$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק מכשירה פרסומים מסין שמסתירים התעללות במיעוט האויגורי

למרות שלכאורה אין לפייסבוק סיבות להתכופף לדרישות מבייג'ינג, המדינה שופכת לרשת החברתית מילארדי דולרים בשנה לפרסום. לכן פייסבוק מהססת האם לפעול נגד הפרסומים השקריים שלה ברשת החברתית, שמציירים תמונה מעוותת ומסווים פגיעה שיטתית בזכויות אדם

עומר כביר 10:0005.04.21

לכאורה, לפייסבוק אין סיבה להתכופף לדרישות מבייג'ינג. הפלטפורמות המרכזיות של החברה חסומות במדינה הטוטליטרית, וכל תקווה שאולי טיפחה בעבר לבטל את החסימה ולחדור לשוק הרווחי הזה נגוזה כבר לפני שנים.

 

 

 

היא לא במשחק שם, לא תהיה במשחק שם בעתיד הנראה לעין, ולשלטונות הקומוניסטיים אין מקל לנופף לעברה. ובכל זאת, פייסבוק מהססת האם להתנגח בסין כדי שלא לעורר את זעם השלטונות שם. כי הרשת החברתית אולי חסומה בסין, אבל סין לא חסומה ברשת החברתית והמדינה שופכת לפייסבוק מיליארדי דולרים בשנה בפרסום.

 

תושבים אויגורים בסין תושבים אויגורים בסין צילום: wikipedia

 

 

עכשיו, מערכת יחסים מעוותת זו נמצאת על המוקד סביב פרסומות שרוכשת המדינה הקומוניסטית ומציגות תמונת מצב לא מציאותית של החיים במחוז שׂינְגְ'יָאנְג, ביתו של מרבית המיעוט האויגורי במדינה.

 

קמפיין תדמיתי מסתיר את הדיכוי האויגורי

 

כתבתי כאן לא מעט על איך הפכה סין את המחוז למדינת משטרת עתידינית. החל מסריקות ביומטריות שמגיעות עד לאיברים הפנימיים, רישות רחובות ערים במערך של מצלמות זיהוי פנים, ועד לשימוש בבינה מלאכותית לזיהוי גורמים קיצוניים ושליחתם למחנות חינוך מחדש.

 

היבט מרכזי של דיכוי זה הוא קמפיין תדמיתי שנועד להכחיש את עצם קיומו, ולתייג כל דיווח או ביקורת בנושא כשקרים והכפשות. קמפיין זה כולל מהלכים עצמתיים כמו פגיעה כלכלית בחברה שמביעה ביקורת על המתרחש בשינג'יאנג, כפי שעשתה ממשלת סין עם H&M, לצד מהלכי יחסי ציבור שגרתיים יותר.

 

פייסבוק פייסבוק צילום: שאטרסטוק

 

כמו, למשל, קמפיין בפייסבוק במסגרתו מציגה ממשלת סין פרסומות וידאו בכיכוב תושבי המחוז, בהם ילדים, שמחייכים למצלמה ומכריזים שחייהם משתפרים ושמדינות המערב לוקחות חלק במזימה לערער את היציבות בסין. בחודש מרץ, למשל, סוכנות הידיעות שִׂינְחְווָה, שבשליטת ממשלת סין, הריצה פרסומת וידיאו שבה מופיע ראש העיר של בירת שינג'יאג, אוּרוּמְצִ'י, שמבשר: "השלום והיציבות שאנשים מכל הקבוצות האתניות בשינג'יאנג יחלו לו הפך למציאות". את הדיווחים על הג'נוסייד במחוז הוא הגדיר כ"מזימה" מערבית להתערב בעניינה הפנימיים של סין ש"נדונה לכישלון". שינחווה שלמה אמנם רק 100 דולר לקידום הפרסומת, אך עד שהיא הוסרה היא נצפתה כבר יותר מ-200 אלף פעמים.

