סגור
אוניברסיטת רייכמן הרצליה
אוניברסיטת רייכמן הרצליה (צילום: Reichman University)

ניסיון מחטף במל"ג: ביום שלישי יתקיים דיון בקידום הפקולטה לרפואה ברייכמן

שר החינוך יואב קיש מתכוון להביא לאישור בהליך בזק במהלך המלחמה שלב מרכזי בהקמת הפקולטה הפרטית הראשונה לרפואה - זאת למרות התנגדות רחבה באקדמיה ואף כי זו אינה עומדת בתנאי הסף. קיש: "הרופאים החדשים חיוניים לברזילי וזיו". רייכמן: "האוניברסיטאות המתוקצבות מצרות את צעדינו"

שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש מתכוון להביא בהליך בזק לאישור במועצה להשכלה גבוהה ביום שלישי את את הקמת ועדה לבדיקת התוכנית של פקולטה לרפואה (מסלול תואר שני) באוניברסיטת רייכמן הפרטית, שהיא שלב מרכזי בדרך להקמתה. זאת, למרות שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, מדובר בתקופת מלחמה, והעובדה שוועדת המשנה של המל"ג לענייני חינוך רפואי קבעה שאוניברסיטת רייכמן אינה עומדת בתנאי הסף להקמת בית ספר לרפואה. בנוסף, הדיון בוועדת המשנה של המל"ג להנדסה ומדעי הטבע בפתיחת הפקולטה יתקיים רק באותו בוקר.
ההחלטה להקים פקולטה לרפואה שבה 80 תלמידים במחזור באוניברסיטת רייכמן הפרטית היא מהנושאים המקצועיים השנויים ביותר במחלוקת במערכת ההשכלה הגבוהה היום. זאת בגלל הכוונה לגבות שכר לימוד שנתי של 90 אלף שקל. המשמעות היא שרוב הסטודנטים בפקולטה יגיעו ממשפחות אמידות. האוניברסיטה הגיעה להסכמים על הכשרת הסטודנטים במרכזים הרפואיים שיבא ורבין במרכז הארץ והגישה את הבקשה להקמת הפקולטה בחודש יוני השנה.
כוונת קיש לפתוח פקולטה נוספת לרפואה דווקא באוניברסיטה פרטית נתפסת גם כיישום המדיניות המאוד אוהדת שלו למוסדות פרטיים. המדיניות הזו באה לידי ביטוי בניסיון שלו למנות את פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו לסגן יו"ר המל"ג. בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה אמר שכוונת השר להביא את ההחלטה במחטף היא חלק מהתנהגות כוחנית במועצה שמאפיינת אותו מתחילת המלחמה.
אוניברסיטת רייכמן מתכוונת לקיים את לימודי הרפואה במתכוונת דומה לזו של אוניברסיטת תל אביב במסלול של תואר שני. בעקבות הגשת הבקשה התעוררה מחלוקת אם האוניברסיטה עומדת בכלל בתנאי לפיו תואר שני ברפואה ייפתח רק במוסד שבו פועלים חוגים לתואר ראשון במדעי הטבע בתחומים הרלוונטיים לרפואה. רייכמן טענה שהיא מעניקה תארים בתחומי מדעי המחשב והפסיכולוגיה שהם רלוונטיים לרפואה.
ועדת המשנה לחינוך רפואי בראשות פרופ' רבקה כרמי דנה בנושא וקבעה ש"תחומי הפסיכולוגיה ומדעי המחשב רלוונטיים לתוכנית לימודי רפואה אך אינם ממלאים את תנאי הסף של הבטחת קיומה של תשתית אקדמית הוראתית ופיזית מבוססת במוסד לתואר שני ברפואה. מקצוע הרפואה דורש, בראש ובראשונה, בסיס חזק במדעי היסוד בכלל והביולוגיים במיוחד".
מי שאמור לדון בהמלצות הועדה לחינוך רפואי היא ועדת משנה של המל"ג להנדסה ומדעי הטבע. קיש ניסה למנוע בתחילה את הדיון בוועדה זו ולבסוף נקבע הדיון ליום שלישי בבוקר, שעות ספורות לפני הדיון במליאת המל"ג.
מלשכת קיש נמסר בתגובה כי "בישראל קיים מחסור חמור ברופאים. אנו מכשירים בארץ רק כ-50% מתוך 2,000 הרופאים להם אנו זקוקים בשנה", החל מ-2026 המשבר צפוי להעמיק בשל ביטול ההכרה בחלק מהמוסדות בחו"ל. הדבר יפגע בעיקר בפריפריה: 67% מהרופאים בברזילי ו-62% מהרופאים בזיו שבצפת מגיעים מבתי ספר אלה. עלינו לפעול כבר היום".
עוד נמסר כי "העלייה באנטישמיות באירופה מקשה על סטודנטים ישראלים להמשיך את לימודיהם בחו"ל. בשל כך פועל השר לפתיחת בתי ספר חדשים לרפואה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ומכון ויצמן. הישיבה בנושא בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן הייתה אמורה להתקיים כבר באוקטובר, ונדחתה בשל המלחמה. אין לנו את הפריבילגיה לוותר בימים אלה על 80 סטודנטים נוספים לרפואה".
מאוניברסיטת רייכמן נמסר: "ממועד הקמתה מתמודדת אוניברסיטת רייכמן עם ניסיונות של האוניברסיטאות המתוקצבות להצר את התפתחותה, בעוד שהיא אינה מבקשת תקציבים. הבקשה להקמה של בית ספר לרפואה הוגשה הרבה לפני המלחמה".
לטענת האוניברסיטה, מדובר ב"שיתוף פעולה יוצא דופן עם מוסדות הבריאות המובילים במדינת ישראל - המרכזים הרפואיים רבין, שיבא-תל השומר ושניידר, קופת החולים כללית ומכבי שירותי בריאות. לצערנו, ועד ראשי האוניברסיטאות פועל באופן הנוגד כל נורמה של יושרה אקדמית כדי למנוע דיון ענייני באמצעות הסתמכות על תנאי סף להגשת תכנית משנות ה-60 שאינו מתייחס כלל ללימודי רפואה".