$
חדשנות

באמצע החיים: מי הם האנשים שהולכים ללמוד שמאות מקרקעין?

ענף הנדל"ן פורח ואיתו גם המקצועות המשיקים לו. הלכנו למכללת פסגות וביקשנו לבדוק: מה מניע אנשים, מכל שכבות הגיל וקבוצות האוכלוסייה, לבחור דווקא במקצוע השמאות, ולמי הוא מתאים כקריירה שנייה

דב כהן 09:2010.01.20
מספרם של שמאי המקרקעין בישראל עומד ביחס הפוך לכמות עסקות הנדל"ן והביקוש לשירותיהם. איך קרה שמקצוע כה מתגמל לא התמלא במצטרפים חדשים כפי שקרה לגילדת עורכי הדין? ובכן, התשובה היא שהדברים לא תמיד נראו כך.

 

עד לפני שנים מעטות שמאות המקרקעין אכן נתפסה כמקצוע "אפור", שיחידי סגולה יכלו להתקיים ממנו ברווחה. אלא פריחת שוק הנדל"ן של העשור האחרון, ו"הכסף הגדול" שהחל להתגלגל בו, הפכו את תדמיתו של המקצוע על פיה, וכיום הוא אחד המבוקשים בשוק.

 

 

 

ביקשנו לבדוק מי הם אותם אנשים שבוחרים ללמוד את המקצוע ומה הציפיות שלהם לעוד שנים ספורות. לשם כך דיברנו עם כמה תלמידים בקורס ללימודי שמאות מקרקעין במכללת פסגות. עד מהרה הבנו שאין ביניהם מכנה גילי או תרבותי משותף. האהבה לנדל"ן והרצון להתמקצע בתחום, וכמובן השאיפה להגדיל את ההכנסה החודשית, הם שהובילו, את רובם לפחות, ללמוד שמאות מקרקעין.

 

אורן עקיבא אורן עקיבא

 

 

אורן עקיבא (42), בעל תואר במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן, הוא מתווך דירות העובד כעצמאי ומתגורר בחיפה. לתחום שמאות המקרקעין הוא הגיע לא ממש במקרה. "כמי שעוסק בתיווך, הפיכה לשמאי היא קפיצה מקצועית משמעותית ומתבקשת עבורי. אני מאוד אוהב את העבודה כמתווך, ובכל זאת הכוונה שלי היא בסופו של דבר לשנות מקצוע תוך חמש עד שבע שנים ולעבוד כשמאי מקרקעין.

 

"הרצון להיות שמאי תמיד מקבל עוד 'דחיפה' כשלקוחות מצלצלים אלי ומתייעצים איתי לגבי עסקות נדל"ן – הן של מגורים והן של נדל"ן מסחרי. זה מקצוע פרקטי מאוד ותמיד יצטרכו אותו. למרות זאת אין כיום הרבה שמאים ולכן זו גם הזדמנות".

 

למכללת פסגות הגיע עקיבא דרך המלצות של מכרים. על המרחק בין עיר מגוריו למכללה – השיעורים של פסגות מועברים ברחובות – מתגבר עקיבא באמצעות אפשרויות הלימוד מרחוק שמציעה המכללה. "לימודי האונליין שלהם נעשים ברמה מאוד גבוהה, עם צילום באיכות גבוהה של המרצה בכיתה ואודיו מצוין. לא צריך להגיע לשיעורים וגם לא לעשות אותם בזמן שהכיתה מתכנסת. זה המזל שלי – אני בנאדם עסוק מאוד, אבל יכול ללמוד בזמני החופשי".

