$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

האם גל הרציחות בארה"ב התחיל באינטרנט?

דיון בארה"ב האם ההסתה באתר 8chan כמו גם משחקי וידאו אלימים סייעו לגל הרציחות באריזונה ואוהיו; טראמפ השקיע 1.25 מיליון דולר בפרסום מסית בפייסבוק; גוגל שוב מפלה עובדים ומיקרוסופט זיהתה האקרים רוסים במדפסות והתקני אינטרנט הדברים

עומר כביר 18:0406.08.19

זה זמן רב שפיגועי ירי המוניים מרובי נפגעים והרוגים הם כבר לא אירוע יוצא דופן. מדובר, בתופעה אמריקאית קלאסית, כמו פאי תפוחים, כמו שנהוג לומר. אפשר לאתר הרבה אשמים בכך שפיגועים אלו הפכו כל כך שכיחים בארה"ב. חוקי הנשק המקלים שם, שמאפשרים כמעט לכל אחד להצטייד בנשק לטבח המוני בקלות מדהימה להפליא, הם מועמד טוב.

 

בחלק מהפיגועים, בהם הרוצח התוודה טרם יצא למסע ההרג שלו, על כך שהוא עושה זאת ממניעים גזעניים או משנאת זרים, יש מקום להפנות חצים לעבר דונלד טראמפ שמלבה גזענות דרך קבע בהתבטאויותיו ומסית, בשתיקה או אף בדיבור. אבל בעקבות שני הפיגועים הרצחניים שאירעו בסוף השבוע בארה"ב – זה באל פאסו, טקסס שבו נרצחו 22 איש וזה בדייטון, אוהיו שבו נרצחו 8 איש – עלו על המוקד שני אשמים פחות מתבקשים: האינטרנט, וליתר דיוק אתר הפורומים הסמי-מחתרתי 8chan, ומשחקי מחשב.

פרדריק ברנן מייסד 8chan שהתנתק מהאתר עקב הקצנתו פרדריק ברנן מייסד 8chan שהתנתק מהאתר עקב הקצנתו צילום: Peter Blaza

 

התפקיד שמשחקי מחשב תופסים ביצירת אירועי אלימות מעולם לא הוכח מחקרית, אך לא נדיר שאלו מועלים על המוקד בעקבות אירועי אלימות מזעזעים. הגרפיקה הריאליסטית והאלימות של משחקים מודרניים רק הוסיפו לכתב האישום נגדם. בסבב הנוכחי, סגן מושל טקסס, דן פטריק, טען שהיורה (שלפני שיצא לירי פרסם מניפסט שבו הצהיר שהוא מבקש לטהר את מדינתו ממהגרים) חיקה "סופר חייל" מ-Call of Duty, ודרש מהממשל הפדרלי לעשות משהו נגד תעשיית משחקי המחשב.

 

אין כמובן שום עדות לכך שהפיגוע באל פאסו הוא תוצאה של משחקי מחשב. לרעתו של סגן המושל יאמר גם שהוא האשים בריונות והעדר תפילה בבתי הספר בפיגוע הירי. גם טראמפ שיגר האשמה דומה וקרא להטיל רגולציה על משחקי וידאו ש"מאדירים אלימות". טענות מסוג זה מבוססות בעיקר על רחשי לב. אף שכמה מחקרים מצאו קשר בין משחקים אלימים להתנהגות אגרסיבית, מחקרים אחרים שללו קשר שכזה ולא הצליחו לחזות התנהגות אלימה על סמך שימוש במשחקים אלימים.

