שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

הקרב על הענב: שגריר ארה"ב, יקב מונטיפיורי ומצגי השווא

תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושפת כי שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן השקיע במותג היין הישראלי מונטיפיורי על בסיס מסמכים מזוייפים שהסתירו את מצבה הרעוע של החברה

תומר גנון 12:5227.12.18

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, השקיע 730 אלף דולר במותג היין הישראלי מונטיפיורי על בסיס מצגים שקריים, כך נטען בתביעה שהגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בת"א חברת יינות קארבן (Karraben Wine LLC) האמריקאית, שהייתה עד לאחרונה בבעלות פרידמן.

 

החברה נמכרה עם מינויו של פרידמן לשגריר במרץ אשתקד לחברת Mar Wine בבעלות משפחת הרשמן היהודית־אמריקאית, זאת על מנת למנוע ניגוד עניינים בין תפקידו של פרידמן לעסקיו הפרטיים. לתביעה, שעומדת על 3.1 מיליון שקל, צורפה שורה של מסמכים - ביניהם דו"חות כספיים, העברות בנקאיות והתכתבויות - שלטענת קארבן זוייפו או הוצגו לה במרמה על ידי הבעלים של יינות מונטיפיורי ארנון גבע על מנת לשכנע את פרידמן, ובהמשך את נציג משפחת הרשמן - אריק הרשמן - לרכוש מניות או להלוות כספים למותג היין הישראלי.

 

בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דרור ארד־אילון ויובל נחמני, נטען כי גבע “ניהל את החברה ואת המגעים עם המשקיעים תוך הצגת מצגים שיקריים, זיוף מסמכים בנקאיים ודוחו"ת כספיים, ביצוע עבירות מס, קבלת דבר במרמה והלבנת הון". נתבע נוסף הוא עורך הדין הירושלמי המוכר איתן גבע, אביו של ארנון, ששימש בעבר כדירקטור פעיל במונטיפיורי. לטענת קארבן, עו"ד גבע ידע, או עצם עיניים, לגבי מעשיו של בנו. התביעה מבוססת בין היתר גם על עדותו של פרידמן, ומקורבים נוספים לאב ובנו, שתימסר בבית המשפט.

 

 

מימין: טחנת ימין משה שבה נטען כי תיפתח חנות יין של מונטיפיורי ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. מכר כדי להימנע מניגוד עניינים מימין: טחנת ימין משה שבה נטען כי תיפתח חנות יין של מונטיפיורי ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. מכר כדי להימנע מניגוד עניינים צילום: עמית שאבי

 

הפרשה החלה להתגלגל ב־2014, עת שימש פרידמן, אז עורך דינו של דונלד טראמפ, כשותף בפירמת עורכי הדין הניו־יורקית המוכרת קסטוביץ'. אל משרדו המפואר של פרידמן בניו יורק הגיעו ארנון גבע ואחיינו ירון קרני, יועץ השקעות שהיה גם בעל מניות במונטיפיורי שאינו נתבע, וסיפרו לו כי ארנון מחפש משקיע שירכוש רבע ממניות החברה. "ארנון טען כי פיתח מודל עסקי ייחודי, שלדבריו אינו דורש אלא השקעה קטנה, אם בכלל, לשם התפעול השוטף, ומותיר עסק כמעט חופשי מחוב. החברה רוכשת ענבים מספקים המוכרים לו, ומשנעת אותם ליקב בעל יכולת ייצור עודפת – יקב מוני. את היין מייצר היינן הידוע סם סורוקה, תחת פיקוח כשרות. עלויות הייצור לפיכך התמצו בתשלום ליקב מוני בעבור שימוש במתקניו ותשלום ליינן".

 

 

פרידמן הסכים להשקיע 600 אלף דולר בחברה, אולם התנה זאת בכך שהחברה לא תיצור חוב לספקים שיעלה על 10,000 דולר. בהמשך הוא הלווה לחברה עוד 130 אלף דולר. לאור מידע שגילה הוא טוען כי ארנון רימה אותו כשהבטיח שרווחיות החברה תעמוד על 100% ושהיא לא זקוקה להלוואות. בתביעה נטען עוד כי גבע רימה את פרידמן בהמשך כשטען שמונטיפיורי מועמדת מובילה לקבל זיכיון יוקרתי להפעלה מסחרית של טחנת הרוח העתיקה בימין משה בירושלים - שהוקמה על ידי סר משה מונטיפיורי שמותג היין נושא את שמו - וכי היא עתידה להקים במקום מרכז מבקרים וחנות יין. בראשית 2017 הודיע ארנון לפרידמן כי החברה זכתה בזיכיון, אולם בפועל בזיכיון זכתה חברה אחרת.

 

במרץ 2017 נאלץ פרידמן למכור את מניותיו במונטיפיורי לאור מינויו לשגריר. משפחת הרשמן שילמה לו את סכום ההשקעה וההלוואה שנתן. בסוף אותה שנה ארנון פנה למשפחת הרשמן וביקש הלוואה של 75 אלף דולר. הוא טען כי עסקיה של החברה מצליחים וכי המימון דרוש לביצוע הזמנה גדולה לספק שמוכר יין בכמות גדולה בחו"ל. לפי התביעה, חשדו של הרשמן התעורר והוא ביקש לראות דו”חות כספיים של החברה. לטענתו, ארנון מסר לו דו"חות כספיים וכן מסמכים מזויפים המעידים שמצבה הכלכלי של החברה מצויין, בעוד שבפועל החברה נקלעה להפסדים, וגבע נאלץ לקחת הלוואות בשוק האפור בריבית קצוצה של 96% לשנה.

 

"כשעמדו מעשי הנתבעים על סף גילוי", נטען, "זייף ארנון מסמכים של הבנק הצרפתי סוסיטה ג'נרל, בטענה שמדובר בחשבון של החברה. לחברה מעולם לא היה חשבון בחו"ל והיא לא החזיקה נכסים או כספים מחוץ לישראל. הנתבעים הציגו את המסמכים המזוייפים לנציג התובעת, לבעל חוב אחר וכן לבנק של התובעת בארה"ב, כהוכחה לפירעון חוב. הצגת המסמך הכוזב כפירעון – שלא היה – של החוב לבנק אמריקאי מהווה עבירה פדרלית בארה"ב. מעשה זה פגע בתובעת לא רק בכך שהחוב לא נפרע במועדו, אלא גם בכך שהוא העמיד אותה בסיכון של חקירה פלילית בארה"ב, ובכך ששמה הטוב בבנק שעמו היא עובדת היה עלול להיפגע קשות. גילוי מעשה זה הביא לחשיפת הפרשה כולה".

 

את תגובת ארנון גבע ואביו לא היה ניתן להשיג. עם זאת, במסגרת התכתבות עם עורכי הדין של קארבן שצורפה לתביעה הוא כתב כי “לא הצגתי לאריק הרשמן כל מצג מרמתי, ולא ידוע שהוצגו לו מצגים כאלה על ידי יקב מונטיפיורי וארנון גבע. לפיכך טענות כאלה עליו להפנות למי שמכר לו את קארבן: דיוויד פרידמן”.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x