שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

ראיון כלכליסט

"אנחנו מפתחים ומפעילים כלי לחימה. זה סוג של סטארט־אפ"

תא"ל זיו אבטליון, שעומד בראש החטיבה שמפתחת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של צה"ל, מודע לקצב המהיר שבו חמאס מפתח כלי לחימה חדשים, אבל מוטרד יותר מהפיתוי שמציב עולם ההייטק בפני החיילים שלו. שיטת ההתמודדות: "החיבור לשטח"

יואב סטולר 06:5127.09.18

"צה"ל צריך לעבור, והוא גם עובר, שינוי תפיסתי - משימוש במבנים מוגדרים לטיפול באיומים לשימוש במבנים היברידיים וגמישים יותר. החוכמה היא להשתנות תוך כדי תהליך. אחרת, עד שנסיים לטפל באיום אחד, יצוץ כבר איום אחר. האויב לומד אותנו מהר והוא לא פראייר", כך אומר תת־אלוף זיו אבטליון, שעומד בראש חטיבת הטכנולוגיה של זרוע היבשה, כשהוא מתייחס לאתגרים שעמם מתמודד צה"ל ברצועת עזה - החל מאיום המנהרות, "שלא נגמר וגם לא ייגמר", ועד לעפיפוני התבערה.

 

 

 

החטיבה שבראשה עומד אבטליון מאז 2015 הוקמה ב־1999, והיא אחראית לפיתוח אמצעי לחימה, אמצעי סיוע לחימה ואמצעי תקשוב שמשמשים את כוחות היבשה המרכזיים של צה"ל. החטיבה מחולקת לשבע מחלקות — מחלקת מערכות ממונעות, מחלקת איסוף ותקיפה, מחלקת לחימה מבוססת רשת, יחידת הניסויים, יחידת יפת"ח, מחלקת תורה ובקרה ומחלקת התוכניות.

 

תא"ל זיו אבטליון (48) תא"ל זיו אבטליון (48) צילום: אוראל כהן

 

במילים אחרות, מדובר במחלקה שמספקת את המענה הטכנולוגי להתמודדות עם איומים שמשתנים כל הזמן. "בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים, השינויים מטורפים. אתה צריך לפתח כל הזמן כדי להתמודד עם איומים חדשים", אומר אבטליון. לדבריו, האסטרטגיה היעילה ביותר להתמודדות עם זירות לחימה משתנות תמידית היא מודל אבני הבניין: "החוכמה היא לייצר 'אבני בניין' טכנולוגיות - כלומר פתרונות ספציפיים גמישים - שאותן ניתן יהיה לחבר לאפליקציות חדשות או למערכות חדשות, וכך ליצור במהירות פתרון חדש לאיום שכרגע אתה עוד לא יודע מהו".

 

אבטליון מציין כדוגמה את ההתמודדות של צה"ל עם עפיפוני התבערה. מדובר באיום שצץ לפתע ושאיתו צה"ל לא נדרש להתמודד קודם לכן. אנשי יחידת יפת"ח נשלחו עם כלי לחימה חדשני - רחפנים מהירים - לגבול הרצועה במטרה לספק הגנה לשדות של תושבי עוטף עזה.

 

שריפות בעוטף עזה (ארכיון) שריפות בעוטף עזה (ארכיון) צילום: חיים הורנשטיין

 

אתם מתפעלים בעצמכם את כלי הלחימה החדשים? למה?

"לפעמים הפיתוח נעשה במהירות גדולה, כדי לספק מענה מיידי, כך שאני חייב שהאנשים שלי יפעילו אותו פיזית במקום הלוחמים. למעשה, בחצי השנה האחרונה, כמעט כל אמצעי הלחימה שפיתחנו עבור רצועת עזה הפעלנו בעצמנו".

 

זו הדרך הנכונה להתנהל?

"אנחנו לומדים מהר מאוד את הצרכים ורואים מה האויב עושה ומתכנן. אני כל הזמן מנסה להיות שלושה צעדים לפני הצד השני, והוא לומד מהר מאוד".

