האתגר של אנשי האקדמיה: מניעת "הנשירה השקטה"

שנת הלימודים האקדמית נפתחה לאחר עלייה של כ-30% ברישום. עבור ראשי המוסדות להשכלה גבוהה מדובר באתגר נוסף, שספק אם נלקח בחשבון: ההתמודדות עם נשירה.

הזינוק ברישום ללימודים אקדמיים מקורו גם בגורמים הקשורים לקורונה, כמו למשל היעדר היכולת לטייל בעולם והיעדר אפשרויות תעסוקה לצעירים. יש לראות בכך הזדמנות אותה חשוב לנצל, על מנת לספק כלים לצעירים ולצעירות להשתלב בעולם התעסוקה העתידי, להכשיר אותם למקצועות חדשים, ולצמצם פערים חברתיים וכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.

צילום: Stux/Pixabay

דווקא בשנה הקרובה, בה רוב הלמידה תעשה מרחוק, כלומר בהיעדר קשר ישיר בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין המרצים, וללא מערכת מוסדית המסוגלת להציע לסטודנט תמיכה, הסכנה לנשירה מלימודים גבוהה עשרות מונים.

לנשירה מהשכלה גבוהה עלולה להיות משמעות רחבה והרסנית לשנים הבאות. אם לא נדע לשמור, להכשיר וללוות את הסטודנטים, ולספק להם כלים מתאימים, אנו עלולים לפגוע במוביליות החברתית וביכולתם להשתלב בעתיד בעולם התעסוקה. לנשירה בימים אלה של מגפה ומשבר כלכלי יהיו השלכותיה מרחיקות לכת גם לטווח הארוך.

הפגיעה הדרמטית ביותר היא הרחבת הפערים החברתיים בישראל ו'מכה' אנושה לפריפריה. נשירה מלימודי תואר ראשון נפוצה יותר באופן משמעותי בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, דור ראשון להשכלה גבוהה, בני מיעוטים, פריפריה, וכדומה. בעולם, וגם בישראל, ישנן תוכניות נהדרות המונעות נשירה בשנות הלימודים הראשונות של סטודנטים וסטודנטיות, והן תלויות ביכולת התערבות מוקדמת, בזיהוי הקשיים בשלבים מוקדמים, במתן עזרה נקודתית, במתן כלים לימודיים ועוד. במקומות בהן הופעלה תוכנית האג"ח למניעת נשירה של סטודנטים כבר נרשמה הצלחה גבוהה, ועכשיו על ראשי המוסדות האקדמיים לפעול ליישמה בכל הכוח והעוצמה על מנת שהסטודנטים לא יהיו "עוד מספר" במוסד האקדמי, בעיקר בתקופה חסרת ודאות זו, אלא יקבלו יחס אישי ופרטני שיוביל אותם לעתיד טוב יותר.

מהלכים כאלו ימנעו את תופעת "הנשירה השקטה" - סטודנטים אשר לאט לאט מאבדים את הרצון ללמוד, חסרים להם הכלים להמשיך, חסרה להם התמיכה הנקודתית וחסר להם היחס האישי, והם מפסיקים להגיע לשיעורים ולמפגשים. למעשה, המוסדות מגלים רק בסוף השנה כי סטודנטים אלה נשרו מהלימודים באקדמיה. איתור סטודנטים המוגדרים בסכנת נשירה בשלב מוקדם במהלך לימודיהם הינו הבסיס למניעת נשירה.

שגשוגה של מדינת ישראל כאומת סטארט-אפ תלוי בכוח עבודה משכיל ומיומן. על החסמים ברכישת השכלה גבוהה ניתן למנות בימי שגרה גורמי רקע חברתיים-כלכליים, פערי שפה ומוטיבציה; אולם ימי הקורונה, בהם חלק מהסטודנטים שנרשמים צעירים מידי ולא בשלים נפשית לאקדמיה, בשילוב עם אובדן הקשר האישי, הלימודים המקוונים מרחוק וחוסר היכולת "לגעת" בסטודנט – מעמידים אתגר נוסף ומשמעותי בפני המוסדות להשכלה גבוהה ובפני המל"ג.

חוששני, שמי שינשור בימים אלה של מגיפה בריאותית וכלכלית יגרור מחיר כבד יותר מאשר בימי שגרה; מחיר שיפגע, מעבר לרמה האישית, גם בחוסן הלאומי ובלכידות החברתית, וירחיב את הפערים החברתיים בישראל.

על ראשי המוסדות האקדמים מוטלת משימה מורכבת. אני קורא להם ולממשלה לאמץ מדיניות אקטיבית של מניעת נשירה מהמערכת האקדמית. זו הדרך הנכונה לשמור על הדור הבא, להכשיר אותו לעתיד תעסוקתי שיצמצם פערים חברתיים ולהבטיח שבשוך המשבר הבריאותי והכלכלי, הוא יזכו להשתלב בשוק התעסוקה.

ירון נוידרפר הוא מנכ"ל חברת SFI