$
הייטק והון סיכון

חברת BigID שמסייעת לשמור על פרטיות המידע היא כבר חד-קרן

החברה הישראלית רושמת סבב גיוס שלישי תוך קצת יותר משנה, הפעם לפי הערכת שווי של למעלה ממיליארד דולר. ״הקורונה הגדילה את המודעות לנושא פרטיות המידע״ אומר המייסד נמרוד וקס

הגר רבט 16:5916.12.20

חברת BigID, המפתחת כלים להגנה הפרטיות ברשת, מודיעה היום (ד׳) כי גייסה 70 מיליון דולר בסבב D לפי שווי של מעל למילארד דולר. את סבב ההשקעות הנוכחי הובילו Salesforce Ventures וקרו Tiger Global, והשתתפו Glynn Capital יחד עם המשקיעים הקיימים, Bessemer Venture Partners, Scale Venture Partners וBoldstart Ventures. העסקה כללה מניות ראשוניות ומשניות. זהו סבב הגיוס השלישי של החברה בתקופה של קצת מעל לשנה, אחרי שסבב ה-C שלה הוכפל תוך 4 חודשים, עד היום גייסה 220 מיליון דולר סך הכל.

 

BigID הוקמה בשנת 2016 על ידי דימיטרי סירוטה ונמרוד וקס והיא ממוקמת בניו יורק ובתל אביב. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול ואכיפה של מדיניות פרטיות המידע ברשת בהתאם לדרישות רגולטוריות ולתקנות מחמירות חדשות כדוגמת החוק האירופאי וחוקי קליפורניה. הטכנולוגיה שפותחה על ידי החברה עושה שימוש ביכולות למידת מכונה ומאפשרת זיהוי מהיר ובקרה על מידע פרטי.

 

״זהו סבב שלישי שגייסנו תוך קצת יותר משנה וכולם לא היו יוזמה שלנו אלא קרו בעקבות פניות של משקיעים אלינו״ אומר ל"כלכליסט" נמרוד וקס, מייסד משותף וסמנכ״ל המוצר. ״הפעם מדובר במשקיע אסטרטגי, סיילספורס ונצ׳רס, שמגדיל משמעותית את ההשקעה שלו על רקע מגיפת הקורונה. המגפה דווקא הגדילה את ההתעניינות בתחום הפרטיות, גם בגלל שהנושא עלה לכותרות בעקבות הצורך להגן על בריאות הציבור. כתוצאה, ובגלל שהחברה ביססה עצמה כמובילה בתחום היחסית חדש הזה, משקיעים מסתכלים עלינו כעל הבטחה".

 

אחרי שני גיוסים רצופים של 50 מיליון דולר כל אחד, אתם עוד צריכים את הכסף?

״לא באופן מיידי, לא השתמשנו ברוב הכסף שגוייס בשנה האחרונה, אבל הסכמנו לקחת אותו כי התנאים היו אטרקטיביים וזה מאפשר לנו לפתוח פערים משמעותיים אל מול המתחרים, במיוחד בתקופה של מיתון עולמי. בנוסף, הכסף מאפשר לנו להשקיע בפיתוח ולהיכנס לתחומים חדשים שלא היינו בהם קודם, כמו תחום של ניהול המידע. ארגונים לא יודעים איזה מידע הם אוספים, הנושא של דאטה דיסקברי הפך להיות אבן פינה בארגונים. בעזרת המימון הנוסף נרחיב את סל המוצרים שלנו למקומות נוספים ונוכל לפנות לשווקים חדשים: גיאוגרפית ו-ורטיקלית״.

 

אנחנו שומעים לאחרונה הרבה על פעילות רגולטורית בתחום הפרטיות והשימוש במידע שמיועדת לרסן את ענקיות הטכנולוגיה. זה טוב ויפה לדאוג לנושא בארגונים גדולים, אבל במקביל 5 החברות המובילות ממשיכות לעשות ככל העולה על רוחן.

