$
תשתיות

יהודה הרציג: "אי-פעילותה של הקרן להתחדשות עירונית – מחדל של המדינה"

על רקע המחלוקות התקציביות בין משרד האוצר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הקרן הייעודית לחיזוק מבנים בפריפריה עומדת בקיפאונה זו השנה החמישית. "המדינה ממשיכה לסכן אזרחים ולהגדיל את הפערים בחברה"

דב כהן 09:3126.07.19

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

 

בעוד תחום ההתחדשות העירונית צובר תאוצה, מבסס את אחיזתו בשוק הבנייה הישראלי ומנקז אליו עוד ועוד שחקנים, דווקא הקרן להתחדשות עירונית – קרן ייעודית שמנהלת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ונועדה בין היתר למגן בתים ולקדם בנייה בפריפריה – מספקת תמונת מצב עגומה. כבר חמש שנים שהקרן עומדת ריקה ומיותמת, וממתינה לכספים שיאפשרו את תחילת פעילותה.

 

ב-2014, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון והבנייה, קידמה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והיו"ר שלה דאז מירי רגב, הכנסת סעיפים חברתיים לקידום דיור בר-השגה והתחדשות עירונית, ובהם הקמתה של קרן ייעודית לביצוע מיזמי התחדשות עירונית – גם באזורים ללא כדאיות כלכלית.

על התפקיד המיועד לקרן הורחב בדברי ההסבר לתיקון בחוק: "סיוע לפעולות התורמות להתחדשות מרכזי הערים הוותיקים ובכלל זה מבנים המשמשים גם דיירים בדיור ציבורי, סיוע לרשויות מקומיות בהתחדשות עירונית, שדרוג המרחב הציבורי, שיפוץ וחידוש מבנים ותשתיות תוך עדיפות לסיוע למיזמים שעניינם פינוי-בינוי ומיזמים שעניינם חיזוק מבנים, לרבות סיוע בקידום מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית".

 

השמאי הממשלתי, אוהד עיני. העריך את גובה הסכום שעל המדינה להעביר לקרן בכחצי מיליארד שקל השמאי הממשלתי, אוהד עיני. העריך את גובה הסכום שעל המדינה להעביר לקרן בכחצי מיליארד שקל צילום: משרד המשפטים

 

מאיפה יגיע הכסף לתקצוב הפעילות? במסגרת התיקון נקבע כי על הממשלה להגדיר בכל שנה יעדים ברורים הנוגעים לדיור בר-השגה, ובמידה שלא תעמוד ביעדים, הרי שאת היקף העלויות שנחסכו תידרש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעביר לקופתה של הקרן.

 

על הסכומים המדוברים הדעות חלוקות. בעוד ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית גרסה כי מדובר בסכום שבין חצי מיליארד ל-1.2 מיליארד שקל, במשרד האוצר טענו מנגד כי מדובר בסכום נמוכים משמעותית, הנעים סביב 70 מיליון שקל בלבד. על רקע האי-הסכמות, הוכנס לתמונה גם השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, אוהד עיני, שבמסגרת הליך שערך מול הגופים העריך שגובה הסכום שעל המדינה לתקצב את הקרן עומד על 580 מיליון שקל.

 

כך או כך, נכון להיום הקרן קיימת רק על הנייר. על אף פרק הזמן הממושך שעבר מאז תיקון החוק, טרם חתם שר האוצר משה כחלון על התקנות להקמתה ולהעברת הכספים. בהתחשב בכך שבמרבית השנים מאז נחקק החוק הממשלה לא השכילה לעמוד ביעדים שהציבה, הרי שסכום משמעותי של מאות מיליוני שקלים – כך לפי הערכת השמאי הממשלתי הראשי – לא הועבר לקרן ובכך לא רק ניטרל את קיומה, אלא גם מנע שיקומם של מבנים רעועים המשוועים להתחדשות.