 

כשאבטליון מדבר על הקצב המהיר שבו הצד השני לומד ומשנה את האסטרטגיות שלו, הוא מציין כדוגמה את המעבר מהשימוש שחמאס עשה בעפיפוני תבערה לשימוש בבלוני תבערה ובקונדומי תבערה. "עם העפיפונים למדנו להתמודד, ואז הם עברו מיד לבלונים", אומר אבטליון. "ובלונים זה כבר סיפור אחר. בלונים הם קטנים יותר, מהירים יותר, עפים גבוה יותר ובכיוון בלתי נשלט, וגם קשה יותר לזהות בלון".

 

ולזה כבר יש לכם פתרון?

"לא לכל בעיה יש פתרון של 100%".

 

"המצאתי תפקיד חדש"

 

הפתרונות הטכנולוגיים של החטיבה הטכנולוגית אמנם עלו לכותרות בשל עפיפוני התבערה ובלוני התבערה, אך מבחינת אבטליון תפקיד החטיבה והטכנולוגיה שהיא מייצרת רחב יותר – ליווי מתמיד של החזיתות החמות בישראל, בפעילות השוטפת בכלל ובעיתות הסלמה במיוחד. "הטכנולוג יעמוד כתף אל כתף עם הלוחם". זאת לא מנטרה או כוונה עתידית בלבד של ראש החטיבה. לדבריו, "היו לנו צוותים באירועים הכי משמעותיים שהתרחשו בעזה, והם עבדו בשילוב ידיים עם הלוחמים. רב־סרן מחטיבת הטכנולוגיה עמד לצד המג"ד הקרבי כמפקד הכוח".

 

המח"ט הטכנולוגי הוא תפקיד שאבטליון המציא ובכך הוא גאה מאוד. "בהבלחה של רגע אמרתי לקצין שלי 'מעכשיו אתה המח"ט הטכנולוגי בשטח'. מאז הוא היה פיזית בכל האירועים שבהם טיפלה אוגדת עזה. גם בערב ראש השנה הוא היה שם בהערכת מצב אצל מפקד האוגדה".

 

אז בקרוב נראה אנשי טכנולוגיה שיעברו הכשרה קרבית?

"אני לא חושב שצריך. ניסינו את זה בעבר וזה לא כל כך הצליח. אבל יש לי קצינים שהיו גם לוחמים ואפילו אחד שהיה מפקד פלוגה באגוז, וזה יתרון אדיר. אבל במודל הקבע החדש זה לא ממש אפשרי. אז אני לוקח קצינים צעירים שסיימו את הטכניון ושולח אותם יום בשבוע לשטח. על פניו אני מפסיד יום על שולחן השרטוטים, אבל אני מרוויח שבועות שלמים של הבנה מקרוב של השטח. ואז כשהם יגיעו לשטח, הם יידעו בדיוק מה לעשות".

 

"העתיד? ביג דאטה"

 

אבטליון אמנם עומד בראש חטיבה טכנולוגית משופעת אמצעים, אך בדומה למה שמתרחש בכל המרכזים הטכנולוגיים של צה"ל, הוא מתקשה לשמר את כוח האדם המקצועי שלו שמפותה באופן תמידי לעבור לעבוד בסביבת ההייטק הנוחה והמתגמלת.

 

זה האיום הפנימי הגדול ביותר שלכם. איך אתם מתמודדים עם זה?

"החיבור לשטח מספק לכך מענה במידה רבה. אתה לא מבין מה זה עושה לאנשים. פתאום הם מגלים שיש להם משמעות. הם לא תקועים רק מאחורי המחשב, אלא גם מפעילים את האמצעים שהם מפתחים, ובזמן אפס". הזמן הקצר שעובר בין הפיתוח להפעלה הוא, לדברי אבטליון, גם כן תוצאה של אסטרטגיית אבני הבניין שאותה הוא מכנה זמישות – שילוב של זמינות וגמישות. "תסתכל על איום העפיפונים, למשל. כולם התגייסו כדי לפתור אותו, אבל בסוף בא אותו קצין צעיר, נתן מענה לבעיה ובתוך זמן קצר היא הפכה למוצר בשטח, שהוא מתפעל. זה מאפשר לחיילים שלי להיות גם המפתחים וגם המשתמשים. זה סוג של סטארט־אפ".

