$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

המלחמה בפדופיליה בארה"ב: העברת מידע רגיש לידיים פרטיות

המידע הרגיש שאוספת המערכת לניטור פדופילים בארה"ב נראה כמו פגיעה ראויה בפרטיות לאור היעד שמבקשים להשיג. אך הבעיה מתחילה בתוכניות העדכניות של Child Rescue Coalition להציע את רשימת הכתובות החשודות שלה, בתשלום, לגורמים מסחריים לשימושים שונים

עומר כביר 11:0223.07.20
ב-2019 לבדה, המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים בארה"ב קיבל 16.9 מיליון דיווחים שונים על חשד להפצת חומרים הקשורים לניצול מיני של ילדים ברשת. 16.9 מיליון. זה בערך דיווח אחד על כל שלושה ילדים מתחת לגיל 12 במדינה. הפצת וצריכת תוכן פדופילי ברשת היא בעיה חמורה, ותיקה כימי האינטרנט, וכזו שנמצאת בעלייה מתמדת, כאשר העבריינים השונים משכללים באופן קבוע את שיטות הפצת המידע שלהם. השנה, על רקע סגרי הקורונה, הבעיה צפויה לזנק משמעותית כשאנשים נמצאים יותר זמן בבית ומעבירים יותר זמן בחיפוש והורדה של תכנים פדופיליים מהרשת (ולמרבה האימה גם בציד קרבנות או התעללות בקרבנות קיימים).

 

פדופליה פדופליה צילום: שאטרסטוק

 

התמודדות עם 16.9 מיליון תלונות היא כמעט בלתי אפשרית אפילו מפוזרות אלו בין כוחות משטרה רבים. הדרך היחידה להתמודד עם מספר כזה גדול היא באמצעות התמקדות בגורמים המסוכנים ביותר – המפיצים והצרכנים הכבדים ביותר של תוכן פדופילי – בניסיון כמעט חסר תוכלת אך הכרחי לצמצם מעט את ממדי התופעה, או לפחות להוציא מהמחזור את התורמים המשמעותיים ביותר שלה.

 

וכאן, מגיע לעזרת כוחות הביטחון מערכת דיגיטלית שפיתח ארגון Child Rescue Coalition ושמועמדת ללא תשלום לרשות כוחות אכיפת חוק בארה"ב ובמדינות אחרות. המערכת, Child Protection System, פותחה ומופעלת במידה רבה בצורה חשאית וזוכה עתה לחשיפה רחבה בכתבת עומק של NBC News. לפי הדיווח, היא פותחה במטרה לאפשר לחוקרים לבצע מיון ראשוני של תיקי פורנוגרפיית ילדים בהם הם מטפלים, במטרה להתמקד בעבריינים הגדולים ביותר.

 

וכך זה עובד: המערכת מנטרת שיתופים של תמונות וסרטוני פורנו ובהן ילדים בני 12 ומטה ברשתות שיתוף קבצים ובחדרי צ'ט, ומתעדת את כתובות ה-IP של משתפי התוכן. זיהוי התכנים הבעייתיים נעשה בסיוע מאגר מקוון ובו החתימה הדיגיטלית של התמונות והסרטונים, לא התכנים עצמם. כל התכנים, לרוב תמונות וסרטונים שנתפסו על מכשירי חשודים, צורפו למאגר אחרי שנבחנו על ידי חוקרי משטרה שקבעו שמופיעים בהם ילדים בני 12 או פחות ושמה שמוצג בהם לא חוקי בצורה גורפת. "זה לא מתבגר ששולח תמונה לחברה שלו", אמר סמנכ"ל התפעול של Child Rescue Coalition, גלן פאונדר, ל-NBC News. "כל קובץ שאנחנו מנטרים הוא לא-חוקי בכל מקום בעולם".

 

איתור פדופילים איתור פדופילים צילום: שאטרסטוק

 

חוקרים יכולים להיכנס למערכת, לסנן את רשימת הכתובות לפי מדינה, מדינה בארה"ב, מחוז או עיר, ולדרג אותן ברשימה שמצידה בראשיתה את הכתובות שמהן הוסרו או הועלו הקבצים הבעייתיים ביותר או מספר הקבצים הגדול ביותר. כך יכולים השוטרים לתעדף את הטיפול במקרים החמורים ביותר.

