"2018 היתה השנה שבה גדלנו הכי מהר, הכפלנו את עצמנו והבסנו את התחזית שנתנו למשקיעים שלנו ב־70%. נכנסנו לחוף המערבי והגענו למסה קריטית של 30% בסן פרנסיסקו, למשל. מהנקודה הזאת דברים רצים מאליהם, בלי שנצטרך לדחוף אותם. כשאתה מספיק גדול, כולם רוצים להצטרף אליך".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

ההתבטאויות הגרנדיוזיות של אלון — יש שיגדירו אותן מגלומניות — מונחות על מסד יציב של מיליארד דולר שגייסה קומפאס רק בשנה החולפת ממשקיעים להוטים. הם העניקו לה שווי פנומנלי של 4.4 מיליארד דולר, כפול משנה קודם לכן, כשאחד המשקיעים היה מסיושי סאן, משקיע הטכנולוגיה המשפיע ביותר כיום. קרן סופטבנק הובילה שניים מתוך שלושת סבבי הגיוס האחרונים של קומפאס — 450 מיליון דולר בדצמבר 2017 ועוד 400 מיליון דולר בספטמבר האחרון. "אני אוהב לחשוב בגדול, ומסיושי סאן יודע לחשוב בגדול מאוד", הוא מספר. "הרגשתי שהיתה לנו כימיה טובה מבחינה אישית. הוא איש מרשים שתפס מהר מאוד את החזון שלנו, והוא אוהב אותנו כי הוא מזהה את הפוטנציאל הגלובלי שלנו. יש המון כוח בלהיות מותג אחד בינלאומי שכולם מכירים וסומכים עליו, כמו אובר, airbnb, אמזון או גוגל".

אלון (משמאל) במשחק של הפועל ירושלים. "קניתי אותה כדי לתת בחזרה לעיר שגדלתי בה. זה כיף אדיר להשתמש באמצעים שלך כדי להביא אליפות, אבל הכי נהניתי לראות את אבא שלי מאושר" צילום: עוז מועלם

וכמו airbnb, אמזון או גוגל, גם החזון של אלון לקומפאס כפוף רק למגבלות הדמיון: "עד 2020 אנחנו רוצים להגיע ל־20% נתח שוק בערים הכי גדולות בארצות הברית. זאת מטרה גדולה מאוד. אחר כך השאיפה היא להתרחב אל מחוץ לארצות הברית — קודם כל ללונדון, פריז, טורונטו, קנדה, מוסקבה וסידני. חברה גלובלית אמיתית זה דבר שאני אהיה גאה בו".

את קומפאס ייסד אלון (38) ב־2012 עם שותפו רוברט ריפקין, לשעבר יועץ בבית הלבן וראש לשכת מנכ"ל ונשיא גולדמן זאקס. החברה החלה את דרכה כפלטפורמה אינטרנטית לתיווך בין שוכרים לבעלי דירות בניו יורק, והתפתחה משם במהירות לעולם המכירה והקנייה ואיסוף ביג דאטה. בדרך היא בלעה שורה של סוכנויות נדל"ן, וכיום היא כבר מעסיקה עשרת אלפים עובדים ב־23 ערים גדולות ברחבי ארצות הברית.

לדברי אלון, קומפאס נבדלת ממתחרותיה בזכות שילוב של כמה שירותים, שאחרים מספקים לרוב בנפרד. הפלטפורמה שלה אוספת שלל נתונים שמפוזרים בשלל מקורות מידע, ומרכזת אותם במקום אחד. כך המשתמש יכול לקבל מידע על הבית או השכונה המסוימים שבהם הוא מעוניין, כמו היסטוריית מחירים, ממוצע מחירים אזורי ופירוט עסקאות שהושלמו. קומפאס משמשת גם מתווכת בין שוכרים למשכירים ובין קונים למוכרים, שמהם היא גוזרת עמלת תיווך לא צנועה של עד 6%. למה שיסכימו? "המודלים שלנו מתמחרים דירה באופן הכי מדוייק", אומר אלון.