 

 

 לפרוץ גבולות

ספאא דחלאללה ספאא דחלאללה

בניגוד לעקיבא שכבר עוסק שנים בנדל"ן, את ספאא דחלאללה (28), תושבת הכפר משהד שבגליל העליון, הייתם כנראה פחות מצפים לפגוש בכיתת לימוד של שמאי מקרקעין לעתיד. "מדובר במקצוע שלא ממש קיים במגזר הערבי – אצלנו כמעט שאין עסקות מכר של נדל"ן, כי אדמה זה לא משהו שנתון למשא ומתן", היא אומרת. "כל משפחה מתרכזת בחלקת האדמה שלה ובונה עליה לטובת הדורות הבאים. לכן גם לא היה פשוט להסביר את הבחירה להורים שלי.

 

"יש הרבה אנשים במגזר שמחזיקים בנכסי מקרקעין ובכלל לא עולה על דעתם להרוויח מהם משהו. הם גם לא מרגישים בנוח כששמאי מקרקעין שבא מבחוץ בא ומספר להם על האפשרויות שעומדות להם. באופן טבעי, לשמאי מתוך המגזר הם יאמינו ויקשיבו הרבה יותר".

 

"חוץ מזה אני עדיין ילדה, וכמעט כולם מסביבי בכיתה מבוגרים יותר. הדבר הזה, וגם העובדה שמדובר במקצוע גברי מאוד, דחפו אותי לעסוק בו. אני אוהבת לפרוץ גבולות".

 

דחלאללה, בעלת תואר ראשון בניהול מערכות בריאות ומזה שמונה שנים מנהלת סניף של רשת סטימצקי בנוף הגליל, מוסיפה כי גם השיקול הכלכלי היה מכריע: "אני לא מסתירה את זה. פוטנציאל ההשתכרות כשמאית מקרקעין הוא גבוה בהרבה ממקצועות אחרים בתחום הזה, וגם על זה אני חושבת".

 

נתנאל (27) מירושלים, עורך דין עצמאי בתחום המקרקעין, רווה עיסוק בפן החוזי של עסקות נדל"ן וחיפש זווית קצת אחרת: "הייתי רוצה לקחת חלק בעסקי הנדל"ן ולא להיות רק נותן שירותים בתחום. במהלך השנים האחרונות יצא לי להכיר כמה יזמי נדל"ן שהחלו את דרכם כשמאים. ובתוך חמש עד 10 יצאו לדרך יזמית משלהם. הכוונה שלי היא שהידע שאצבור בתור שמאי יוביל אוי לעשייה עסקית משלי, כיזם, בתוך שנים מעטות.

 

"חוץ מזה, שמאי מקרקעין יודע לראות נכס ולשערך את שוויו, כלומר להסתכל על נכס במובן הפיננסי ולא המשפטי, שזה מה שאני עושה היום. זה משהו שמאוד קסם לי. מדובר גם במתמטיקה פסיכולוגית, כי הרי לאמוד שווי של נכס זה לא מדע מדויק".

 

נתנאל מוסיף כי כבר עכשיו, בעיסוקו כעורך דין, הוא נהנה מהידע שהוא רוכש בלימודיו במכללה: "לאחרונה ליוויתי לקוח בעסקה לרכישת נכס. נכנסתי ל-GIF, תוכנה של העיריות לבדיקות מקדמיות של נכסים, ורק בזכות מה שלמדתי בקורס השנה ידעתי להזהיר את הלקוח לבל יממש את העסקה".

 

 

עינת סוקולוב עינת סוקולוב

 להחזיר טובה לחברה

עינת סוקולוב (45) מרחובות, מטפלת רב תחומית בספורטתרפיה, הכירה עוד קודם לכן את סביבת הלימודים של מכללת פסגות. בעבר סיימה את קורס התיווך של המכללה, וזה ארבע שנים שהיא עובדת כשכירה בחברת תיווך של נדל"ן מסחרי. "החלטתי לעזוב את תחום התיווך המסחרי, אף שהוא מרתק ואני אוהבת אותו בכל לבי, בין היתר משום שהוא פרוץ לחלוטין. אין בו שום רגולציה, וזה קשה להתנהל בסביבה עסקית כזו".

