סגור
סופת החול בדרום
סופת החול בדרום (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

"מזג האוויר ביומיים האחרונים מראה לנו שאי אפשר להמשיך עם מצב של עסקים כרגיל"

מנהל השירות המטארולוגי ניר סתיו מתייחס למזג האוויר הקיצוני, שגרם להיקף חסר תקדים של הפסקות חשמל יזומות. לדבריו, "צריך להכין את עצמנו להסתגלות למזג אוויר חם יותר ולהפחית פליטות גזי חממה". בינתיים, אין לו בשורות: "הקיץ הקרוב יהיה אחד החמים שידענו"

שריפות, חום, רוח, חול, גשם, ברקים: כך נראו היומיים הראשונים של חודש יוני. ברחובות ערי המרכז נותרה התנועה דלילה יחסית, שכן תושביהם התקשו לשהות בחוץ תחת השמש הקופחת והמחנק השורר למרחקים. באזור המרכז הטמפרטורה שברה שיאים וחצתה את ה-40 מעלות, לאחר שאתמול סופות חול הובילו לשיבושים בנתב"ג.
״זה כבר יום שני לתוך האירוע. אתמול חוץ מחום היו מכות רוח שהרימו אבק כמעט בכל מקום. זה נראה כמו חומה של חול שרצה במדבר. הסיבה היא עננות שנכנסה, חום וחוסר יציבות באטמוספירה״, מסביר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. ״היום שברנו שיאי חום לחודש יוני בכמה נקודות במישור החוף, רק בתחילת החודש. בתל אביב היום היה יותר חם מאשר באילת, שבה נוצרה בריזה שמיתנה את הטמפרטורות״.
סתיו מסביר כי מערכת אביבית גלשה לעונת הקיץ, ואליה הצרפה טמפרטורה גבוהה ותופעות נוספות. ״זאת מערכת מזג אוויר אביבית שהסתננה לה לתוך הקיץ: שקע שרבי שמגיע מצפון אפריקה ומשוטט באזור עד שהוא מגיע אלינו. הוא מביא אוויר חם, יבש ומלא אבק. זה מופיע אצלנו בדרך כלל באפריל ומאי, ובמספר מקרים זה התרחש בתחילת יוני. השאלה היא באילו טמפרטורות זה מגיע, והפעם נראה ששברנו שיאים״.
כך למשל, בבית דגן נמדדו היום 43.7°C, ו‏זו הפעם השלישית בלבד ב-60 השנים האחרונות שנמדדת טמפרטורה כזו בתחנת המדידה במקום.
עומס החום הכבד הוביל לצריכה מוגברת של חשמל ולהפסקות חשמל יזומות בחום של 40 מעלות לאחר תקלות בשתי יחידות ייצור, וגם לקושי לייצר חשמל מאנרגיה סולרית, בשל העננות הכבדה שריחפה ברחבי הארץ. יצוין, כי שילוב של מערכות אגירת אנרגיה סולרית היו מאפשרות להתגבר על העננות שכן הן אוגרות בעת הצורך אנרגיה לשעות קושי, וכך להקל את העומס בשיא הצריכה, אך אלו כמעט ואינן קיימות בישראל.
אך אלו לא הקשיים היחידים איתם מתמודדת ישראל ביומיים האחרונים; שירותי הכבאות וההצלה התמודדו עם כ-200 שריפות, חלקן לא כובו עד עתה. גם טייסת הכיבוי, אגב כך, נאלצה להתמודד עם הפסקות חשמל ובאזור באר שבע ישנן סופות רעמים וחשש לשטפונות.
ומה הלאה? לפי סתיו, ״התחזיות הן שהקיץ יהיה חם מהרגיל, אבל זאת לא חוכמה, כי הרגיל כל הזמן משתנה. כל 10 שנים חמות יותר מהעשור שקדם להן. סביר להניח שהקיץ הקרוב יהיה אחד החמים שידענו״.
הסיבה לכך היא שינויי האקלים ההולכים ומתעצמים עם השנים. בני האדם דחפו את כדור הארץ להתממות ממוצעת של כ-1.1 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, כשהמשמעות היא אירועי אקלים רבים יותר, ממושכים וקיצוניים יותר. לא כל האזורים מתחממים באופן שווה, כשהאזור בו נמצא ישראל מתחמם מהר יותר בהשוואה לממוצע העולמי.
לפי דוח ה-OECD שפורסם השבוע, ישראל חשופה מאוד להשפעות שינויי האקלים. בשנים האחרונות, אירועי מזג אוויר קיצוניים היו תכופים יותר ונמשכו זמן רב יותר, כולל שנים שהיו רטובות במיוחד או יבשות במיוחד. אילו העולם ימשיך בהתנהלות של עסקים כרגיל ולא יוריד באופן דרסטי את פליטות גזי החממה, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה בעד 4.4 מעלות עד סוף המאה, ו-60% מהימים יכולים להיות "ימים חמים". כמות המשקעים השנתית הכוללת צפויה לרדת ב-25%, פני הים בים התיכון צפויים לעלות ב-0.5 מטר בשנת 2050 וב-1.0 מטר עד 2100.


מה צופה לנו העתיד? ״זה תלוי בהיערכות שלנו״, מסביר סתיו. ״האירוע הזה מראה לנו שאי אפשר להמשיך עם מצב של עסקים כרגיל. צריך להפחית פליטות גזי החממה ולהכין את עצמנו להסתגלות למזג אוויר חם יותר. האתגרים ילכו וייגדלו, היום זה הזמן להנדס את הפתרונות״.
ישראל לא יכולה להתמודד עם משבר האקלים לבדה, והיא תלויה, כמובן , ביכולתן של מדינות העולם לפעול יחדיו כדי לצמצם משמעותית את השימוש בדלקי מאובנים הפולטים גזי חממה לאטמוספירה ומובילים לחימום עולמי (פחם, נפט וגז). אולם היא נדרשת להיערך לעידן חם יותר שבו מזג האוויר צפוי פחות, ונכון להיום היא אינה עושה זאת.
בשנת 2018 הממשלה הקימה מינהלת להסתגלות לשינויי אקלים תחת המשרד להגנת הסביבה כדי לגבש אסטרטגיות ותוכניות פעולה להגברת חוסנה של ישראל לשינויי אקלים ולפתח כלי הסתגלות. עם זאת, למנהלת חסרים משאבים וסמכויות. לפי ארגון ה-oecd, לעת עתה משרדים ויחידות סמך המגבשים מתודולוגיות ניהול סיכונים בתחום שינוי האקלים (כך למשל משרד החקלאות ורשות המים), עושים זאת ללא תיאום, למרות חפיפת הנושאים. בארגון מציינים כי ״אף גוף כלכלי ממשלתי או גוף שאחראי לתחזיות מאקרו כלכליות בישראל עדיין לא העריך את הנזקים וההשפעות ארוכות הטווח של שינויי האקלים על הכלכלה הישראלית״.