ריפקין, שותפו של אלון בקומפאס, הגיע מהבית הלבן צילום: בלומברג

למה בעצם? אתם קיימים בקושי שש שנים, ובשוק יש חברות תיווך ותיקות ומנוסות יותר.

"כי עם המידע שלנו הסוכן יכול להראות לך איך הוא הגיע להערכת הנכס, להראות לך את האזור שתגור בו, את כל העסקאות שהיו שם, כמה הדירה שווה כיום ומה צפי השווי שלה בעתיד. הגישה שלנו היא שאתה צריך לדעת לנטר את ערך הנכס שלך בדיוק כמו שווי מניות בבורסה, שבה רואים אם המחיר עלה קצת או ירד. יש תנודות בשוק בגלל דברים שקורים ברמת המקרו, כמו העלאת ריבית שמשפיעה על היקפי נטילת משכנתאות ורכישת דירות. בבורסה רואים מיד אם הערך של חברות נדל"ן וגופי משכנתאות עולה או יורד. אז באותה מידה צריך לראות את ההשפעה הזאת במחירי הדירות. בפילוסופיה שלנו אנחנו מסתכלים על דירה כמו על מניה, וכשאתה רואה שהערך עולה מאוד — זאת הזדמנות טובה למכור את הדירה".

אבל דירה היא עסק מורכב הרבה יותר ממניה.

"המודלים שלנו יביאו אותך לתמחר דירה באופן הכי מדויק. אם תמחרת גבוה מדי, הדירה תשב על המדף יותר מדי זמן. אם תמחרת נמוך מדי — השארת כסף על השולחן. חייבים למצוא את האיזון, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות כל הזמן. למצוא מחיר מקסימלי שבו בפרק זמן מינימלי תוכל למכור את הנכס בהתבסס על עסקאות אחרות שקרו מסביבך ועל המגמות בשוק.

"המידע זה לא הדבר היחיד שאנחנו מציעים. יש לנו גם כלי שיווקי שמאפשר לסוכן לעשות את כל המצגות שלו לשיווק הדירה שלך בגוגל, פייסבוק ואינסטגרם. כלי אחר שלנו נותן 'דיל פלואו', מעקב אחר כל העסקאות הפתוחות שיש לך כרגע – איפה כל לקוח עומד, מה עשה ומה עוד צריך לעשות".

והמודל העסקי שלכם כולל את קניית הסוכנים עצמם. לאחרונה רכשתם את רשת התיווך פסיפיק יוניון בסן פרנסיסקו על 1,700 סוכניה תמורת יותר מ־100 מיליון דולר (לפי הערכות). למה חשוב לכם לרכוש סוכנויות נדל"ן?

"רצינו להגיע לנתח שוק מסוים כדי לבסס את החברה שלנו. אנחנו קונים את מי שמבין שהתחרות מולנו לא כדאית לו. פסיפיק הפכה אחרי הרכישה לשלוחה של קומפאס. כולם סוכנים שלנו עם הטכנולוגיה שלנו. ולנו כמובן הרכישות מאפשרות גישה ליותר מידע על טרנדים בעולם הנדל"ן, מחירי הדירות, ושינויים בין שכונה לשכונה. כשאני יודע באיזה מחיר סוכן סגר עסקה, בתוך כמה זמן ומה ביקש על הדירה — זה משפיע על המודל הכלכלי להערכת שווי הנכס. כל מידע נוסף משפר את יכולת התמחור".

רכישות כאלה עולות הון. אני מניחה שאתם עדיין לא רווחיים.

"אנחנו רווחיים ביותר מחצי מהערים שבהן אנחנו פועלים. בערים חדשות לוקח כמה חודשים להפוך לרווחי, כי ההשקעה הראשונית גדולה. כל ההשקעה שלנו היא בהתרחבות. אם היינו מחליטים להפסיק להתרחב, החברה היתה רווחית מיד".

משקיעים דומיננטיים כמו מסיושי סאן רוצים לראות רווחים על ההשקעה. הוא מתערב בניהול?