 

כמו חבריה גם סוקולוב, אם חד הורית, מדגישה את ההיבט הכלכלי: "כמתווכת קשה לפרנס משפחה מכמה עסקות בודדות בשנה. שמאות מקרקעין זה מקצוע ממוסד, מכובד ומוכר יותר, וההכנסה בו היא גם גבוהה יותר אבל בעיקר קבועה ויציבה. אחרי 20 שנה בספורטתרפיה, אני כבר חושבת על היום שאחרי ועל רמת החיים שתהיה לי אז.

 

"אני רק בתחילת הדרך – מאחר שאין לי תואר אקדמי קודם, אני עושה אותו עכשיו במקביל ללימודי השמאות. המשמעות היא שנותרו לי עוד שלוש שנים של לימודים ועוד שנת סטאז' – אבל בינתיים טוב לי", מסכמת סוקולוב. "הרמה במכללה מעולה ואני אופטימית לגבי הסיכויים שלי לעבוד כשמאית עצמאית בעוד כמה שנים".

 

 

 

פאדי שאהין פאדי שאהין

 

גם עבור פאדי שאהין (41), קצין בשירות קבע ובוגר אוניברסיטת בר אילן, מסלול השמאות אמור להוות קריירה שנייה לאחר שחרורו מצה"ל בעוד כשנה. שאהין, תושב הכפר בית ג'ן ואב ל-3, מספר כי מה שמשך אותו ללימודים במכללת פסגות הוא התשוקה לנדל"ן, מחד, והרצון לעזור לאדם הפשוט, מאידך. "המקצוע הזה הוא מאוד סוציאלי בעיני, וזה מתאים לי. שמאי מקרקעין טוב נותן שומה שאינה מוטת אינטרסים של כוח גדול כזה או אחר, כפי שקורה היום לא מעט, וכך דואג לאזרחים שלא 'יעבדו עליהם'. למשל מול הרשות המקומית שמחייבת בהיטלים שונים.

 

"עבודה כשמאי מקרקעין היא הזדמנות מבחינתי גם להחזיר לחברה הדרוזית שממנה אני בה. אמנם אין כמעט פעילות נדל"נית בחברה הזו, אבל כבר כיום יש הרבה תוכניות איחוד וחלוקה בכפרים, וזה מחייב שמאי מלווה שיהיה שם בעת גיבוש התוכניות".

 

 

 

שאהין מוסיף עוד סיבה לבחירתו בלימודי המקצוע: "בסופו של דבר רציתי להיות free. אני איש של שטח, שאוהב לנסוע ולהסתובב. לכן חשוב היה לי לבחור במקצוע שלא כולל הרבה ישיבה בתוך משרד. כמובן שגם אעשה את זה באופן עצמאי, ולא כשכיר.

 

מכללה בהתרחבות

מכללת פסגות, שהוקמה על ידי יניב ארביב ורועי ראובן, היא המוסד הוותיק בישראל בתחום לימודי הנדל"ן, שוק ההון והיזמות העסקית. היא החלה את דרכה בפארק המדע ברחובות, שם פתחה סניף ראשון ב-2005, ומאז התפתחה וגדלה במהירות. כיום היא כבר מונה שישה סניפים ברחבי הארץ, ובשעריה עברו לא פחות מ-30 אלף סטודנטים, נשים וגברים, מכל קבוצות הגיל והאוכלוסייה.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

 

פאנל התחדשות עירונית בחולון
"תקווה למשפחות הוותיקות": מוטי ששון ועו"ד יוסי אומיד על מהפכת ההתחדשות בחולון
ראיון עם דליה עסיס שמאית המקרקעין ומתכננת הערים
דליה עסיס: "גביית היטל השבחה בסמיכות לרכבת הקלה – ענישה כפולה של בעלי הנכסים"
עוד בזירת הנדל"ן