סגור
כנס מטרו 2023 פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל
פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום: אוראל כהן)

הנגיד: "העיקרון של שילוב חרדים בשוק העבודה אינו מקוים בתקציב הנוכחי"

בראיון ל"כלכליסט" מבהיר פרופ' אמיר ירון כי אם האינפלציה תעמיק הוא לא יהסס להעלות שוב את הריבית. הוא גם הודף טענות על לחצים פוליטיים ומאשר את הפרסום ב"כלכליסט" שלפיו אי הוודאות שגרמה ההפיכה המשטרית מסבירה כ-1% מהאינפלציה הנוכחית

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התראיין ל"כלכליסט", אחרי ההחלטה להעלות את הריבית ל-4.75%, העלאת ריבית עשירית ברציפות, שלא הצליחה בינתיים לעצור את קצב האינפלציה. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מבהיר כי אם האינפלציה או הפיחות יעמיקו, הוא לא יהסס להעלות שוב את הריבית. בתוך כך הוא הודף את הטענות על "לחץ פוליטי" ומאשר את הפרסום ב"כלכליסט" שלפיו אי הוודאות שגרמה ההפיכה המשטרית מסבירה כ-1% מהאינפלציה הנוכחית.
הודעת הריבית אתמול היתה מאכזבת. כל כך הרבה אירועים קריטיים התרחשו מאז ההחלטה הקודמת ואין התייחסות לאף אחד מהם.
"אני בכלל לא מקבל את זה. ראשית, מדובר בהודעת ריבית ולא בתחזית חדשה שבה אנחנו מפרטים. הניסיון המרכזי שלנו כרגע, וזה ניסיון לא קל, הוא להבין איפה הכלכלה. מצד אחד אנחנו רואים פעילות כלכלית יותר ערה ממה שצפינו. שוק העבודה עדיין הדוק. לכן אנו נחושים להמשיך בתהליך העלאות הריבית. מצד שני רואים את המשרות הפנויות יורדות, ירידה מסוימת בשימוש בכרטיסי האשראי, גם בחשבונאות הלאומית רואים צריכה פרטית יורדת. בהחלטה הנוכחית אנחנו מגלמים כבר את הציפייה שהמדד הבא יהיה יחסית גבוה ואנחנו מעריכים שבסביבת הריבית הנוכחית, כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים מבחינת המדד או מבחינת הפיחות, זה אמור להביא אותנו חזרה לתחום היעד".
אין התייחסות לתקציב או להסכמים הקואליציוניים.
"לגבי מסגרת התקציב, היא לא שונה ממה שאמרנו, היא עדיין יחסית מרוסנת ותואמת את המדיניות המוניטרית. אני לא נכנס לגודל ההסכמים הקואליציוניים, כי הרבה פעמים הבחנה בין הסכמים קואליציוניים לבין תוכניות שוטפות עמומה. אפרופו העובדה שח"כ אייכלר הזכיר אותי אתמול (תקף אותו בחריפות - א.פ.), מה שחיוני להבין הוא חשיבות שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה, המשמעויות שלו, הן להם והן לכלכלה הישראלית. אני רוצה להזכיר את הסימולציה שלפיה יהיה צורך להעלות מסים ב-16% (נקודות אחוז), אם לא יהיו שינויים. למרות שמסגרת התקציב אכן קונסיסטנטית עם המדיניות המוניטרית, ברור לנו שהעיקרון הזה (שילוב חרדים בשוק העבודה - א.פ) עליו הצבענו לאורך כל הדרך, מופיע בכל דוחות בנק ישראל, כולל דוחות האסטרטגיה שאנחנו נותנים לממשלה. העיקרון הזה לא מקוים בתקציב הנוכחי. דרך אגב, הזמן הנכון להעיר על הדברים האלה זה בעיקר בהקמת הקואליציה - שם ישנן עוד דרגות חופש".
אתה מרגיש שלוחצים עליך?
"אני לא מבין על איזה לחץ אתה מדבר".
שתעצור את העלאות הריבית. האם אתה חש סוג של לחץ חיצוני?
"לא....תראה... אנחנו עובדים על פי הנתונים. אנחנו מרגישים שיש לנו אחריות גדולה על הכתפיים. אנחנו מנתחים את כל הנתונים, ברור לנו שיש גם כל מיני אמירות סקטוריאליות. אנחנו מסתכלים על כלל טובת המשק. גם אלה שאומרים 'אוי אנחנו לא רואים שהאינפלציה ירדה' אז חשוב להבין ולקבל את הפרספקטיבה: אם לא היינו עושים את הצעדים הנחושים - היינו באינפלציה דו ספרתית, אינפלציה שבוודאי הייתה פוגעת בכל האזרחים, ובעיקר בשכבות החלשות. היינו מגיעים לטריטוריות שמי כמוך זוכר שחוזים מתחילים להירשם לא במטבע המקומי. לכן נהפוך הוא לכל האמירות האלה. עם זאת, ברור שככל שאתה מגיע לרמות ריביות גבוהות יותר, אתה עושה (מעלה) את זה בצעדים יותר מדודים. אנחנו נחושים להחזיר את האינפלציה ליעד ומבינים שאין ארוחות חינם, ולהוריד את האינפלציה כרוך באיזשהו כאב אבל אנחנו נחושים לעשות את זה. אנו כמובן רוצים לעשות את זה תוך כאב מינימלי. אני חושב שזה לא 'הלחץ' שאתה התכוונת אליו".
אתה רומז שזו ההעלאה האחרונה?
"ההחלטה מהווה איזון בין כל הגורמים. ראינו מדד שהפתיע כלפי מעלה - שיש בו גם אלמנט מסוים של עונתיות - כאשר אנו גם מגלמים בתוכו את המדד הבא בהחלטה שלנו. סביבת הריבית הנוכחית נראית מספיק מרסנת כדי להביא אותנו חזרה ליעד האינפלציה. אבל זה לא איגרת חוב או הבטחה. אנחנו נפעל בהתאם לנתונים שנכנסים ואם יהיה צורך להמשיך לפעול - נמשיך לפעול גם בתחום הריבית. זהו הכלי המרכזי וזה הכלי המחייב כדי שנמנע התגברות האינפלציה ויאפשר לנו להכניס אותה חזרה לתוך היעד. הציפיות לאינפלציה בשווקים מעוגנות וזה כמובן גם מאוד חשוב".
השבוע פורסם ניתוח של כמה כלכלנים, בהם פרופ' סטרבצ'ינסקי שהיה מנהל חטיבת המחקר בבנק, לפיו חלק מהאינפלציה הוא תוצר ישיר של ניסיון ההפיכה המשטרית. אתה מסכים עם הניתוח הזה?
"אני לא אכנס פה לרפורמה עצמה. אני חושב שלא היה מישהו שדיבר יותר חזק עליה (ממני). אבל ברור שאי ודאות לא טובה לכלכלה. אנחנו רואים שמתחילת השנה יש סוג של נתק בין שער החליפין של השקל לבין שוק המניות בארצות הברית שבימים כתיקונם הם מאוד מאוד קשורים. כששוק המניות היה עולה - ושוק המניות שם עלה - היינו רואים התחזקות של השקל וחוזר חלילה. אנחנו רואים איזושהי התנתקות וכנראה אותה התנתקות ופיחות מגלמים איזשהו תמחור של פרמיית סיכון שקשורה לסביבה המקומית. ברור לנו שהתמסורת היא בדרך כלל 0.2. ולכן אם אתה מסתכל על פיחות של כ-5% אנחנו מדברים על תוספת אינפלציונית של 1 נקודות אחוז בערך".