו מסגרת). מדובר ב־27.6%, רק מעט יותר מרבע מכלל נושאי המשרה הבכירה בדירקטוריונים ובהנהלות. השיעור הזה דומה מאוד לשיעורן של הנשים בקרב נושאי המשרה בבדיקה שערכנו בסוף 2022, שהיה אז 26%. וגם השיפור הקל שחל נובע מתוספת קטנה של נשים לדירקטוריונים, לא להנהלות החברות עצמן.
נתוני החברות לסוף 2023 הראו ייצוג של 30.2% לנשים בדירקטוריונים (מועצות המנהלים המייצגות את בעלי המניות בחברה ומפקחות על ההנהלה הבכירה), שיפור לעומת 27.8% בסוף 2022. במספרים מוחלטים מדובר ב־284 דירקטוריות מכהנות, נכון לסוף 2023, לעומת 262 דירקטוריות מכהנות בסוף 2022. לעומת זאת, ייצוג הנשים בהנהלות לא השתנה: 24.8% בבדיקה הנוכחית לעומת 24.5% בדירוג הקודם.
תוספת הנשים לדירקטוריונים מבורכת, אבל גם משקפת בעיה: הדירקטוריון הוא המקום שבו לרוב מסיימים קריירה ניהולית, לא מתחילים אותה. הדירקטוריון הוא גוף של מנהלות ומנהלים שמילאו שורה של תפקידים בהנהלות שונות בעבר, וכעת לוקחות ולוקחים חלק במועצה שתפקידה לייצג את בעלי המניות בחברה ולייעץ להנהלה המכהנת. סוג של "מועצת חכמים". בניגוד לדירקטוריון, ההנהלה היא זאת שמתווה לארגון את הדרך ברמה היומיומית. היא זאת שמשפיעה באופן ישיר על כל החלטות ופעולות החברה ועל כל עובד ועובדת. ההנהלה היא המקום שבו מתעצבים ורוכשים ניסיון מנהלים ומנהלות שינהיגו בעתיד את החברות הציבוריות הגדולות.
כאשר יש כל כך הרבה סמנכ"לים בבורסה בתל אביב ואין מספיק סמנכ"ליות, יהיה קשה לראות יותר נשים מתקדמות לתפקידי מנכ"ליות ולוקחות חלק משמעותי יותר בהנהגה הכלכלית של החברות הציבוריות. הנוכחות הנשית בדירקטוריונים נשענת גם על סיוע בחוק, שקובע כי כאשר חברה ציבורית ממנה דירקטור חיצוני, במקרה שבו כל שאר חברי הדירקטוריון שייכים למגדר אחד, הדירקטור ימונה מתוך המגדר השני. בנוסף לכך, הדירקטוריונים נמצאים במוקד יוזמות רבות לשיפור הייצוג, כמו למשל יוזמת פורום 35 פלוס של יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר ענת גואטה. מטרת היוזמה היא להביא לייצוג גבוה מ־35% לנשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. בינתיים גם מהייצוג הזה אנחנו רחוקים.
הנתונים הנוספים שעולים מבדיקת "כלכליסט" רק מעכירים עוד את התמונה ואת התקוות לשילוב משמעותי של נשים בחברות בבורסה. כך, למשל, עולה מהבדיקה כי הנשים שהצליחו להיכנס להנהלות הבכירות, במקרים רבים נושאות בתפקיד שהוא מעין "תחנה אחרונה" וקשה מאוד להתקדם ממנו הלאה.
מתוך 291 נשים בהנהלות הבכירות, 56 היו יועצות משפטיות, 37 היו סמנכ"ליות משאבי אנוש, 22 מבקרות פנים ועוד 5 מזכירות חברה. המשותף לתפקידים אלה הוא שכמעט בלתי אפשרי להגיע מהם לעמדת המנכ"ל. ואם 41% מהנשים בהנהלות הבכירות מחזיקות בתפקידים האלה, המשמעות היא שגם כשחברות ציבוריות משלבות נשים בהנהלה בכירה, הן נוטות לעשות זאת בתפקידים מסוימים מאוד, שתקרת הזכוכית מובנית בהם.