 

"העובדה שעד היום לא הופקדו כספים בקרן היא מחדל", קובע היזם יהודה הרציג, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הרציג נדל"ן, הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית בכל רחבי הארץ, לרבות בערים פריפריאליות דוגמת טבריה. לדבריו, "המשמעות של מהלך כזה, היא לא רק סיכון תושבי הפריפריה, שנמצאים על השבר הסורי-אפריקאי וחשופים לרעידות אדמה, אלא גם הגדלת הפערים בין המרכז לפריפריה.

 

"אנחנו רואים את האבסורד הכי טוב בתוכנית מחיר למשתכן, שם המדינה ביזבזה עד היום מיליארדי שקלים (לפי לשכת שמאי המקרקעין 20 מיליארדי שקל, ולפי משרד האוצר 'רק' 7 מיליארד שקל – ד"כ) במקומות שאינם ראויים למגורים עדיין. אם היו משקיעים את המשאב הזה בהתחדשות עירונית, המצב היה היום נראה לגמרי אחרת".

 

הרציג סבור כי בנוסף לאי-פעילותה של הקרן, הסיבה לכך שההתחדשות העירונית לא מגיעה לפריפריה נעוצה בעיריות: "בשביל הרשויות המקומיות, תוספת של עוד מאות יחידות דיור, או אפילו רק עשרות, היא נטל, משום שחסרים להן שטחים ירוקים וחומים (שטחים המיועדים למבני ציבור – ד"כ) בשביל הדיירים החדשים. כאן זה בדיוק המקום שבו צריכה המדינה להיכנס לתמונה, ולסייע בידי הרשויות בתקציבים ובתמריצים ליזמים כדי שיגיעו גם למקומות הלא-כלכליים. הכל זה שאלה של רצון וסדרי עדיפויות".

 

הרציג מציין פתרון נוסף, הקשור לפטורים מהיטלי השבחה שמהם נהנים כיום הפעילים בתחום ההתחדשות העירונית. לדבריו, אם פתרון זה ייושם, הוא ייתר כליל את הצורך בקרן להתחדשות עירונית: "ברגע שיאפשרו לעיריות להשית אגרה או היטל בגין השבחה על כל יחידת דיור שתיבנה במסגרת של התחדשות עירונית, יהיה מספיק כסף לתשתיות מסביב. כולם ירוויחו מזה, גם הקבלנים שיקבלו יותר זכויות בנייה. כך ייחסכו כל המחלוקות בין הרשויות השונות, וההתחדשות העירונית תגיע גם לפריפריה".

יהודה הרציג."להתיר לרשויות להשית אגרה על כל דירה שתיבנה בהתחדשות עירונית"  יהודה הרציג."להתיר לרשויות להשית אגרה על כל דירה שתיבנה בהתחדשות עירונית" צילום: יח"צ קבוצת הרציג

 

ממשרד האוצר נמסר: "בהתאם לקבוע בחוק, שריין המשרד את הסכומים הנדרשים בהתאם לתחשיבים שבוצעו על ידי המשרד לטובת הקרן להתחדשות עירונית. בימים אלה מתנהל שיח עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לגבי השימושים בקרן. כאשר יסוכמו השימושים לטובת התקציבים האמורים, יאושרו התקנות בהתאם".

 

מלשכתה של שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון, נמסר: "מאז כניסתה לתפקיד פועלת השרה מול משרד האוצר והגורמים המקצועיים כדי להגיע להסכמות לגבי הסכום שיש להעביר לקרן וכן לגבי תקצוב עתידי. זאת לאור העובדה שהמנגנון שנקבע לקרן סותם עליה את הגולל בעתיד לבוא. השרה רואה בהתחדשות העירונית את המשימה הלאומית הבאה. במקביל ביקשה השרה מהרשות להתחדשות עירונית להציג תוכנית קונקרטית באזורים שלשמם נועדה הקרן".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

פאנל התחדשות עירונית בחולון
"תקווה למשפחות הוותיקות": מוטי ששון ועו"ד יוסי אומיד על מהפכת ההתחדשות בחולון
ראיון עם דליה עסיס שמאית המקרקעין ומתכננת הערים
דליה עסיס: "גביית היטל השבחה בסמיכות לרכבת הקלה – ענישה כפולה של בעלי הנכסים"
עוד בזירת הנדל"ן