 

בפרט, מחקר השוואתי שנערך בבריטניה ופורסם השנה העלה שמתבגרים ששיחקו במשחקים אלימים לא הציגו התנהגות אלימה יותר ממתבגרים שלא שיחקו בהם. משמעותי יותר: כמעט בשום מדינה לא נמצאה קורלציה בין היקף המכירות של משחקי מחשב להיקף מקרי רצח בנשק חם. יוצאת הדופן היחידה שבה אותרה קורלציה כזאת היא, כמובן, ארה"ב.

call of duty call of duty

 

ד"ר בריאן קלאס, חוקר במדע המדינה מאוקספורד ובעל טור בווישנגטון פוסט, הדגים זאת עם נתונים שפרסם בחשבון הטוויטר שלו: אוכלוסייה בבריטניה: 65 מיליון; אוכלוסייה בארה"ב: 330 מיליון (פי 5). הכנסות ממשחקי מחשב בבריטניה: 5 מיליארד דולר לעומת הכנסות ממשחקי מחשב בארה"ב: 25 מיליארד דולר (פי 5). מקרי רצח מנשק חם בבריטניה (2017): 31 לעומת זאת מקרי רצח מנשק חם בארה"ב (2017): 14,542 (פי 469). מנגד, כן נמצאה קורלציה בין השקה של משחקי מחשב חדשים לירידה בפשיעה בימים שאחרי ההשקה. האם פושעים נשארים בבית כדי לשחק רד דד רידמפשיין 2 או שמדובר במקריות? אי אפשר לומר על סמך המחקרים שפורסמו, אבל זה יותר מבוסס מההשמצות המסורתיות שמשחקי מחשב סופגים בעקבות אירועים אלימים.

 

המקרה של 8chan מורכב יותר. כי כאן, בניגוד למשחקי מחשב, יש קשר ברור בין האתר למחבל שביצע את הפיגוע באל פאסו. אם לא יצא לכם לשמוע עד עתה על 8chan אז קודם כל, זכיתם. מדובר בביב שופכין מהביל שריכז אליו את כמעט את כל הרעות החולות של הרשת – תיאוריות קונספירציה מבחילות, שנאת נשים, עליונות לבנה, דברי שטנה, הסתה לגזענות וקידום אלימות. בקצרה, כל הגועל נפש בעולם חוץ מפדופיליה (אוקיי, קצת פדופיליה).

 

בפרט נקשר האתר לפעילות של מחבלים לבנים וגזענים שיצאו לפיגועי ירי נגד בני מיעוטים. המקרה הבולט עד עתה היה פיגוע הירי בקרייסטצ'רץ' בניו זילנד במרץ האחרון, שבו רצח מחבל 51 מוסלמים בשעת התפילה במסגדים, תוך שהוא משדר את החלק הראשון של המתקפה שלו בלייב פייסבוק. המחבל היה משתתף קבוע בפורומים הקיצוניים של 8chan, ושם גם עבר רדיקליזציה. המניפסטו שפרסם שותף באתר בצורה רחבה, וכמה גולשים שם אף שיבחו את הפיגועים שביצע.

 

גם המחבל שביצע את פיגוע הירי בבית הכנסת בקליפורניה באפריל, שבו נרצח בן אדם אחד, היה פעיל ב-8chan והפיץ באמצעותו את המניפסט שלו. במקרה האחרון, של פיגוע הירי באל פאסו, שיחק האתר תפקיד דומה. וזה כבר הפך את 8chan מגוף בעייתי לנכס רעיל, כזה שפוגע בכל מי שמחזיק בו או קשור אליו. הזעם הציבורי שהתעורר בעקבות הפיגועים, והופנה אל האתר הניע לפעולה ספקי שירות ותשתית שלו, שהחלו לנתק עמו קשרים. ראשונה היתה חברת Cloudflare, שמספקת לאתרים שירותי מחשוב בענן והגנת סייבר. "8chan הם ביב שופכין של שנאה", נכתב בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של החברה, ניסוח חריף במיוחד בתרבות התאגידית האמריקאית. "הם הוכיחו שהם חסרי חוק, והתנהגות זו גרמה למספר רב של מקרי מוות טראגיים. 8chan אולי לא עברו על לשון החוק בכך שסירבו לווסת את הקהילה מלאת השנאה שלהם, אבל הם יצרו סביבה שחוגגת את הרוח האלימה שלה".

