• תפריט
דעות

מבחן ראשון לחברה ריאלית בלי בעל בית

רצון המוסדיים לגבש הנהלה אסרטיבית בפז מקרב את התקדים של חברת תעשייה הנשלטת בידי מנהליה

רחלי בינדמן 08:2825.09.18

קיתונות של ביקורת נשפכו בשנים האחרונות על הגופים המוסדיים, על כך שהם פאסיביים בכל הקשור להתנהלות החברות שבהן הם משקיעים את כספי החיסכון של הציבור. לא מעט מהביקורת הזו הופנמה ובתקופה האחרונה רואים את הגופים המוסדיים יותר מעורבים — מתנגדים לחבילות שכר מנופחות, מתנגדים לעסקאות בעלי עניין שריח רע נודף מהן ואף דורשים להציע בעצמם דירקטורים חיצוניים בחברות הציבוריות.

 

אלא שהמתרחש כעת בפז הוא אירוע ייחודי וחדש בנוף הבורסאי. עד כה המוסדיים ביקשו למנות דירקטורים מטעמם בעיקר בשל כשלים בהתנהלות הממשל התאגידי של החברות וחוסר אמון מספק בבעל השליטה. אלא שבפז אין בעל שליטה.

 

 

 

שואפים ליטול את הגה הספינה

 

פז היא בין החברות הבודדות בבורסה שאין לה גרעין שליטה, וכך המוסדיים מצאו את עצמם בעל כורחם מחזיקים בחברת ענק משמעותית שבעליה, צדיק בינו, בחר לצאת ממנה. הם מסתכלים בדאגה על המתח בין היו"ר למנכ"ל, ועל תוצאות המניה שבהשוואה למתחרות שלה מציגה ביצועי חסר.

 

באופן מפתיע, המוסדיים מנצלים את הכלי הכמעט יחיד שברשותם - מינוי דירקטורים — לא כדי לחזק את הממשל התאגידי בחברה ולהוות משקל נגד לבעל השליטה, אלא כדי לייצר שינוי ממשי בכיוון העסקי של החברה, תוך דרישה להיות פחות שמרנית, יותר אגרסיבית, ואולי אף לבצע שינוי מבני משמעותי של פיצול פעילויות תוך שימת דגש על הפעילות הקמעונאית. לא יהיה זה מוגזם להגיד שמדובר במבחן תקדימי בשוק ההון הישראלי שאם יצליח, יהפוך לראשונה את המוסדיים לשחקן שמשפיע על הפעילות הריאלית של החברה שבה הם משקיעים.

 

יונה פוגל, מנכ"ל פז יונה פוגל, מנכ"ל פז צילום: עמית שעל

 

המרחק מארה"ב עוד גדול

 

אף על פי כן, לפני שמשיקים כוסות שמפניה על ההתעוררות המבורכת, בשיחות סגורות עם מנהלי ההשקעות, נראה שהם ממש לא ששים לכאב הראש הזה.

כשהועלתה בפניהם האפשרות כי אהוד בן ש"ך, המנכ"ל המיתולוגי של פז, יחזור למגרש והפעם כבעל מניות, הם התלהבו מאוד והבהירו כי היו שמחים לראות משקיע אסטרטגי, כזה שמבין את התחום נכנס לתמונה. כי בסופו של דבר המוסדיים לא יכולים לעסוק בניהול שלל החברות שבהן הם משקיעים, והם רוצים לסמוך ידם על דירקטוריון חזק ואחראי שיידע להוביל מהלכים אסטרטגיים שייושמו על ידי הנהלה אסרטיבית. במובן זה, המקרה של פז הוא מבחן משמעותי ליכולת של חברה תעשייתית ריאלית לפעול ללא בעל שליטה.

 

לכן ספק אם פז תהפוך לסנונית הראשונה של פעילות עסקית שנשלטת על ידי ציבור המשקיעים כפי שרווח בבורסה האמריקאית. בשלב זה, הכלים שנמצאים בידי בעלי המניות מקרב הציבור — חלשים מכדי לייצר בקרה אפקטיבית על הנהלה שבסיטואציה כזו יכולה להיות חזקה מדי. וגם בסיוע חברות ייעוץ כמו אנטרופי, נראה שהשוק הישראלי עוד לא בשל להתנהלות בריאה של חברה ריאלית במבנה כזה. לכן זהו גם חומר למחשבה למחוקק הישראלי שצריך לפעול כדי לשכלל את השוק הזה.

עם זאת, החשש מיתר שמרנות מוכר היטב בעולם ללא בעל שליטה, שבו המנהלים חוששים לקבל החלטות עסקיות שעלולות להתברר כשגויות ולקחת אחריות שתעלה בכיסאם, ומעדיפים רוח גבית של בעלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x