 

מחשבת הסטארט־אפ מנחה את אבטליון במובנים נוספים, בעיקר כשהוא מדבר על חדשנות: "אני כל הזמן דואג לכך שהחדשנות תבוא גם מלמטה. כל סגן שנכנס אליי ומציע רעיון, לא משנה כמה הוא הזוי, אני נותן לו אור ירוק". ברוח זו הקים אבטליון מעבדת חדשנות בחטיבה שבה חיילים ממחלקות שונות משתפים פעולה בגיבוש פתרונות והוצאתם לפועל. הרעיונות ההזויים עוברים בה תהליך של קונקרטיזציה. "חייל קם בבוקר עם רעיון, שולח אותו במייל, זה מגיע למפקד מעבדת החדשנות והוא יודע לחבר את הרעיון לכלים הרלבנטיים שכבר ישנם בנמצא וליצור כלי חדש. כך, למשל, קיבלנו הצעה מנגדת בבה"ד 20, שאחראית על הדרכת אנשי אחזקה שמופקדים על אמצעי הבקרה על גדר ההפרדה, שנוגעת לרחפנים שהתמודדו עם העפיפונים. היא הציעה שנפתח רחפן שמשתמש בזרוע מכנית להגברת האפקטיביות. יש לנו כבר אב־טיפוס של המכשיר הזה, ואני מקווה שבתוך כמה ימים הוא גם יעבוד".

 

אם אנחנו כבר עוסקים בחדשנות, מה השלב הבא של החטיבה?

"השימוש ביכולות ביג דאטה ובינה מלאכותית שיביאו אותנו למצב שבו לא נצטרך להסתכל במשקפת כדי להבין מה האיום החדש שמגבש האויב. במקום, האלגוריתם יידע לנתח מה האופציות שעומדות בפני האויב בהתאם לפיתוח העבר, ומה אופציות התגובה שעומדות בפנינו. מעין ווייז שיספק למפקדים את סיכום הנתונים לגבי כל דרך מבצעית שיבחרו".

 

כדי להוציא את הרעיון הזה לפועל נדרש כוח אדם מוכשר. יש לך האנשים הדרושים?

"זה אתגר גדול. אנחנו אמרנו לאמ"ן שחסרים לנו המון אנשים בשביל זה. כרגע אנחנו נעזרים בהרבה יועצים אזרחיים, בייחוד בתחום של מערכות מידע".

 

אחת התוכניות של אבטליון להתמודדות עם הבעיה הזו היא לשלוח קצינים וחיילים ללימודים באוניברסיטאות מרכזיות בחו"ל. "השנה הוצאנו קבוצה של 13-12 חיילים ללימודים ב־MIT וסטנפורד. החיילים עברו שם קורס של שלושה חודשים, שבמהלכו הם נדרשו גם להגיש עבודה ולכתוב מאמר. החיבור לאקדמיה ולמחקר חשוב. אם אני מזהה מחקר שיכול לסייע לי, אני שולח לצוות המחקר חייל שיעבוד איתו, וזאת במטרה להישאר בחזית הטכנולוגיה. אני רואה בזה השקעה בקניין רוחני שיוכל לקדם אותנו".

 

ומה לגבי הפן המוסרי? אם תגיעו למצב שבו יש לכם כלים שמופעלים בבינה מלאכותית, ללא מגע יד אדם, עלולים להיווצר קונפליקטים מוסריים.

"כל מה שיהיה זמין וזול - יהיה בצה"ל".

 

אתה לא מודאג מזה?

"אני קם כל בוקר מודאג מאיזה כלי יכולתי לפתח ולא הספקתי להביא לשטח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x