שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
טכנולוגי

פרופ' חאיק מריח גם את הקורונה

מערכת חדשה לאבחון מיידי של קורונה על ידי נשיפה, שפותחה על ידי פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, ממציא “האף האלקטרוני” הננומטרי, הראתה תוצאות מבטיחות בניסוי קליני. אחד היתרונות של המכשיר הוא שאין צורך במגע עמו כדי לקבל תוצאות, ולכן אין הדבקה בין נבדקים. “צריך רק לנשוף למכשיר, ובעזרת בינה מלאכותית מתקבלת תוצאה מיידית האם האדם חולה או בריא”, אומר פרופ’ חאיק

הגר רבט 08:0801.09.20
מערכת חדשה לאבחון קורונה על ידי נשיפה שפותחה על ידי חוקרים בטכניון מראה תוצאות מבטיחות. ניסוי קליני בטכנולוגיה הניב דיוק שבין 92% ל־100%. המערכת מספקת אבחון מיידי על סמך נשיפה קצרה לתוך מכשיר ייעודי.

 

 

את המחקר, שפורסם בכתב העת “ACS Nano”, הובילו חוקרי הטכניון פרופ' חוסאם חאיק וד"ר יואב ברוזה, כאשר מימוש הטכנולוגיה והמסחור שלה נערכים במסגרת חברת Nanose Medical. לחברה יש רישיון בלעדי להשתמש בטכנולוגיה של פרופ׳ חאיק מהטכניון, שפיתח “אף אלקטרוני” ננומטרי (Nanose), לשימושים רפואיים ולצורך פיתוח מכשיר לגילוי קורונה.

 

המכשיר דומה בגודלו לסמארטפון ואינו מכיל חלקים נלווים, אולם היתרון המרכזי שלו הוא שאין צורך במגע עמו על מנת לקבל תוצאות, ולכן אין הדבקה בין נבדקים.

פרופ’ חוסאם חאיק. ניסוי מוצלח בסין פרופ’ חוסאם חאיק. ניסוי מוצלח בסין צילום: אלעד גרשגורן
 

"הדבקה בווירוס גורמת לשחרור חומרים מחוץ לגוף האדם, בשתן, בזיעה, בנשיפה וכדומה", אמר ל"כלכליסט" פרופ' חאיק. "מה שמשתחרר בנשיפה זו למעשה טביעת אצבע שמורכבת מ־3 עד 5 חומרים. המכשיר שפיתחנו מזרים את הנשיפה דרך תעלות קטנות אל תוך חיישנים. לאלה יש סלקציה לחומרי המחלה והם יוצרים סיגנל חשמלי. מכיוון שיש יותר מחומר אחד, נוצר למעשה מערך של סיגנלים, ובעזרת בינה מלאכותית מתקבלת התוצאה אם האדם חולה או בריא״.

 

בדיקות הקורונה הנפוצות היום מתבצעות באמצעות נטילת דגימה מריריות האף והלוע ואנליזה על ידי צוות מקצועי במעבדה. מדובר בתהליך יקר מאוד במונחי עלות, זמן, שינוע וכוח אדם. בנוסף, הביקוש העצום לבדיקות הוביל למחסור עולמי בציוד ובחומרים הנדרשים לבדיקה. המכשיר שפיתחו החוקרים הישראלים חוסך את השימוש במערך החומרים הנלווה ובכוח אדם לטיפול בדגימות.

 

תוצאות המחקר מתייחסות לניסוי שנעשה בעיר ווהאן שבסין, אולם כעת עובדים החוקרים על תיקוף התוצאות גם עבור מוטציות של הנגיף בניסויים שנעשים בישראל ובאירופה. ״מבחינת רמת הדיוק של המערכת מול מתחרים, אנחנו ממוצבים מצוין”, אמר פרופ’ חאיק. “למערכת שיש היום בבתי החולים רמת דיוק של 80%-75%, ולעתים היא מניבה תוצאות מנוגדות בשתי בדיקות לאותו אדם. אנחנו נמצאים בסף הכי עליון מבחינת דיוק. אבל כדי לאשש את התוצאות, נצטרך להמשיך לחקור״. לדבריו, עלות הייצור של כל מכשיר היא כ־1,000 דולר, אבל בייצור תעשייתי אפשר להוריד אותה לכמה מאות.

 

מתי נראה את המכשיר בשימוש?

״המערכת נמצאת בתהליכי מסחור כי צריך לעבור תהליכים רגולטוריים. אנחנו עושים את המקסימום״.

 

מדברים על חיסון כבר בתחילת 2021. עדיין תהיה דרישה למערכת?

״חיסון לא מנוגד לעניין הבדיקות, מה גם שלא ידוע אם הוא יהיה יעיל ב100%. אחד הדברים המדהימים שהמערכת שלנו הצליחה לעשות זה להבדיל בין אנשים עם מחלות ריאתיות לאנשים עם קורונה. המערכת לא תהיה לקורונה בלבד. הקורונה היא תחילתה של דרך ארוכה לאימות וירוסים אחרים, ואנחנו צריכים להיות מוכנים למערכה הבאה״.

 

איזה עניין המערכת מעוררת?

״רצינו קודם כל לאשש את התוצאות ולקבל את הקונצנזוס של הקהילה המדעית, וזה נעשה בצורה המדויקת ביותר עם פרסום בכתב עת מוביל. מאז הפרסום אני מקבל מיילים עם בקשות רבות לשיתופי פעולה מדעיים. אנחנו עובדים במסגרת חברה שמנסה למסד את המסחור של המערכת. אני מודע לכך אף שהיינו ראשונים לצאת עם מערכות כאלה, יש עוד חוקרים שעובדים על זה. מי שיצליח ויעשה זאת ביושר – מבורך".

 

״Nanose מביאה מהפכה אמיתית הן בצד הטכנולוגי והן באופן יישום הבדיקה", אמרה יו"ר Nanose Medical אורית מרום אלבק. "בשנים האחרונות אומתה יעילותה של הטכנולוגיה של פרופ' חאיק בהפרדה בין 17 מחלות שונות ובהן פרקינסון וסוגי סרטן״.

x