ראיוןהנגיד: "יש פיחות עודף של 10% בשקל - שמתורגם לאינפלציה"
ראיון
הנגיד: "יש פיחות עודף של 10% בשקל - שמתורגם לאינפלציה"
פרופ' אמיר ירון שוחח עם כלכליסט לאחר החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה זו הפעם השנייה ברציפות - על 4.75%; הוא מעריך שהאינפלציה אמנם מתקרבת ליעד, אך הבנק נערך לאפשרות של העלאת ריבית נוספת במידת הצורך; בהתייחסו לרשמיו מכנס ג'קסון הול אמר כי "מביטים על ישראל בדאגה, חלק חוששים להייטק"
"אני חושב שבעולם מסתכלים עלינו בהשתאות. לא כולם בקיאים בכל הפרטים, חלקם מבקשים להבין מה קורה, במה בדיוק מדובר, ואלו שיותר מבינים - הם בדאגה", כך תיאר היום (ב') הנגיד הפרופ' אמיר ירון בפני כלכליסט את החוויה שלו מג'קסון הול, הכנס השנתי של הפדרל ריזרב שהתקיים בשבוע שעבר. מוקדם יותר היום הותיר בנק ישראל את הריבית על כנה זו הפעם השנייה ברציפות - על 4.75%.
מה המסרים ששמעת?
"אני לא מנסה להתחמק, זה תלוי מאוד בפרסונה. לדוגמה, יש שמונה עיתונאים שרשאים להיכנס לכנס, אז מבלי לנקוב בשמות, יש כאלו שמכירים את ישראל ויש להם דעות נחרצות על המצב. הם גם משתאים, וגם מתבטאים. אחרים מנסים להבין במה מדובר, לחלק יש דעות למה זה קרה, חלק חוששים להייטק הישראלי, אבל ככלל הבינו ומבינים את התקופה המאתגרת שבה כל המשק נמצא בו".
איך אתה מגיב לדברים הללו?
"אני יותר שומע אותם אומרים, שם אני לובש את חליפת הנגיד ואני צריך מה שנקרא 'לייצג את המדינה'. התפקיד שלי זה לדבר על החוזקות הבסיסיות של המשק שהם כמובן קיימות, ולדבר על האתגרים בנושא הזה".
מהם הדברים העיקריים שלקחת מהכנס באופן כללי?
"יו"ר הפד ג'רום פאוול הדגיש בנאום שלו את עניין 'יעד האינפלציה'. הוא הדגיש מאוד את יעד ה-2%, שהם מחויבים לו. ודבר שני, יש שיח ער האם בסוף רוב האינפלציה באה מהביקוש או מההיצע. הוא דיבר על כך שזה גם מההיצע וגם הביקוש והדברים הללו נכונים גם בישראל: אנחנו גם מחויבים ליעד האינפלציה. שליטה באינפלציה היא תנאי הכרחי לצמיחת המשק. כמו כן, למרות שיש שיבושים בצד ההיצע, הבעיה איננה רק בו ולכן פועלים בכלי הריבית שהוא כלי רוחבי במיוחד, בעיקר בישראל שבה רוב הריבית היא משתנה."
הוועדה המוניטרית הזכירה את מגמת הפיחות שמאיימת על ריסון האינפלציה
"אנחנו מעריכים שלמרות הפיחות שהיה עד כה אנחנו נתכנס ליעד ברבעון הראשון של שנת 2024, אנחנו תלויים בנתונים וככל שיהיו הפתעות, במיוחד אם יהיו התפתחויות בשער החליפין שיחייבו אותנו להעלות את הריבית".
איך אתה מעריך את מצב האינפלציה הנוכחי?