 

בעת שביקרה כתבת NBC News במשרדי הארגון בפברואר האחרון, כתובת ה-IP ה"גרועה" ביותר, שהורידה 6,896 תמונות וסרטונים כאלו, זוהתה כנמצאת בווסט ג'ורדן, יוטה (לרוב, כמות התכנים הבעייתיים שנמצאת על מחשבי חשודים גדולה משמעותית, וכוללת גם מספר גדול של תמונות וסרטונים שנמצאים בתחום אפור יותר, וכן ספרי הדרכה לפדופילים, שמשום מה חוקיים לחלוטין בארה"ב, סיפורים מבוססי טקסט וסרטוני פורנו מאויירים). הקלקה על כתובת IP במערכת מציגה למשטרה את רשימת ההורדות האחרונות.

 

המידע שמספקת המערכת אינו מספיק בפני עצמו כדי לבצע מעצר, אך חוקרים יכולים להשתמש בו על מנת לבקש צו שמחייב ספקיות אינטרנט לחשוף את זהות המשתמש שמאחורי כתובת ה-IP וכדי לקבל צו חיפוש לביתו ולמכשירים השונים שלו. פעמים רבות כשממשים השוטרים את הצו הם מגלים אוספים אדירים ומחרידים במחשבים ובכוננים קשיחים שבחזקת החשוד.

 

לפי נתוני Child Rescue Coalition, במערכת עושים שימוש 8,500 חוקרים בכל 50 המדינות בארה"ב, וכן 12 אלף חוקרים ב-95 מדינות נוספות בעולם. בעשרות האחרון, יותר מ-12 אלף איש נעצרו בעקבות מידע שסיפקה המערכת, חלק ניכר מהם הורשעו ונשלחו למאסר אחרי שהתברר שהחזיקו במכשיריהם חומרים פדופיליים. "למערכת היתה מבחינתנו השפעה גדולה יותר מכל כלי אחר שאי-פעם נוצר, זה ענקי", אמר ל-NBC News דניס נייסוונדר ממשרד תובע המדינה של פלורידה, שלדבריו תבע יותר מ-200 תיקים שהמידע הראשוני עליהם התקבל באמצעות המערכת. "הם עשו את זה כל כך אוטומטי ופשוט שהאנשים פשוט יושבים שם ומחכים להיעצר".

 

כעת, מעוניינים בארגון ליצור שיתופי פעולה עם פלטפורמות מקוונות כמו רשתות חברתיות או אפליקציות בבייביסיטינג, בניסיון לדעת האם מי שמורידים תמונות פורנו גם מנסים ליצור קשר או לעבוד עם ילדים. מטרה ראויה מאוד, אך כזו שבעיני פעילי זכויות אזרח מעוררת חששות לפגיעה בפרטיות ואפילו מעקב המוני. "יש חשש שהנוראות של התעללות בילדים מעוורת אותנו לפגיעה בזכויות אזרח", אמרה שרה סט. וינסנט, פרקליטה שמתמחה בזכויות דיגיטליות. "כלים כאלו נותנים כוח משמעותי לממשלה. צריך ליצור מערכת איזונים ובלמים חזקה מאוד. מעקב המוני הוא תמיד בעיה. מכיוון שהפשעים האלו כל כך נלוזים, אנחנו מקבלים הבטים של חיפוש, איסוף מידע וחדירה אפשרית לפרטיות שלא היינו מקבלים במקרה אחר".

 

 

איתור פדופילים ברשת איתור פדופילים ברשת צילום: shutterstock

 

המומחה הפורנזי ג'וש מולין הוסיף: "אם גוזלים את החירות של מישהו בחקירה פלילית, צריך להיות ביטחון שנעשה בכלים אלו שימוש ראוי ושהיכולות שלהם הן במסגרת המותר בחוקה".

 

מבקרים מצביעים על מה שהם רואים ככשלים במערכת או בשימוש בה, כמו זיהוי של הורדת תמונה שלא נמצא מאוחר יותר על מחשבי החשוד (בארגון אומרים, בהיגיון רב, שייתכן שהקובץ נמחק או הועבר לכונן מוצפן), או סימון של משתמש תמים שהוריד בטעות תמונה פורנו ילדים, למשל כזו שצורפה לסט שמכיל תמונות חוקיות של פורנו מבוגרים. ב- Child Rescue Coalition אומרים בתגובה לכך שהמערכת בכל מקרה לא נועדה לספק ראיות למשפט אלא רק לידים לחקירה. מה גם שמכיוון שהיא מדרגת את כתובות ה-IP לפי חומרת והיקף הצריכה, הסיכוי של מישהו שהוריד תמונה שכזו בטעות ליפול לחקירה משטרתית הוא קטן.