"הוא וסופטבנק שותפים טובים מאוד. אני אוהב מאוד להתייעץ עם המשקיעים שלי לפני שאני מקבל החלטה, אבל כמו בכל דירקטוריון נורמלי התהליך הוא רגיל: יש שותפים ומייסדים, ההנהלה ממליצה לדירקטוריון והוא מאשר. מה שמיוחד בסופטבנק זה שיש להם התבוננות מאוד ארוכת טווח. הם פחות מסתכלים על הרבעון הבא ועל זה שאחריו, אלא איך ייראה השוק ומה יהיה התפקיד של קומפאס בעוד 10 שנים. זה בדיוק סוג האנשים שאתה מחפש כשותפים, כאלה שמחפשים איך לשנות את התעשייה ברמה גלובלית. מאוד כיף לעבוד איתם".

אין לך בעיה עם העובדה שחלק גדול מהכסף בקרן של סופטבנק הוא סעודי?

"סופטבנק משקיעה בעשרות חברות טכנולוגיה הכי לגיטימיות בעולם, כולל באובר, WeWork ועליבאבא. המון חברות שהן שיא המיינסטרים, ובקרן יש גם הרבה כסף מחברות אמריקאיות. אני גאה לעבוד איתם. הגיוסים שלהם ידועים ושקופים לכולם, ואני לא רואה בזה בכלל אישיו. מבחינתי אני מתעסק עם חברת השקעות של בנק יפני שהשקיע בעוד עשרות חברות טכנולוגיה בארצות הברית. מי ששולט בכסף הוא סופטבנק, שאיתו אני מתנהל וזה מה שחשוב. היתר לא רלבנטי".

גייסתם בסך הכל 1.2 מיליארד דולר. למה לגייס כל כך הרבה כסף בזמן כל כך קצר?

"חברה בריאה צריכה אחת לכמה זמן לעשות גיוס. אתה רוצה שמשקיעים יבואו, לתת לשוק לדבר, לעדכן את ערך המניה שלך, וכשמישהו מוכן לשלם סכום — ממנו נגזר הערך שלך. חברה פרטית שלא גייסה הרבה זמן מעלה סימני שאלה, גם אם היא רווחית".

ניו יורק. "המון נדל"ן במחירים נורא גבוהים. אמרנו שאם נצליח כאן, נצליח בכל מקום" צילום: איי פי

אם אתה רוצה לרכוש עוד נתחי שוק ולבלום מתחרים, תצטרך יותר כסף מכפי שגייסת. יש תוכניות להנפקה?

"יציאה לבורסה ככל הנראה תקרה מתישהו, אבל לא כרגע. מגודל מסוים עדיף שחברה תהפוך לציבורית ותתנהל בשקיפות ראויה, אבל אנחנו עוד לא שם. יש לנו משאבים להיכנס לאירופה ולקנדה גם בלי הנפקה. הרוב המוחלט של הכסף שגייסנו עוד אצלי, כך שגישה להון לא תהיה המוטיבציה. כסף אני יכול לגייס גם בשוק הפרטי".

אז למה להנפיק?

"זה יקרה כשזה ייתן לנו יתרון מבחינת מודעות ציבורית, מרמת מחזורים מסוימים. השנה עמדנו על מכירות של כ־40 מיליארד דולר, ובשנה הבאה נגיע לעסקאות בשווי של יותר מ־60 מיליארד דולר. מנקודה כזאת ראוי להתחיל להתנהל כחברה ציבורית".

גם אחרי ההתרחבות המסחררת, נדל"ן מבחינת אלון הוא רק נקודת מוצא. "פרט לפיתוחים בנדל"ן אנחנו עובדים על פיתוח דברים שפורצים מעבר לתחום, והאפשרויות אינסופיות".

למשל?