"אנחנו מעריכים שהריבית הנוכחית מרסנת דיה, לא ראינו עדיין את כל ההשפעה של הריבית. אנחנו רואים את ההשפעה הממתנת כשמסתכלים על האינפלציה התלת-חודשית והחצי שנתית. מצד שני, אסור להסתנוור מהמדד האחרון שהגיע ל-3.3%. אנחנו יודעים שהאינפלציה השנתית תהיה קרובה יותר ל-4%. אנחנו מחויבים להחזיר את האינפלציה ליעד, אבל תוך כדי שמירת עין למזעור הפגיעה הפוטנציאלית במשק. עד להחלטה הבאה יהיו לנו שתי נתוני מדד ועוד נתונים על הפעילות במשק, ואז נוכל להעריך יותר ולדייק יותר".
האם בשלב מסוים תתערבו בשוק המט"ח בכדי לעצור את הפיחות בשקל?
"מתחילת השנה שער השקל לא מתנהג באותו קשר שהיה לו עם הבורסה האמריקאית, יש כאן פיחות עודף של 10%, שמתורגם לאינפלציה עודפת של 1.5%, ולכן אני בהחלט אומר שיש היתכנות שנצטרך להעלות את הריבית בהמשך. אבל אנחנו רואים שלמרות התנודתיות ואי הודאות הגדולה בשל השינויים החוקתיים המסחר בשקל פעיל, ואין כשלי שוק. השוק מנסה למצוא את נקודת האיזון לפרמיית הסיכון הנכונה, ואנחנו נותנים לשוק לפעול באופן עצמאי. אם נראה כשלי שוק או התפתחויות קיצוניות מאוד שיעיבו על האינפלציה אז נשקול לעשות שימוש בכלים. יש לנו את הכלים לפעול".
יש לכם בבנק ישראל איזה תחתית מתחתיה השקל לא יכול לרדת?
"אני לא נכנס לתקרות. זה נכון שהיה פיחות נוסף בין החלטת הריבית הקודמת להחלטה הנוכחית, אבל למרות זאת אנחנו בתהליך אינפלציוני שאמור להתכנס ליעד, יש לנו העדפה ברורה לא להתערב בשוק בתקופה של אי ודאות שלא ברור מהו התמחור הנכון של פרמיית הסיכון".
מה לגבי כהונה נוספת כנגיד?
"אני מכהן כנגיד בחמש שנים בתקופה עם הרבה אתגרים, משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה, ועכשיו שינויים חוקתיים שיחד איתם יש בהחלט שסע חברתי. כמו שאמרתי כבר אני מתכוון להקדיש את החגים כדי לחשוב על המשך דרכי".
זו לא רק החלטה שלך, רה"מ ושר האוצר צריכים להחליט להאריך את כהונתך.
"אני לא נכנס לשיח ביני לבין ראש הממשלה או שר האוצר, אני אומר מה אני מנסה לגבש מהצד שלי".
האם אתה חושש לעצמאותו של בנק ישראל?
"אני התבטאתי בנושא הזה בהקשר הרחב של השינויים החוקתיים. כולנו מבינים את החשיבות של מוסדות לצמיחה כלכלית, ובפרט את החשיבות של העצמאות של בנק מרכזי ועצמאות הנגיד, איפה שהיתה פגיעה או אפילו רק ניסיון לפגיעה בבנק מרכזי, זה הביא לפגיעה כלכלית".
ככל שחולף הזמן מתברר שהגירעון יהיה גבוה ממה שהוערך בגיבוש התקציב. האם זה כבר מדאיג אותך?
"צריך לקבל פרסקפטיבה. התחלנו עם מסגרת פיסקלית נאותה ביחס להרבה מדינות השוואה. התחזית היתה לגירעון של כ-1%, ועכשיו זה נראה שאם לא יהיו אירועים דרמטיים והצמיחה תהיה סביב 3% הרי שנסיים בגירעון של 1.5%. וזה גירעון סביר יחסית, יותר מסביר. האתגר הגדול יהיה בשנת 2024, ובמיוחד בתקציב 2025, שם נצטרך גם להגדיל השקעות בתשתיות וגם לעמוד במסגרות פיסקליות".