 

פרסומת של ערוץ החדשות CGTN, שבקידומה הושקעו 400 דולר, הציגה תלמידים מפנימייה בשינג'יאנג, מקום שלדברי מומחים נשלחים אליו ילדים נתינים שנעצרו או עצורים עצמם, אומרים שהם שמחים להיות במתקן כי הם אוכלים אוכל מזין ומקבלים חינוך. בארבעת הימים שהיתה באוויר נצפתה הפרסומת יותר ממיליון פעמים.

 

היחס למיעוט האויגורי שקול לג'נוסייד

 

יש לזה בערך את אותה רמת אמינות של סרטונים בהם צפון קוריאנים מתאבלים על מותו של קים ג'ונג איל, אבל הפרסומות האלו כבר מעוררות חשש בתוך פייסבוק. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, עובדים בחברה התריעו בפורומים פנימיים שסין משתמשת בפלטפורמה כדי לנהל תעמולה, ושעלולה להיווצר תפיסה שלפיה פייסבוק מאפשרת או מסייעת להפיץ תעמולה שקרית סביב סוגיות כמו זכויות אדם.

 

עובד פייסבוק, שכתב בפורום פנימי של עובדי חברה מוסלמים, ציין שארה"ב קבעה שהיחס לאויגורים בסין שקול לג'נוסייד, ושטוויטר הגבילה חשבון של שגרירות סין בארה"ב בעקבות ציוץ על האויגורים. "הגיע הזמן שהפלטפורמה שלנו תפעל ותלחם במידע שגוי לגבי ג'נוסייד האויגורים", הוא הבהיר.

 

ואולם פייסבוק, שבכל ג'נוסייד מצליחה למצוא קיצונים משני הצדדים, לא ממהרת לפעול נגד הפרסומים האלו. למעשה, מהחברה נמסר לוול סטריט ג'ורנל שהפרסומות מסין לא מפירות את מדיניות החברה, כל עוד המפרסמים עומדים בכללי גילוי נאות ברכישת והצגת הפרסומות.

 

מארק צוקרברג מארק צוקרברג צילום: בלומברג

 

אם פייסבוק מסירה פרסומות כאלו, זה לא בגלל התוכן שלהן אלא מכיוון שהן לא תויגו כיאות כמכילות תוכן חברתי או פוליטי – תיוג שיוביל לכך שבעת הצגת הפרסומת יראה המשתמש את זהות היישות ששילמה בעבורן. אבל גם אז, נדרשים כמה ימים לחברה להסיר את הפרסומות, ועד אז זוכות לעשרות אלפי או מאות אלפי צפיות, לעתים אפילו מיליוני צפיות, וכבר עשו את העבודה שלהן.

 

אין החלטה עקרונית לאסור "קמפיין" שקרי

 

אבל החלטה עקרונית לאסור פרסומות שכאלו, שמציירות תמונת מצב שקרית של מה שמתרחש בשינג'יאנג ומאלצות את הקרבנות לככב בקמפיין שנועד להכשיר את המשך ההתעללות בהם? כזו אין עדיין. מקורות אמרו לוול סטריט ג'ורנל שהחברה עדיין שוקלת האם ואיך לפעול בנושא, ובוחנת בינתיים איך מגיבים ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם למצב במחוז. זאת, אף שארה"ב ומדינות באירופה תארו את המצב בשינג'יאנג כג'נוסייד, והאו"ם קרא למדינות שמפעילות עסקים הקשורים למחוז לבצע "בדיקה משמעותית של מצב זכויות האדם" בפעילותן.

 

לכאורה, זו צריכה להיות החלטה פשוטה בעבור פייסבוק. המצב בשינג'יאמנג ושל המיעוט האויגורי ידוע ומתועד היטב, נחשף ופורט בדו"חות, כתבות, תחקירים ועדויות רבים. אין מחלוקת על הדיכוי המאסיבי שמתרחש שם, על הפיכת מאות אלפי או מיליוני אנשים לעבדים של המדינה בפועל (כי זו המשמעות האמיתית של עבודות כפייה). העדויות לכך רבות, קשות מאוד לערעור. זו המציאות, חד וחלק.