 

האתר הצליח לחזור לחיים לזמן קצר הודות למתחרה של קלאודפלייר, BitMitigate. אבל אז החברה שמספקת לה שירותי אחסון, Voxility, חסמה אותה משירותיה. "לא מדובר בפעם הראשונה שנאלצנו לנקוט בפעולה נגד תוכן שאוחסן על ידי BitMitigate", הסבירה החברה. "אנחנו נגד דיבור שנאה ומקווים שיותר חברות טלקום יפעלו כדי להפוך את האינטרנט למקום בטוח".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, 8chan לא באוויר. וזה לא בהכרח דבר טוב. "לסגור פלטפורמה שלמה זו אכיפה היסטרית והיא לא מוצדקת", אמרה לדו"ח טכנולוגי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "צריך למחוק כמה שפחות, למחוק קבוצה אבל לא פלטפורמה או לחסום גישה אליה". זאת, בין השאר, מכיוון שהמחיקה לא מעלימה את דיבור השטנה ואת האנשים שמייצרים אותו אלא רק מעבירה אותם למקום אחר. 8chan עצמו נולד על רקע פרישה של גולשים מאתר הפורומים 4chan אחרי שהחל לבצע מודרציה של תכנים בעייתים.

 

אופן הפעולה של תגובת פאניקה אחרי מעשה, אמרה שוורץ אלטשולר, הוא שגוי ביסודו. העבודה, לדבריה, צריכה להעשות לפני הפיגועים, ולא אחריהם. "צריך אכיפה משוכללת יותר, כי ללמוד על קיום האתר רק אחרי רצח זה טיפשי. אם יצא רוצח המונים מקבוצה מסוימת והיו שם דברים קשים תמחק את הקבוצה, כי אנשים צריכים לדעת שיש תוצאות למעשים שלהם. אבל להבא, אנחנו יודעים שהם ינדדו הלאה אז תמצא אותם. תייצר מעקב יותר נכון ויותר טוב, וברגע שיש אנשים שיש נגדם חשד תבדוק את זה. זה סיפור מורכב, יש סוגיה של חופש ביטוי, אבל אנחנו לא רוצים אנשים שירגישו נוח בעולם של גזענות והסתה לרצח. צריך לתת שסתום לביטויים האלו, אבל אתה לא רוצה שיצאו רוצחי המונים. לכן צריך למצוא את האנשים ולהגיע אליהם, לעקוב אחרי הפעילות שלהם. ומי שיש חשד נגדו רשויות איכפה צריכות לפעול. הן לא עושות את זה כרגע".

 

אבל ההתמקדות באתרי קיצון שוליים כמו 8chan מפספסת נקודה חשובה הרבה יותר: רוב הגזענים האלימים, כולל אלו שיוצאים אחר כך לבצע פיגועי ירי, לא התחילו את ההקצנה שלהם שם. המניפסטים המטורפים והשנאה המעוורת שלהם לא נבראו מאפס. הם לא נולדו כמשתמשים שטופי שנאה בפורומים של 8chan. רובם עשו לשם את דרכם אחרי שנחשפו למסרים קיצוניים ומסיתים דווקא ברחוב הראשי של האינטרנט, בפלטפורמות הגדולות כמו פייסבוק ויוטיוב. "הבעיה הגדולה היא מה שנמצא במיינסטרים ולא בשוליים", הסבירה שוורץ אלטשולר. "מקרים כאלו יקרו בשוליים תמיד. השאלה היא מה אתה עושה עם המאסות. כי מה שמפחיד זה לא מקרי הרצח, קשים ככל שיהיו. החברה הופכת להרבה יותר גזענית, הרבה יותר מקוטבת בחסות הפלטפורמות הגדולות. ושם נמצא הסיפור הגדול, הוא נמצא לא בקצה אלא בפייסבוק וביוטיוב".

