$
חדשות טכנולוגיה

בלעדי לכלכליסט

MeMed תשווק בדיקה מהפכנית לזיהוי מקור זיהומים

החברה קיבלה אישור רגולטורי באירופה ובישראל לשווק את הבדיקה שמזהה במהירות אם מדובר בחיידק או נגיף ומסייעת בצמצום שימוש מיותר באנטיביוטיקה. המייסד ד"ר ערן אדן: "עובדים על בדיקה שתזהה פוטנציאל הידרדרות מקורונה".

עומר כביר 06:5102.06.20
חברת הביוטק הישראלית מימד (MeMed) הישראלית, שמפתחת בדיקה שמסוגלת לזהות האם זיהום בגוף נגרם כתוצאה מחיידק או מנגיף, ובכך להפחית משמעותית את השימוש באנטיביוטיקה, קיבלה אישור רגולטורי לשווק את הבדיקה המהירה שלה, המסוגלת לספק תוצאות בתוך 15 דקות, באירופה ובישראל. בישראל ניתן האישור על ידי אגף - אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) במשרד הבריאות. באירופה ניתן לבדיקה סימון CE, תו סימון ותקינה אירופי שרלוונטי לאזור הכלכלי האירופי, שווייץ וטורקיה.

 

 

"אחרי הרבה מאוד שנים של תהליך פיתוח, בדיקות, ניסויים ותחילת ייצור, האישור הרגולטורי מאפשר לנו לסייע באבחון טיפולי בחולים באירופה ובישראל", יאמר ל"כלכליסט" מייסד ומנכ"ל החברה, ד"ר ערן אדן. אדן הוא בנו של מולי אדן, מהדמויות הבולטות בתעשיית ההייטק הישראלית שכיהן בעבר כסגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכנשיא אינטל ישראל.

 

מימד נוסדה ב-2009 על ידי אדן ועל ידי ד"ר כפיר עובד, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות. הבדיקה שפיתחה החברה מבוצעת באמצעות מכשיר ייעודי קטן ומסוגלת לזהות בדיוק גבוה האם זיהום בחולים עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או נגיפי ומספקת לרופאים מידע חשוב על סוג הטיפול שיש לתת. זיהוי מקור הזיהום מהווה כלי חשוב לרופא המטפל, ומסייע לו להחליט בדיוק גבוה האם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה.

 

הבדיקה לא מתבססת על דגימת הגורם המזהם, אלא על התגובה של המערכת החיסונית באמצעות מדידת רמתם של שלושה חלבונים בה אשר מעידה על מקור הזיהום. הדבר מאפשר לבצע את הבדיקה באמצעות בדיקת דם פשוטה, בלי צורך להגיע לאיבר שהוא מקור הזיהום שיכול להיות קשה להגיע אליו כשלא ידוע היכן בגוף נמצא הזיהום. הדור הראשון של הבדיקה אפשר קבלת תוצאות תוך שעתיים והצריך טכנאי מעבדה. הדור השני, MeMed Key, שקיבל אישור רגולטורי ושיווקו מתחיל כעת בישראל ובאירופה, מאפשר קבלת תוצאות בתוך 15 דקות.

 

מימין: מייסדי MeMed ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד מימין: מייסדי MeMed ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד צילום: אלעד גרשגורן

 

"מאיצים ייצור"

 

בעבר גייסה מימד 100 מיליון דולר מגופים דוגמת ענקית הייצור פוקסקון, הורייזון ונצ'ורס של לי קא שינג וחברת הביטוח הגדולה בסין Ping An Global Voyager. אלו מצטרפים לכ-30 מיליון דולר במענקים שקיבלה החברה מהאיחוד האירופי ומהצבא האמריקאי.

 

"זה מה שכל חברה קמה לעשות — להגיע למוצר בשל שיש לו מכירות ולשנות את המציאות", אמר עובד ל"כלכליסט". "זה היה עשור עם הרבה פיתוח ומחקר, שותפויות, תחנות ביניים כמו מוצר הדור הראשון. ארבע השנים האחרונות היו סביב בניית הפלטפורמה. עכשיו אנחנו יכולים לקחת טכנולוגיה שפותחה במשך שנים ולהנגיש בכל מקום בעולם המערבי ובמקומות רבים מחוצה לו".

 

אדן הוסיף שבתור התחלה, תשווק הבדיקה בצורה מוגבלת יחסית: "אנחנו מתחילים להכניס את זה בצורה מאוד מבוקרת כי צריך להגדיל את כושר הייצור. זה מה שאנחנו עושים עכשיו —מרחיבים את מעגל השותפים, בתי חולים וקופות חולים, ואז ניכנס להשקה רחבה יותר. בשלב הראשון אנחנו מתמקדים בגרמניה ובישראל. במקביל עובדים על תהליך מול הרגולטור האמריקאי, ה־FDA. ננצל את השנה הקרובה כדי להכניס את הבדיקה לכמה עשרות אתרים. לקראת השנה הבאה אנחנו נערכים להשקה רחבה יותר. יש כרגע יותר דרישה מיכולת הייצור".

 

במקביל, עובדים במימד על פיתוח מגוון בדיקות חדשות שמבוססות על העיקרון של תגובת הגוף והמערכת החיסונית. "חיידק מול נגיף היתה הבעיה הראשונה והגדולה ביותר, אבל זה עכשיו רק עניין של זמן לקחת את העיקרון שלנו ולבנות בדיקות חדשות לחלוטין שמביאות ערך רפואי אחר לגמרי", אמר עובד. "יש הרבה צרכים אבחוניים שמבוססים על בדיקות כמו שלנו. בכל תחום יש שאלות קליניות סביב כאבים בחזה, קוצר נשימה, חבטה בראש. יש הרבה תסמינים כשמגיעים לחדרי מיון, והרעיון הוא להשתמש בתגובת הגוף כדי להנגיש מידע חדש, כדי לעשות אבחנות מהירות יותר ולקבל החלטות טיפוליות מהירות יותר".

 

לזהות איזה חולה יתדרדר

 

בשבועות האחרונים, מטבע הדברים, המחקר של מימד בתחום זה התמקד במידה רבה בהתמודדות עם הקורונה, ולדברי אדן החברה מפתחת קו מוצרים חדש בהקשר זה. "בעולם של הקוביד־19 יש מגוון שאלות אבחוניות. אחת היא האם יש או אין נגיף. הפלטפורמה שלנו יודעת לעשות את זה, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלנו כי זה תחום עם הרבה פתרונות קיימים, הערך המוסף שלנו הוא להשתמש בתגובת מערכת החיסון כדי לפתור בעיות אחרות", הוא הסביר. למשל, בדיקה שמנבאת את החומרה של המחלה ואת הסכנה להידרדרות. "מגיע לחדר מיון מטופל שאובחן כנשא קורונה", אמר אדן. "איך יכולים הרופאים לדעת האם הוא יתדרדר וצריך לאשפז אותו? זו בעיה קריטית. לנו יש טכנולוגיית ליבה, חלבון של מערכת החיסון שאנחנו יכולים לזהות כדי לחזות האם החולה יתדרדר. אם יש לי 100 חולים, אבל שניים מהם יתדרדרו. איך אפשר לדעת מי השניים האלו? אם נוכל לצמצם את הרשימה לעשרה או לחמישה, נוכל לייעל משמעותית את התיעול של החולים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x