 

פייסבוק, שכבר נכוותה בעבר כשהתמהמה עם טיפול בפוסטים שעוסקים בפגיעה במיעוטים או ברצח עם, יש הרבה מה להפסיד אם גם הפעם תשב בחוסר מעש ותגיב רק כשהזעם הציבורי נגדה יגיע לקרשנדו. היא באמת צריכה עכשיו מתקפה נרחבת שלפיה היא מסייעת לג'נוסייד המיעוט האוגורי? וכאן גם הטיפול פשוט יותר. לא צריך לאתר ולנטר פוסטים בין משתמשים בשפה שקשה לחברה מערבית לאתר דוברי שפת אם שלה, שכן הפרסומות פונות לקהל מערבי ודוברות אנגלית בחלקן הגדול. אין גם עניין של הגבלת חופש ביטוי של משתמשים מהשורה, אלא רק של חסימת היכולת של שלטון טוטליטרי מלהפיץ תעמולה שקרית בתשלום.

 

יש לסין שוט לנופף בו

 

מנגד, מה כבר לפייסבוק להפסיד? היא גם כך לא פעילה בסין, והשלטונות לא יכולים לעשות לה לינץ' ולפגוע בפעילותה כמו שעשו ל-H&M ולחברות אחרות שהעזו לעצבן אותה. היא לא מייצרת שם מכשירים ולא מוכרת כלום לנתיני סין כמו אפל, שלא מגלה תמיכה חמה בחוק שימנע שימוש בעובדי כפייה בשינג'יאנג. מה כבר תעשה סין? תחסום את פייסבוק עוד יותר במדינה?

 

ובכן, מסתבר שיש לסין שוט לנופף בו, בדמות מפרסמים מהמדינה עושים שימוש נרחב בפלטפורמה של פייסבוק. להערכת אנליסטים, ההכנסות של פייסבוק ממפרסמים סינים עומדות על יותר מ-5 מיליארד דולר בשנה, מה שהופך את המדינה למקור ההכנסות הגדול ביותר של החברה אחרי ארה"ב. בנוסף, לפי אתר DataReportal כלי תקשורת בשליטת ממשלת סין אחראים לשלושה מ-20 העמודים הפופולריים ביותר בפייסבוק. לעמוד של רשת החדשות CGTN יש 115 מיליון עוקבים, מספר 4 ברשימת העמודים הפופולריים עם יותר עוקבים מקוקה קולה או ריהנא.

 

 

זיהוי פנים בסין זיהוי פנים בסין צילום: China Daily

 

תרחיש שבו פייסבוק מעצבנת את סין וזו בתגובה אוסרת על חברות מקומיות לפרסם בפייסבוק ומוחקת את העמודים של גופי החדשות שלה אינו בלתי סביר לאור התנהגות העבר של השלטונות – מה שיובל לאיבוד כל ההכנסות שמייצרים לחברה מפרסמים במדינה. 5 מיליארד דולר אולי היו מכה על כף היד כשמדובר היה בקנס חד פעמי מה-FTC, אבל כאן מדובר בירידה קבועה בהכנסות, שגם עתידות לגדול עם הזמן, לצד האבדן הקשה יותר להערכה של פעילות המשתשמים בעמודים השונים, וההכנסה שנוצרת ממנה.

 

השוט הזה, אפשר להעריך בוודאות, מתנופף בברור מול עיני פייסבוק בבואה להתמודדת עם הסוגיה הסינית, משחק כנראה תפקיד מרכזי בהתלבטות סביב סוגיה שאמורה להיות פשוטה והופך את ההחלטה שלה למורכבת הרבה יותר. זו הוכחה נוספת למצב הבעייתי שבו חברה מסחרית, שהמחויבות הגדולה ביותר שלה היא לשורת הרווח, היא גם הגורם החשוב ביותר בניהול חופש הביטוי הגלובלי, מי שמחליט מי יכול להגיד ומה, את מי אפשר להשתיק ולמי אפשר לתת לשקר ללא הגבלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x