"מצאת בית? עכשיו אתה צריך מעצב, אתה צריך לרהט את הדירה, שירותי מובינג, שירותים של בדק בית, אתה רוצה לדעת איפה אפשר לצאת לבלות. דרכנו אתה יכול לקבל דברים שהם הרבה מעבר למציאת מקום לגור בו, ואין לזה סוף. מסעדה בנווה צדק תוכל להציע ארוחה חינם לדייר חדש בשכונה — זה טוב לשניכם. תחשבי שיש לך קרדיט לאכול באחת מ־14 המסעדות הטובות באזור בחינם. זה למשל תחום שעכשיו בפיתוח אצלנו".

וושינגטון. ההצלחה הראשונה מחוץ לניו יורק שסימנה קפיצת מדרגה לקומפאס צילום: אי פי איי

יש אתרים ייעודיים לעיצוב, להובלות, לאוכל.

"כיום אין שקיפות. קניתי היום בית בהמפטונס, המעצב קנה לי ריהוט, וואלק, אין לי מושג כמה הכל עלה. אם הוא הזמין אונליין, למה אין מערכת שמחברת הכל יחד? אני מאמין גדול בשקיפות. מי שמנסה להסתיר ממך אינפורמציה כנראה מרוויח על זה. אני רוצה לייצר כלי שיאפשר לך לדעת מה הזמין לך המעצב ששכרת, כמה זה עלה לו וכמה הנחה הוא קיבל. מי שמרוויח מחוסר שקיפות — אני רוצה אותו מחוץ לשוק".

אז מה שהתחיל כזירת נדל"ן מתיימר להיהפך לאמזון הבאה?

"הדמיון בינינו הוא בדבר אחד, שהכוח הוא בפלטפורמה. אמזון בנתה פלטפורמה מדהימה. הגאונות היתה בהבנה איך מביאים לך את המשלוח בחינם הביתה בתוך יומיים, וזה דרש לחזות שמחר 50 איש בניו יורק ירכשו מברשות שיניים, כדי שבתוך יומיים המברשות יהיו אצלם. גם אנחנו מנסים לבנות פלטפורמה מאוד חזקה, שגם מבינה את כל שוק הנדל"ן וגם את מה שקורה לדיירים אחרי שהם עוברים לבית, שזה עוד עולם ומלואו. המשימה שלנו היא משהו שהוא גדול יותר מלקנות דירה. המקום שבו תקנה דירה מגדיר אותך ומשקף המון מידע מאוד אישי עליך — ויש עולם שלם של דברים נלווים לזה שיהיה אפשר לקבל דרכנו. זה לא יקרה בן לילה, אבל זה יקרה".

אתה זוכר את הרגע שאתה מזהה את הוואקום בשוק שאתה יכול להשיג בו דריסת רגל?

"אין רגע כזה. אף פעם אין. אמן שהתחיל לצייר תמונה, עד הרגע שבו הצבע נוגע בקנבס הוא לא יודע בדיוק איך הדבר עומד להתפתח. אל תאמיני למי שאומר שהיתה לו תמונה מנטלית שלמה בראש לפני שהקים חברה. התהליך הכי חשוב ביזמות הוא לזהות צורך. לזהות בעיה כללית שאתה רוצה לפתור — ואז להגיע לאנשים ולמשאבים שאיתם צריך לפתור אותה. אני הולך עם אותם אנשים מהאקזיט לגוגל".

סן פרנסיסקו. "הגענו ל־30% נתח שוק, והוכחנו שאנחנו יכולים להצליח גם בחוף המערבי" צילום: אם סי טי

לפי הערכות חיצוניות — אלון עצמו מסרב להתייחס — הוא מחזיק כיום ב־20%-15% מקומפאס. הונו האישי נאמד ב־2 מיליארד שקל בידי "פורבס" (2017), הרבה מאוד לכל אדם, לא כל שכן לילד שגדל במבשרת ציון, בן לעיתונאי גדעון אלון ולפסלת עליזה אלון.