ויש לזה עוד פן: כאשר יועצת משפטית וסמנכ"לית משאבי אנוש הם התפקידים הפופולריים ביותר לנשים, לצד תפקידי כספים, המשמעות היא שכאשר גברים כבר פוגשים נשים בישיבת ההנהלה, במקרים רבים מאוד זה יהיה בתפקיד מאוד מסוים ולא מאיים. במקרים רבים שבהם שולבו נשים בחברות הציבוריות הגדולות, מדובר בכלל בקרובות משפחה של בעלי שליטה גברים או של מייסדי החברה. ב־14 חברות במדד מצאנו קשרים משפחתיים שכאלה, בהן חברות כמו אקרשטיין, רמי לוי, פרשקובסקי, דמרי ועוד.
שאלה קריטית נוספת בנוגע לקידום נשים בהנהלות החברות הציבוריות היא עד כמה החברות בכלל מודעות לעניין, ועושות פעולות שנועדו להקל על נשים להתקדם בסולם הניהול. על זה ניתן ללמוד לא מעט באמצעות הנתונים של דירוג מעלה, שמייצג 158 חברות, מהן 32 שנמצאות גם במדד ת"א־125. לפי הדירוג, רק 33% מהחברות דיווחו על תוכניות או נהלים קונקרטיים שמטרתם לקדם נשים בארגון. רק 7% מאותן תוכניות עסקו בהבניה של מסלול קריירה.
החברות הטובות ביותר מבחינת שילוב נשים במשרות בכירות הן עדיין אלטשולר שחם וישראכרט, שמחזיקות גם השנה במקומות הראשון והשני בדירוג בהתאמה. אגב, אלו שתי החברות היחידות מבין כל 125 החברות שבהן שיעור הנשים בצמרת הוא 50% לפחות. למקום השלישי התברגה השנה קרסו מוטורס, שעלתה מהמקום השמיני בדירוג הקודם, והיו בה בסוף 2023 48% נשים במשרות בכירות. הבורסה לניירות ערך, שניצבה בשנה שעברה במקום השלישי, הידרדרה למקום ה־20 בדירוג, לאחר ששיעור הנשים מבין נושאי המשרה בה צנח ל־37% לעומת 47% בדירוג הקודם.
בלטו לטובה בחברות בעשירייה הראשונה: ישראכרט, שבה יש שיעור של 61.5% נשים בהנהלה הבכירה (הגבוה ביותר במדד); ושטראוס, שבה יש ייצוג של 75% נשים בדירקטוריון (שיאנית המדד בנתון זה). בהנהלות של שלוש חברות בלבד יש נשים בשיעור גבוה יותר מחלקן היחסי באוכלוסייה: ישראכרט, אלטשולר שחם (54.5%) ואיידיאיי ביטוח (53.8%). מבין החברות שלא שילבו כלל נשים בהנהלה ניתן למנות חברות כמו שפיר, ריטיילורס, וואן טכנולוגיות וארד. בדירקטוריונים המצב כאמור קצת יותר טוב, אבל רק קצת: שבע חברות בלבד הציגו דירקטוריונים שבהם שיעור הנשים גבוה משיעורן באוכלוסייה.


בין בדיקת "כלכליסט" בסוף שנת 2022 לבדיקה הנוכחית התחלפו 12 חברות במדד ת"א־125, אבל אף אחת מהן לא הביאה בשורה גדולה בכל הקשור לשילוב נשים. החברה החדשה במדד שהתברגה במקום הגבוה ביותר היא טלסיס עם כ־39% נשים מבין נושאי המשרה בה. בלטה לשלילה חברת מדי המים ארד שהצטרפה למדד ובה יש דירקטורית אחת בלבד מבין כלל 24 נושאי המשרה, ואין בה אף אשה בהנהלה הבכירה.
בעצם, החברות החדשות במדד משכו את הממוצע כלפי מטה. כיהנו בהן בסוף 2023 רק 18 נשים בהנהלה הבכירה, מתוך 81 נושאי משרה בכירה בסך הכל. מדובר בשיעור של 22% בלבד, נמוך לעומת שיעור של 24.8% נשים בהנהלות הבכירות במדד כולו. גם בדירקטוריונים של החברות החדשות במדד שיעור הנשים נמוך משיעורן בכלל החברות: 27.5% נשים לעומת 30.2% במדד כולו.