״בחברות הגדולות בסופו של דבר אפשר יהיה לטפל. אם יש 5 חברות שהן דואופול או מונופול בתחומן זה נכון שהן מתחמקות ושלא קל לנהל אותן, אבל הן באור הזרקורים ואני מאמין שרשויות החוק יידעו לטפל בהן. אבל יש עוד אלפי חברות גדולות מאוד שמשתמשות במידע פרטי כל הזמן. לא מדובר אפילו על אכיפה אלא על הכרות טובה יותר של המידע שהן אוספות כדי להפיק ממנו יותר ערך וגם לדעת לשמור עליו. אנחנו מאפשרים להן לנהל את המידע בצורה טובה, יעילה ואחראית יותר. הלקוחות שלנו לא מחפשים רק לעשות וי על רגולציה, הם מבינים את הערך בלקבל תובנות על המידע כדי לעזור להן להגן עליו ורוב החברות לא ציניות בטיפול שלהן. הן באמת רוצות להראות ללקוחות שאכפת להן. אני לא חושב שיש פה קונפליקט בין החברות לבין החוק״.

נמרוד וקס ודימיטרי סירוטה, מייסדי Big נמרוד וקס ודימיטרי סירוטה, מייסדי Big צילום: באדיבות BigID

 

אנחנו רואים מה קורה בעולם מבחינת החקיקה, אבל נראה שמדינת ישראל נשארה קצת מאחור.

״מדינת ישראל נמצאת באייטיז מהבחינה הזו, כנראה שיש עדיפויות אחרות למחוקקים בארץ, אבל לא תהיה לישראל ברירה והיא תצטרך להיצמד לחוקים האירופים. אירופה מגדירה לאיזה מדינות יש מערכת חוקים שתומכת בדרישות ההגנה על פרטיות וישראל עדיין עומדת בהגדרה הזו, אבל אם לא תקדם חקיקה בהגנה על פרטיות זה לא ימשך. דברים כמו הזכות להישכח, או ניהול של נושא ההסכמה לשימוש במידע. גם בארה״ב אנחנו רואים אוריינצטיה שונה שהשיקולים שלה הם יותר שיקולים של תחרות ופחות ההיבט המוסרי. באירופה הרקע לחקיקה מוסרי יותר. בארה״ב מתייחסים לזה כזכות קניין של הלקוח על המידע. אבל היום לכל חברה משמעותית יש לקוחות בכל העולם, אז כולם יהיו חייבים ליישר קו. במיוחד ועם הממשל החדש בארה״ב אני בטוח שתהיה לזה עדיפות גבוהה״.

.

ראינו גם שהטיפול בקורונה בא לעיתים קרובות על חשבון השמירה על הפרטיות, בטח שבארץ, אפשר לעשות הדברים וגם להגן על זכות האזרחים לפרטיות?

״אפשר לעשות גם וגם. בין אם אתה בוחר לוותר על הפרטיות או לא, ברור שהמודעות לפרטיות והמשמעויות של הוויתור עליה עלו במשבר הקורונה, בין אם זה למען בריאות הציבור או בהיבט המסחרי. החלטות הצרכן יושפעו כנראה מהמצב הסביבתי. ראינו שרוב האנשים מוכנים לוותר על הפרטיות שלהם ולהירשם לאפליקציות שונות, אבל הרבה אנשים לא יודעים שאפשר לעשות זאת בצורה הרבה יותר ידידותית לפרטיות. אין בעיה לעקוב אחריך אם אתה נותן את הרשות ויודע לאיזה מטרות זה נועד ושהמעקב משמש רק לשמירה על הבריאות ולא לקביעת גובה הפרמיה של הביטוח שלך, למשל. בהקשר הזה אפשר לעשות הכל אם מקבלים רשות ומספקים שקיפות. אלא האתגרים הגדולים של ארגונים שהרבה פעמים אין להם אפילו את היכולת לשמור על עצמם ופה אנחנו עוזרים להם לתת ללקוח שקיפות ואת היכולת לבחור״.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x