 

הרשתות החברתיות מנסות, מי יותר ומי פחות, להתמודד עם דיבורי שטנה והסתה בפלטפורמות שלהן, אבל ההצלחה היא במקרה הטוב ביותר חלקית. המציאות היא שכיום החשיפה הראשונה של מרבית הגולשים לתוכן מסית, ההקצנה הראשונה, מתרחשת במיינסטרים של הפעילות המקוונת שלהם, בניוז פיד של פייסבוק (לא פעם, באמצעות שיתופים של התבטאויות מסיתות של גורמים דוגמת טראמפ). משם יכול נתיב ההקצנה לזרום לקבוצות סגורות בפייסבוק והחוצה לאתרי שוליים כמו 4chan או 8chan, כאשר לא פעם חסימת משתמש, סגירה של קבוצה או הסרת אתר מתעלת את הגולשים למקום שולי וקיצוני יותר.

האלגוריתם של יוטיוב מעודד הקצנה האלגוריתם של יוטיוב מעודד הקצנה צילום: שאטרסטוק

 

האתרים עצמם מעודדים זאת לא פעם. דוגמה מוכרת היא האלגוריתם של יוטיוב, שנוטה לתעדף סרטונים קיצונים יותר בהשוואה לסרטון האחרון שבו צפה המשתמש, לדחוף אותו יותר לשוליים, לחשוף אותו לדעות קיצוניות יותר, שכן התברר שהמלצות כאלו מאריכות את זמן הצפייה באתר (וכתוצאה את המזומנים שמשלשלת גוגל לכיסה). זו הבעיה שצריך לטפל בה, הרבה יותר בוערת מסגירת אתר קיצון זה או אחר. מי ששם כבר עבר הקצנה, ופשוט ילך לנהל את שיח השנאה שלו בפלטפורמה אחרת. הסוגיה המהותית יותר היא איך מצמצמים את החשיפה של תוכן כזה ברחוב הראשי של הרשת, ומונעים מראש הקצנה אפשרית של משתמשים.

 

"האינטרנט לא יכול להיות שטח הפקר", אמרה שוורץ אלטשולר. "השאלה היא איך לעשות בשכל רגולציה על חופש הביטוי". זו שאלה לא פשוטה בכלל. למעשה, שוורץ אלטשולר כתבה מסמך בן 169 עמודים שמנסה להשיב עליה, ומציע מודל מורכב לקטלוג ביטויי שטנה וטיפול בהם. אבל זו השאלה שצריכה להעסיק אותנו כאשר מדברים על ההשפעה של העולם המקוון על אירועי גזענות ואלימות בעולם הפיסי. לא משחקי מחשב, לא מה שקורה בשוליים, אלא מה שמתרחש באתרים הגדולים ביותר, המקום שבו נשתלים זרעי השנאה וההסתה.

 

קצרצרים

 

1. ואם כבר הסתה בפלטפורמות הגדולות, עוד דוגמה לכמה הבעיה מורכבת מספק דיווח של הניו יורק טיימס שלפיו קמפיין הבחירות של טראמפ (כן, הבחירות עוד יותר משנה, אבל הקמפיין כבר בעיצומו) השקיע 1.25 מיליון דולר בפרסומות נגד מהגרים בפייסבוק שעושות שימוש בנרטיב המוכר של "פלישה" (תמה שאפשר למצוא גם אצל המחבל מאל פאסו). חשבתם שמסובך לווסת תוכן מסית ברשתות חברתיות? עכשיו תוסיפו את המשתנה של קמפיין פוליטי ונשיא מכהן.

טראמפ פרסם בפייסבוק ב-1.25 מיליון דולר טראמפ פרסם בפייסבוק ב-1.25 מיליון דולר צילום: רויטרס

 

2. גוגל שוב נתפסת בהתעללות רנדומלית בעובדיה. והפעם על סדר היום: עובדת בחברה שמספרת שהיא ועובדת נוספות סבלו מאפליה אחרי שנכנסו להיריון, ושהחברה התנכלה להן אחרי שהתלוננו על כך. בין השאר, היא סיפרה, הבוס שלה נהג להתבטא בצורה משפילה נגד נשים בהיריון, ואחרי שדיווחה עליו החל לבטל פרויקטים שלהם ולהפיץ אותה באימיילים זועמים.