הוא למד תואר ראשון ושני במדעי המחשב באוניברסיטת מונש במלבורן, אוסטרליה, שאפשרה לו לשלב בין הלימודים לתחביב שלו — גלישת גלים. את עבודת הדוקטורט שלו הקדיש לכתיבת אלגוריתם בשם "אוריון", שסייע לגולשים ברשת לאתר קטעי טקסט רלבנטיים לשאלת החיפוש ברשת. "הראיתי את האלגוריתם למנחה שלי, ששלח אותי לדקאן של מדעי המחשב ויחד הם שלחו אותי למחלקה העסקית של האוניברסיטה, כי אמרו לי שחייבים לרשום עליו פטנט", סיפר בעבר. ב־2006 רכשה גוגל את האלגוריתם של אוריון וגייסה את אלון לשורותיה כדי שיטמיע אותו במנוע החיפוש שלה. סכום העסקה נותר חשאי, אך בגיל 25 אלון כבר היה מיליונר.

ב־2010 הקים את ג'ולפן (Julpan), מנוע חיפוש לרשתות חברתיות המזהה טרנדים ואירועים ברשתות בעת התרחשותם. גם כאן ההצלחה היתה גדולה ומהירה — מיקרוסופט השקיעה בחברה כ־4.5 מיליון דולר, ובתוך פחות משנה נרכשה ג'ולפן ב־40 מיליון דולר בידי טוויטר, ואלון נהפך למנהל מרכז הפיתוח של החברה בניו יורק. הוא החזיק מעמד בחברה שנה, עד שחיידק היזמות שב לדגדג לו. ב־2013 ייסד את קומפאס ולצדה גם את קרן ההשקעות אלון ונצ'רס, שמשקיעה בסטארט־אפים אחרים, ובהם ספוטיפיי וליפט.

אתה בן לעיתונאי ולאם פסלת. התפוח נפל רחוק מהעץ.

"אנחנו שונים מאוד. אני מתווה את הדרך של עצמי. לקחתי מההורים שלי דברים יותר חשובים מיזמות, להיות בנאדם שמכבד את כולם ומסתכל על כל אחד בגובה העינים לא משנה כמה אתה מצליח. לא לקחתי מההורים שלי את יצר היזמות, את הדחף הזה לחפש איפה אפשר להתחיל דברים כל הזמן. זה משהו שאפשר ללמוד, וזה בסדר גם אם אין היצר הזה. לא כולם חייבים להיות יזמים, אנחנו צריכים גם טייסים ורופאים".

אקזיט ראשון בגיל 25 יכול לסובב את הראש. למה המשכת לעבוד?

"כבר הייתי בכל היאכטות ובכל המסיבות, קניתי את קבוצת הילדות שלי בכדורסל וצעצועים כמו למבורגיני. אני נהנה מזה אבל גם יודע שזה לא הדבר הכי חשוב בחיים. המהות היא היצירה. אני יכול לעזוב את הכל ולנסוע לחודש טיול, ליהנות משקיעה, מלטייל עם חברים, לראות עולם, ולצחוק איתם עד הבוקר. ואני מקפיד לעשות את זה. בין טוויטר לקומפאס לקחתי לי כמה חודשים ונסעתי לדרום אמריקה. היה לי כיף, אבל רציתי לחזור לעשייה".

מתמכרים לאדרנלין הגבוה?

"לא, כי אני שומר על איזון, לא משנה מה קורה. אני יכול לסגור עסקה ששווה הרבה מאוד כסף, ועדיין אתקשר לדבר עם ההורים שלי בבוקר. נפילת מתח קורית יותר לאנשים בעסקי הבידור, רוקסטארים, שבן לילה הלהיט שלהם נהיה להיט ענק. זה פחות קורה לאקדמאים או יזמים, ואני בסופו של דבר אקדמאי שנהפך ליזם. יש לאנשים כמוני יכולת לשים דברים בפרופורציות, להבין מה עיקר ומה תפל".

משרדי קומפאס בניו יורק. "עד 2020 אנחנו רוצים להגיע ל־20% נתח שוק בערים הגדולות בארה"ב"

מכרת שני סטארט־אפים. למה את קומפאס בחרת לגדל?

