סגור
מאגר תמר
אסדת תמר (אלבטרוס)

משרד האנרגיה בוחן הקמת מתקן לאחסון גז טבעי בדרום

ברוב מדינות אירופה קיימים מתקנים המאחסנים כ-10% מצריכת הגז הטבעי השנתית; בישראל, שבה שני שלישים מהחשמל מיוצרים באמצעות גז - אין מתקנים כאלה; מהן החלופות?

בעוד שברוב מדינות אירופה קיימים מתקני אחסון גז טבעי בהיקף של כ-10% מצריכת הגז הטבעי השנתית, ומשרד האנרגיה האמריקאי מפרסם דו"ח עתודות שבועי על כמות הגז הטבעי המאוחסנת במדינה, בישראל אין כיום יכולת של אחסון גז טבעי כלל. זאת אף שהגז הטבעי משמש לייצור של כ-67% מהחשמל בישראל – ושיעור זה צפוי לגדול בשנים הקרובות עם הפסקת השימוש בפחם. בעקבות כך בוחנים במשרד האנרגיה את האפשרות להקים מתקן אחסון בדרום הארץ.
על פי דו"ח המשרד, אחסון הגז הטבעי אמנם יקר, אך הוא יכול לאזן גידול פתאומי בביקוש ולאפשר להתמודד עם מצבי חירום – כפי שיכולות האחסון באירופה עזרו למדינות להתמודד עם משבר האנרגיה הנוכחי שהחל עם המלחמה באוקראינה וזינוק מחירי הגז הטבעי ביבשת.
בדו"ח נטען כי "כל אלו מחייבים היערכות מתאימה לגיבוי אנרגטי, אשר אחסון גז טבעי בהיקף משמעותי יכול לתת לו מענה. חשיבותם של מתקני אחסון בישראל נובעת בעיקר מהצורך האסטרטגי של משק האנרגיה ברציפות תפקודית". ובכל זאת, בישראל עדיין אין מתקן המאפשר אחסון גז טבעי בהיקפים משמעותיים.
יש כמה דרכים לאחסן גז טבעי: הראשונה היא על ידי הנזלתו, אך בישראל כיום אין מתקן הנזלה. כמו כן ניתן לאחסן את הגז מתחת לקרקע, תוך השארתו במצבו. לצורך אחסון הגז הטבעי משתמשים במאגרי גז ישנים מהם הוצא הגז בעבר, במנהרות מלח או בשכבות סלע צפופות. במשרד האנרגיה בוחנים את היתרונות והחסרונות של מתקני האחסון השונים.
בישראל יש שלושה מאגרי גז טבעי פעילים, כך שקיים גיבוי מסוים במקרה שאחת האסדות תושבת. עם זאת, האסדות גם מחויבות בחוזי יצוא של גז טבעי.
מעבר לבעיית אחסון הגז הטבעי, הדו"ח מראה כי ב-2022, חמש שנים אחרי שישראל החלה לייצא גז טבעי - 42% מתפוקת הגז היו מיועדים למטרה זו. למרות זאת, במשרד האנרגיה החליטו בשבוע שעבר להרחיב את תשתית יצוא הגז למצרים למרות החששות הגוברים שהדבר יקטין את עתודות הגז של ישראל ויוביל למחסור בתוך שני עשורים.
עוד עולה כי ב-2022 גדל יצוא הגז הטבעי מישראל ב-29% ל-9.21 BCM לעומת 2021. הצריכה לשוק המקומי גדלה ב-3% ל-12.71 BCM. לדברי הכלכלן הראשי בחברת הייעוץ BDO, חן הרצוג, הגידול הנמוך בצריכת הגז המקומית מעיד על "מחדל העיכוב בעמידה ביעדי הקטנת השימוש בפחם".
לפי הדו"ח, כמות הגז הטבעי שהלכה לתעשייה (ולא לייצור חשמל) ב-2022 עמדה על 2.6 BCM – נתון זהה לשנת 2021. לדברי הרצוג, "הנתון משקף את אי העמידה של המדינה ביעדי חיבור מפעלים לגז טבעי". יש לציין שפרויקט חיבור המפעלים לגז טבעי יכול לחסוך לתעשיינים בישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה, אך המדינה נכשלת בקידום הפרויקט. הביקורת המרכזית שנשמעת על חיבור מפעלים לגז טבעי היא שהמדינה העניקה לשש חברות פרטיות רישיון בלעדי לחבר את המפעלים – והמודל הכלכלי לא עובד.
הרצוג מוסיף כי "נתוני משק הגז מצביעים על מהפך העצמאות האנרגטית שעברה מדינת ישראל. כ-80% מיצור החשמל בישראל השנה היו ממקורות עצמיים, גז ואנרגיה מתחדשת, שיאפשרו לישראל לצלוח את משבר האנרגיה העולמי עם עליית מחירי חשמל מתונה יחסית".