 

3. אבל כדי שלא יגידו שאנחנו רק נכנסים בגוגל הנה גם פרגון קטן: החברה הודיעה אתמול שעד 2022 כל החומרה מתוצרתה (דוגמת סמארטפוני פיקסל) תכלול חומרים ממוחזרים, ושעד 2020 כל משלוחי החומרה יהיו מאוזנים מבחינת פליטות גזי חממה. זה טוב מאוד, אבל לא מספיק. צריך לנקוט בצעדים דרסטיים הרבה יותר כדי להתמודד בהצלחה עם משבר האקלים.

גוגל מתחייבת לעבור לייצור חומרה ירוקה עד 2022 גוגל מתחייבת לעבור לייצור חומרה ירוקה עד 2022 צילום: phonearena

 

4. ומיקרוסופט זיהתה שהאקרים שעובדים בשירות רוסיה השתמשו הצליחו לפרוץ מדפסות ומכשירי אינטרנט של הדברים כצעד ראשון בדרך לחדירה לרשתות מחשבים. "המכשירים האלו הפכו לנקודת פריצה שממנה יכולים התוקפים לבסס נוכחות ברשת ולהמשיך לחפש גישה נוספת", הזהירה מיקרוסופט.

 

נספח למדור הקודם

המדור של יום ראשון, שעסק באימפקט הסביבתי של קורקינטים שיתופיים, עורר כמות תגובות גדולה מהרגיל. הנה מענה לכמה דברים שעלו בהן. כמה קוראים טענו שבעוד שבקורקינטים החישוב התייחס לכל מחזור החיים של המוצר, בכלי תחבורה אחרים, כמו מכוניות ואוטובוס, החישוב מבוסס על נסועה בפועל בלבד. טענה זו אינה נכונה, ובכל המקרים פליטת גזי החממה שמובאת במחקר מתייחסת לכל מחזור החיים של כלי הרכב. ברכב פרטי, למשל, השתמשו החוקרים במודל GREET של Argonne National Laboratory, מעבדת מחקר לאומי שמופעלת על ידי אוניברסיטת שיקגו בעבור משרד האנרגיה של ארה"ב, ומקיף את כל מחזור החיים של המוצר. בעבור כלי תחבורה אחרים התבססו החוקרים על מחקרים קודמים, שגם הם בוחנים את מחזור החיים המלא ולא רק נסועה.

 

חלק מקוראים ביקשו לדעת מי עומד מאחורי המחקר ומי מימן אותו. שלושת החוקרים, כולם מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית ב-North Carolina State University, הם ג'ו הוליגנסוורת', מהנדס עם תואר שני ועוזר מחקר באוניברסיטה, בריאנה קופלנד, דוקוטורנטית להנדסה סביבתית, ופרופ' ג'רמייה ג'ונסון, מומחה במדיניות ומערכות לאנרגיה בת-קיימא. המחקר עבר ביקורת עמיתים ופורסם החודש בכתב העת המדעי Environmental Research Letters. הוא בוצע בתמיכה כספית של האוניברסיטה עצמה, במסגרת תוכנית שנועדה לספק לסטודנטים ניסיון מחקרי מעשי.

 

לסיום, בטור צוין שבין החברות שמשתמשות בקורקינט של שיאומי (שעליו התבסס החישוב של החוקרים) נמנת בירד. מהחברה נמסר בעקבות הפרסום שבימים אלו היא נמצאת בהליך מתקדם של החלפת הקורקינטים של שיאומי בקורקינטים מתוצרתה. הליך ההחלפה בתל אביב החל בשבוע שעבר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x