"דחיתי הצעות לרכישה של החברה. עבור הטכנולוגיה שפיתחתי באוריון היה ברור שגוגל היא החברה הכי גדולה שתוכל להביא אותה למיליוני אנשים. בג'ולפן היה ברור לי שטוויטר היא החברה הכי נכונה לעשות מהלך דומה, כי זה מוצר שהגיוני שיהיה בטוויטר. אבל בקומפאס — אין שום חברה שיכולה לתת את הטכנולוגיה שאנחנו עושים יותר טוב מאיתנו. לכן אין לי מה למכור".

איך איש הייטק מגיע פתאום לנדל"ן?

"הרגשנו שבתחום עסקאות הנדל"ן אין מספיק טכנולוגיה. airbnb ואובר עשו מהפכה בתעשיות אנלוגיות, ולא ראיתי אימפקט דומה בתעשיית הנדל"ן. וזאת תעשייה שבארצות הברית שווה יותר מכל שוק המניות יחד. הבניינים שווים יותר מהעסקים שיושבים בהם! זאת תעשייה עצומה בפוטנציאל הכלכלי שלה. ועבור האדם הפרטי זאת ההחלטה הכלכלית הכי חשובה שיקבל בחייו. הבנו שאנשים שמים את כל החסכונות שלהם על החלטה שמתבצעת בלי כלים מספיק טובים, בלי לדעת אם השוק עולה או יורד. עוד לפני שידענו מה בדיוק נעשה, הבנו שיש פה משהו מספיק גדול וחשוב".

מה עושים עם ההבנה הזאת?

"התחלנו בתיווך להשכרה בניו יורק, וזה ישר ייצר רווחים. הבנו שהשוק הרבה יותר גדול ממה שחשבנו, ורצינו להתקדם למכירה וקנייה. כמו שמייסדי גוגל הבינו שאפשר להפעיל את מנוע החיפוש על כל האינטרנט, ולא רק על סטנפורד. אתה מבין שאתה עושה דבר נכון, אבל שאפשר לעשות את זה גדול פי 100. גייסנו עוד כסף כדי לפתור גם את הבעיה של קונים ומוכרים, מה שהכניס אותנו לכל הביג דאטה של הנדל"ן ולהבנה איך המחירים נעים לאורך הזמן ומשכונה לשכונה".

מסיושי סאן, מייסד סופטבנק. הוביל שני סבבי השקעות של 850 מיליון דולר בקומפאס צילום: אי פי איי

חששתם לצאת מניו יורק?

"ניו יורק מאוד ספציפית — יש המון נדל"ן במקום מאוד קטן, במחירים נורא גבוהים ועם שולי רווח מאוד גבוהים. אבל אמרנו שאם הצלחנו בניו יורק, הפוטנציאל בחוץ ענק, גם אם לא באותה רווחיות. כשהצלחנו מאוד בוושינגטון ובסן פרנסיסקו, הבנו שיש פה משהו יותר גדול".

עדות לזינוק העסקי של קומפאס, שתבעה הרבה יותר תשומת לב ממייסדה, הגיעה ביוני השנה, כאשר אלון עזב בחטף את הפועל ירושלים, קבוצת הכדורסל האהובה עליו מנעוריו שהוא נהפך לבעליה. הבעלים המוחצן, שלא התבייש לרוקן צ'ייסרים על הפרקט, להשפריץ שמפניה על אוהדים ולשלהב את הקהל במיקרופון, נטש כמעט בבת אחת את המקום שהיה נראה שהוא הכי נהנה בו.

זה קרה אחרי שב־2013 הוביל אלון קבוצת משקיעים שרכשה 90% מהבעלות בקבוצה, ושנתיים אחר כך כבר הגיעה אליפות המדינה הראשונה בתולדותיה של ירושלים. ב־2017 ההישג שוחזר, אבל לפני חצי שנה, אחרי ההפסד בחצי גמר הפיינל פור להפועל חולון, אלון עזב. במקביל דווח כי הגיש הצעה לרכישת חלק מהבעלות בקבוצת ה־NBA בוסטון סלטיקס.

