שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

בית ביו"ש: סעיף הקסם שיגדר את זכותכם על הבית

מי שגר על אדמה פרטית שהיתה ירדנית עד 1967 עשוי להיות חשוף לתביעה ולהוראה שיפוטית לעזוב את המקום. מה אפשר לעשות בנדון? סעיף אחד יכול לתת לכם מענה, וכדאי שתכירו אותו

עו"ד אמיר שושני 10:2804.11.18

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

 

במאמרי הקודם ("קניית בית ביו"ש: כך תוודאו שהנכס חוקי - ותפרדו מהשותף הסמוי") הדגשתי את חמש הנקודות שיש לבדוק כאמצעי ביטחון מקדמיים בטרם קונים בית ביו"ש. אותו שותף סמוי שהוזכר שם, בעל זכויות לכאורה בקרקע מימים ימימה, אינו רשום כמובן בטאבו, אבל הוא בהחלט יכול להופיע, לטעון לבעלות על הקרקע שעליה בניתם את בית חלומותיכם ולדרוש מבית המשפט להורות לכם לפנות את המקום.

 

הסיכון לתרחיש כזה קטן אמנם, אבל אם איתרע מזלכם וקיבלתם את כתב התביעה (הגם שפעלתם לפי שיטת חמש הנקודות), תהיה זו הזדמנות מצוינת להפעיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) מספר 59, התשכ"ז – 1967. אני מכנה אותו "סעיף הקסם", אולם על מנת להבינו כהלכה יש ראשית להסביר כיצד הופכת אדמה שהיתה ירדנית ב-1967, ליישוב ישראלי ב-2018.

לאחר מלחמת ששת הימים, מינתה מדינת ישראל פקיד בכיר לתפקיד הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. באחריותו של פקיד זה היה ניהולם של 5,790 הקמ"ר שנכבשו/ שוחררו במלחמה (כל קורא מוזמן לאמץ את ההגדרה המתאימה לו בהתאם להשקפת עולמו). אדמות אלה היו בחלקן כאלה שנרכשו על ידי יהודים לפני 1948, ונוהלו עד למלחמה על ידי הממונה הירדני על הרכוש הממשלתי והנטוש (חלמאות זו של ניהול האדמות היהודיות לאחר המלחמה על ידי ממונה ישראלי במקום השבתן לבעליהן היא נושא למאמר נפרד).

 

על כל פנים, ממשלות ישראל לדורותיהן חפצו להקים יישובים יהודיים ביו"ש. לשם כך הונחה הממונה הישראלי על הרכוש הממשלתי והנטוש להעמיד לרשות ההסתדרות הציונית מתחמי קרקעות, כדי שזו מצדה תקדם לגביהן תוכניות בנייה ופיתוח, ותעניק לאזרחים ישראלים זכות לבנות על חלקן בתים ודירות. עם זאת, ההנחיות הממשלתיות היו שאין להעמיד לרשות ההסתדרות הציונית אדמות שהן אדמות פרטיות, אלא רק אדמות ממשלתיות.

 
עו"ד אמיר שושני. היצמדות לשלבי הביטחון היתה חוסכת הליך משפטי ממושך עו"ד אמיר שושני. היצמדות לשלבי הביטחון היתה חוסכת הליך משפטי ממושך צילום: שרון ינאי

 

כידוע, בעולם האמיתי אין דברים מוחלטים, וגם שאלת הבעלות על קרקע יכולה להיות נתונה לוויכוח רב-שנים ולתהפוכות. לפיכך נקבע בצו (בשל הנוסח המורכב, אנסח זאת כך) כי עסקה שביצע הממונה על הרכוש הנטוש בקרקע שהוא חשב בתום לב שהיא רכוש ממשלתי, תעמוד בתוקפה גם אם יוכח שהממונה טעה. הניסוח המשפטי פתלתל, אבל משמעותו לענייננו היא שאם התקיימו התנאים הנכונים, אזי גם אם התברר בדיעבד שהקרקע שעליה בנוי ביתכם היתה קרקע פרטית, בעליה לא יוכל לפנות אתכם מהבית אלא לדרוש פיצוי כספי בלבד - וכי את הפיצוי הוא יוכל לקבל מהמדינה, ולא מכיסכם.

 

לפני כחודשיים ניתן בבית משפט המחוזי בירושלים, לאחר חמש שנות דיונים, פסק דין אמיץ ותקדימי. במסגרת המחלוקת שהובאה בפני השופט עמדה קרקע, ששני אנשים טענו כי היא גם פרטית וגם שלהם. קרקע זו היתה חלק ממתחם שנתן הממונה על הרכוש הנטוש להסתדרות הציונית לשם הקמת יישוב, ועליה נבנו 52 בתים שגרו בהם 52 משפחות. השופט צריך היה להכריע האם כאשר נתן הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש להסתדרות הציונית את אותה קרקע, הוא חשב בתום לב כי הקרקע היתה רכוש ממשלתי.

 

אותם מתיישבים לא בדקו את חמש הנקודות שהמלצתי עליהן. בין יתר התקלות, התברר כי הבתים שגרו בהם לא נבנו על פי היתר בנייה בר-תוקף, וכי היו פערים בין המפות השונות ששימשו בסיס ליישוב כולו. בכל זאת, לאחר דיונים ארוכים ושני ערעורים לבית משפט העליון, הכריע בית משפט המחוזי כי יש להפעיל את "סעיף הקסם", ועל פיו לקבוע כי העסקה שעשה הממונה על הרכוש הנטוש עם ההסתדרות הציונית תקפה, אף שהקרקע היתה קרקע פרטית. כתוצאה מכך ניצלו בתיהם של 52 מתיישבים מהריסה ומתביעות עתידיות. על אף הפסיקה המשמחת, לא אטעה אם אומר שמצבן של 52 המשפחות היה קל בהרבה אילו טרחו מראש לבצע את בדיקת חמש הנקודות המומלצות, דבר שהיה חוסך מהן את ההליך המשפטי הממושך.

 

הכותב הוא מייסד משרד עוה"ד אמיר שושני , המתמחה בין השאר בעסקות מקרקעין ביהודה ושומרון

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

פאנל רמת גן
"תמ"א 38 היא לא פתרון לרמת גן - גם לא עם היטלי השבחה"
פאנל יבנה
צבי גוב ארי ועו"ד יהודית דוידוביץ' מסכימים: גדילתה של יבנה טמונה בהתחדשות