סגור
טנקים של צה"ל ב גבול עזה 2.1.24 מלחמת עזה
טנקים של צה"ל בגבול עזה (צילום: EPA/ABIR SULTAN)

הפתעה לרעה: 2023 מסתיימת בגירעון של 4.2% - כפול מלפני המלחמה

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד בסוף דצמבר על כ-77.5 מיליארד שקל. הגירעון לפני המלחמה עמד על 2%, והחשכ"ל חזה כי 2023 תסתיים עם גירעון של 4%. קרוב לחצי מהגירעון - מקורו בהוצאות הממשלה בדצמבר; הוצאות המלחמה הישירות של הממשלה מוערכות בכ-25 מיליארד שקל

בעקבות המלחמה: הגירעון ב-2023 הסתכם ב-77.5 מיליארד שקל, כ-4.2% מהתוצר - כך עולה מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר.
מדובר בשיעור כפול מהגירעון לפני המלחמה, פי 4 מיעד הגירעון המקורי שנקבע ל-2023 (1%), וכחצי אחוז יותר מיעד הגירעון של הממשלה שנקבע במסגרת עדכון התקציב ל-2023, בעקבות המלחמה - 3.7% (סטייה של כ-7.5 מיליארד שקל). בחודש שעבר עדכן החשב הכללי את תחזית הגירעון ל-4%, אך גם זו התבררה כהערכת חסר. יש לזכור שאת 2022 סיימה ישראל עם עודף תקציבי של כעשרה מיליארד שקל, כך שבפועל הגידול בגירעון קרוב ל-90 מיליארד שקל.
הנתון שממחיש יותר מכל את השפעת המלחמה הוא שכ-43% מתוך הגירעון - 33.8 מיליארד שקל, מקורם בהוצאות הממשלה בדצמבר. הוצאות המלחמה הישירות של הממשלה מוערכות בכ-25 מיליארד שקל, חלקם הגדול בדצמבר, ונתון זה לא כולל הוצאות מס רכוש בסך 5.7 מיליארד שקל. כמו כן, בהוצאות משרדי הממשלה השוטפות חלה עלייה של כ-33 מיליארד שקל.
לצד העלייה המשמעותית בהוצאות, שהסתכמו ב-516 מיליארד, הגירעון מושפע גם מהירידה בהכנסות. זו אמנם החלה עוד לפני המלחמה, לאור עליית הריבית וההאטה במשק, אך הואצה לאחר פרוץ המלחמה. סך ההכנסות הסתכם ב-438 מיליארד שקל - כ-30 מיליארד שקל פחות מתחזית ההכנסות המקורית, וכ-24 מיליארד שקל פחות בהשוואה ל-2022. בסך הכל, שיעור השינוי הריאלי בהכנסות המדינה בדצמבר (כלומר בקיזוז אינפלציה) ירד ב-8.5% בהשוואה לדצמבר אשתקד.
בחשב הכללי מסבירים שמלבד השפעות המלחמה, הסיבה לפער בהכנסות בהשוואה ל-2022 הוא בשל "ירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית על רקע עליית הריבית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק", וכן עלייה חריגה בהכנסות ב-2022 בעקבות היציאה ממשבר הקורונה.
עוד עולה מנתוני החשב הכללי שגיוס החוב של מדינת ישראל מאז תחילת המלחמה הסתכם ב-81 מיליארד שקל ברוטו (55 מיליארד שקל נטו), מתוכם כ-50 מיליארד שקל בשל צרכי המלחמה.