כל מי שקונה קבוצה בארץ בא לדמם כסף. אין רווחיות בהשקעה כזאת.

"קניתי את הפועל כדי לתת בחזרה לעיר שגדלתי בה. אבא וסבא שלי היו אוהדים, ואף פעם לא ראו את הקבוצה לוקחת אליפות. אנשים הפסיקו להאמין בזה כבר. אנשים כבר לא חושבים שיש קללה על הקבוצה, שהיא הלוזרית הנצחית. קילפתי את כל הדבר הזה. זה כיף אדיר להשתמש באמצעים שלך כדי להביא אליפות ולהביא אושר לעשרות אלפי אנשים שחגגו בכיכר. אבל הכי נהניתי לראות את אבא שלי מאושר".

אז למה עזבת?

"יש לי אחריות לשותפים שלי בארצות הברית ולמשקיעים, ואני חייב להתמקד כרגע ב־100% בקומפאס. גם היום אני תמיד מוכן לעזור לקבוצה. נכון, התקציב ירד באופן משמעותי ועזבו אותה שחקנים זרים, אבל מצאו שחקנים יותר רעבים להוכיח, ולפעמים זה יותר חשוב מלרכוש עוד טאלנט".

מרשימת ההישגים המרשימה שלך, במה אתה הכי גאה?

"הרגע שבו הייתי הכי גאה בעצמי לא קשור בכלל לכסף — זה היה היום שבו קיבלתי דוקטורט. הרגשתי שיש בזה משהו אמיתי, שתרמתי משהו אקדמי לעולם הזה, תרמתי לידע. זה מרגש לראות ציטוטים במאמרים על בסיס הפטנט שלי. עסקים יש בכל מקום. הצלחות עסקיות וכלכליות זה נחמד, אבל בזה אני מאוד גאה.

"ואת הדוקטורט בכלל השלמתי אחרי המכירה לגוגל, כשכולם אמרו לי 'אתה לא צריך את התואר הזה יותר'. לכתוב תזה ולהגן עליה, זה תהליך ארוך, שאני מאוד גאה שהשלמתי אותו. כי כל ההצלחה שלי התחילה בלימודים. כל הרעיונות הכי חשובים נולדו שם. אם לא הייתי לומד מדעי המחשב, לא הייתי יודע לקודד. ואם לא הייתי יודע לקודד לא הייתי מצליח לכתוב את האלגוריתם של אוריון, שהביא אותי לגוגל ולאקזיט הראשון, שבזכותו גם הגיע האקזיט השני לטוויטר. הכל התחיל בזה שהלכתי ללמוד משהו שמאוד אהבתי, ולמדתי אותו במשך שנים. אני לא מאמין בהתעשרות מהירה. להשקיע בעצמך וללמוד יותר טוב וחשוב מלהגיע לעבודה משרדית ולהרוויח יותר כסף בטווח הקצר.

"במישור העסקי היו עוד נקודות גאווה, כמו המכירה לגוגל, העבודה עם מיקרוסופט על ג'ולפן, המכירה לטוויטר שהיתה דבר מאוד גדול בשבילי כי פתאום כל המשרד בניו יורק של המהנדסים עבר להיות תחתיי וזאת אחריות מאוד גדולה. בקומפאס הרגע הכי מרגש היה כשמייקל בלומברג, ראש העירייה הכי טוב של ניו יורק, אדם שאני מאוד מעריך, הגיע לטקס ההשקה שלנו בניו יורק".

אתה מדבר הרבה על תרומה לקהילה. התרומה הכי טובה שאתה יכול לתת לישראל היא לעשות כאן עסקים — ואתה לא נמצא כאן.

"ישראל תמיד תהיה הבית שלי, ואני בא לבקר כמה פעמים בשנה. אבל עסקית כרגע זה פחות רלבנטי להפעיל את קומפאס בישראל. אולי בעתיד".