שובה של מלחמת הסיליקון: איך יתכן ש-AMD עקפה את אינטל טכנולוגית?

שבבי שבעה ננומטר הם הדבר החם הבא בעולם המחשוב; הם צפוים להיות יעילים בהרבה מהדורות הקודמים, ולהתאים גם למחשבים ביתיים וגם לתשתיות עיבוד ארגוניות, שהביקוש עבורן רק ילך ויצמח עם טרנדים כמו בינה מלאכותית ועננים תאגידיים.

איך קרה ש-AMD הצליחה לעקוף את אינטל טכנולוגית? האחרונה היא טיטאן שבבים עולמי, וגם מובילה ביכולות ומשאבי מו"פ - שקבעה את הסטנדרטים בתחום הצ'יפים למחשב בשלושים ומשהו השנים האחרונות. לעומתה, AMD היא שחקנית שהיתה בינונית בגודלה כשה-PC היה הדבר הכי חם בסביבה, ואחרי מהלומות שחטפה מאינטל הפכה ליצרנית קטנה; בזמנו, טענו פרשנים שאינטל לא הורידה עליה את הגרזן רק כדי שלא להסתבך רגולטורית עם מצב בו היא מונופול דה פקטו.

מדוע זינקה AMD דווקא עכשיו?

בשנים האחרונות קרו כמה דברים שאיפשרו ל-AMD לשוב ולצמוח, וקצת תקעו את אינטל בצד הכביש. סיפורנו מתחיל בעשור הראשון של המאה: במשך תקופה ארוכה לא יכלה AMD להתמודד עם אינטל טכנולוגית, ולכן פשוט הלכה על מוצרים זולים יותר כדי להישאר רלוונטית.

שבבי AMD מלפני עשר שנים צילום: בלומברג

אינטל, לעומתה, נהנתה ממצב בו אין לה מתחרה בקטגוריות הפרימיום למשל. המצב הזה אילץ את AMD לבנות ארכיטקטורת מוצר שונה בתכלית: כדי לשמור על שולי רווח, פיתחה תצורת שבבים מודולרית שאפשר לשדרג ולהתאים כך שייפנו לפלחי שוק שונים - כמו מכונית בעלת דגם סטנדרטי, ספורט וסטיישן שיושבים על אותה פלטפורמה. בנוסף, לפני כעשר שנים הציגה תת-שבבים קטנים, שחיבור של כמה מהם נותן אפקט של מעבד חזק בודד, מה שהקל על שדרוג ביצועים מהיר מסדרה לסדרה.

התפיסה הזו גם איפשרה ל-AMD לחסוך הוצאות מו"פ וכ"א ולקצר זמני פיתוח. המחיר היה, במשך שנים, הביצועים - שהיו נחותים משל מוצרי אינטל המקבילים.

הדור האחרון של מעבד הרייזן מבית AMD צילום: שאטרסטוק

מה הפיל את אינטל?

שוק ה-PC אולי כבר לא נותן את הטון, אך למרות שהוספד מעל כל במה - הינו חי, קיים וחיוני. הסוגיה הכי בעייתית בו עבור אינטל היא המעבר לשבבים בליתוגרפיה של שבעה ננומטר; המספר הזה מציין את גודל מרווחי הטרנזיסטורים, וככל שהם קטנים יותר כך ניתן לשים יותר רכיבים על מעבד מבוסס סיליקון - ולייעל כך את פעולתו. שבבים בגודל כזה יהיו הרבה יותר חסכוניים, וייקסמו ליצרניות מחשבים מכל סוג. העניין הוא שאינטל היתה אמורה למלא את השוק בצ'יפים כאלה מזמן, וזה לא קרה.

משרדי אינטל בפתח תקווה צילום: רויטרס

בניגוד ל-AMD שבונה את השבבים במפעלי TSMC ואחרות, אינטל גם מייצרת בעצמה, וסוגיות ייצור הן חלק מהגורם לעיכובים. מאז 2014, כשהשיקה החברה שבבי 14 ננומטר, ניסתה לייעל אותם בטכניקות שעוקפות ענייני ייצור - תקשורת בין רכיבים, קושחה ועוד. אבל נראה שענקית השבבים מיצתה את האפשרויות ולאחרונה הודיעה שתשיק שבבי שבעה ננומטר רק סביב 2021. בשנה האחרונה קרה עוד משהו: אינטל תיעדפה את שבבי סדרת Core היקרים והחזקים יותר, כדי להדק את אחיזתה בשוק הפרימיום - עד שברבעון האחרון נוצר מחסור בשבביה המוזלים והפשוטים יותר - ומתחרות כ-AMD וקוואלקום קפצו על ההזדמנות להיכנס לשווקי הכרומבוקים והטאבלטים.

ל-AMD מגיע כל שבח על ההישג שלה, אך השוק עדיין נשען על מספרים ואינטל היא גוף הרבה יותר גדול, חזק ויציב; הכיסים העמוקים שלה יאפשרו הוזלות מוצרים אם תבחר לעשות זאת, הקשרים הוותיקים יאפשרו כריתת חוזי אספקה לטווח ארוך ועוד. יש להניח שאינטל תצליח להדביק את AMD ואני סבור שאף לפני 2021. כמו כן, מקדמת החברה תצורת לפטופים חדשה, את'נה שמה - והיא צפויה להשפיע על שוק המחשוב בקטגוריות הצרכניות ולחזק את אינטל במגרש הביתי שלה.

גם אנבידיה התחזקה על חשבון אינטל וקוואלקום הולכת וחודרת לשווקי המחשוב עם מעבדי מובייל - אך בשורה התחתונה, לא כל סדק מפיל חומה ואינטל היא עדיין השחקנית הגדולה בתחום; אם תשכיל הנהגתה להתמקד בסוגיות הליבה הבוערות, תוכל לשוב ולהוביל גם טכנולוגית ולא רק עסקית. ואולם, AMD לא תפספס הזדמנות לתקוע טריז בפלחים היוקרתיים של השוק, ואינטל תצטרך להזיע בשנים הקרובות כפי שלא ראינו אותה מזיעה מזה עשורים שלמים. אני צופה שמי שירוויח מכך יהיה דווקא השוק הישראלי; לא מעט מפעילות הפיתוח של החברה בתחום השבבים מתבצעת במרכז שלה בחיפה, שיתכן שאף יצמח עם התעצמות התחרות.