 

אני מאוד קיצוני בכל הנוגע לפרטיות, וסבור פעמים רבות שהחשיבות של זכות זו עולה בהרבה על שיקולים אחרים, ושלפגיעה בה יכולים להיות נזקים היקפיים משמעותיים. אבל גם אני מוכן לעשות ויתורים כשמדובר במאמצים ללכוד צרכנים של תכנים פדופיליים, במיוחד מכיוון שמחקרים שונים הראו קורולציה בין צריכה מקוונת של תכנים אלו לביצוע עבירות מין בילדים: בין 60% ל-85% מהאנשים שמורידים תוכן פדופילים גם מבצעים עבירות מין. כלומר, זיהוי ומאסר של משתמשים אלו מונע התעללות בילדים ומציל חיים.

 

ואופן הפעילות של המערכת – ניטור של מערכות ציבוריות לצורך מתן לידים לחוקרים, במטרה לתפוס פדופילים – נראה כמו פגיעה ראויה בפרטיות לאור היעד שמבקשים להשיג. הבעיה מתחילה בתוכניות העדכניות של Child Rescue Coalition להציע את רשימת הכתובות החשודות שלה, בתשלום, לגורמים מסחריים לשימושים שונים. רשתות חברתיות, למשל, יכולות להצליב את המידע עם מידע המשתמשים שלהן כדי לשכלל את יכולתן לזהות משתמשים שמנצלים את הפלטפורמה לתקיפת ילדים.

 

פדופיליה ברשתות החברתיות פדופיליה ברשתות החברתיות צילום: Mashable

 

אפליקציית בייביסיטינג, ששמה לא פורסם, משתמשת במידע שאוסף הארגון על מנת לסנן משתמשים שנרשמים לאפליקציה. במקרה אחד, היא זיהתה ניסיון להרשם מכתובת IP שקושרה למשתמש שהתחבר לצ'ט תחת הניק הדוחה "אונס תינוקות". בארגון טוענים אמנם שגם במקרה זה המידע אמור להיות אינדיקציה בלבד, לא החלטה סופית. ואולם, מה שנכון אולי למערכת אכיפת החוק, שם יש תהליכים מובנים שנועדו למנוע מאדם להיכנס לכלא על סמך זיהוי שכזה, אינו תקף למגזר הפרטי.

 

ב- Child Rescue Coalition שואפים אולי שהגופים שהם עובדים איתם יעשו בדיקות נוספות לפני שהם חוסמים משתמש, אבל המציאות תהיה כנראה שרבים פשוט יעדיפו לנקוט בצעד הפשוט והמהיר של חסימה על סמך המידע הבסיסי. זה בעייתי בין השאר מכיוון שכתובות IP בפני עצמן הן מזהה לא אמין: יש ספקים שמספקים למשתמש כתובת IP חדשה עם כל חיבור לרשת, ובגלישה בוויי-פיי לכל המכשירים המחוברים יש את אותה כתובת IP, גם אם בבית יש חמישה אנשים שונים. זו הסיבה שבעבור חוקרי משטרה מדובר בליד ראשוני בלבד, לא יותר.

 

ברגע שהמידע נמסר לגופים פרטיים, שבמקרים רבים יכולים לקשר אותו לזהות משתמשים בלי צורך בצו בית משפט, על סמך המידע שבידם, יש פתח לפגיעה לא מוצדקת באנשים חפים מפשע שכל שעשו היה לחלוק מסיבה זו או אחרת את אותה כתובת IP עם צרכן של פורנו ילדים. בצד הרך של פגיעה לא מוצדקת, זה יכול להתבטא בחסימה של משתמש משירות כלשהו. בצד החמור יותר, מעסיק שעושה שימוש במערכת גיוס מקוונת עלול לסנן מועמדים על סמך כתובות ה-IP שלהם, וכך למנוע תעסוקה מאנשים חפים מפשע.

 

יש בעיות רבות ברגע שמידע רגיש, ראשוני ולא מאומת מסוג זה מגיע לידיים פרטיות (שלא לדבר על הבעיות האפשריות מהעברת המידע לרשויות אכיפת חוק, אבל לאור חשיבות הסוגיה זה משהו שאפשר לקבל). אולי כדאי ל- Child Rescue Coalition לשקול מחדש את התוכניות בנושא, אפילו אם זה אומר לוותר על הכנסות פוטנציאליות לא מבוטלות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x