• תפריט
הכמוסה
הכמוסה גג עמוד כתבה

"איך המחאה השפיעה על התפיסה הכלכלית? בישראל זה לא עשה הרבה"

מרונלד רייגן, דרך בנימין נתניהו ועד דונלד טראמפ - בעשורים האחרונים שלט בכלכלה המערבית הרעיון שאם יורידו מסים לעשירים, כל השאר ירוויחו. פרופ' רפי מלניק מסביר למה הרעיון של "כלכלת החלחול" שב ועולה, למרות שהוא לא ממש הוכיח את עצמו

קרן צוריאל ואורי פסובסקי 18:0521.09.18

קוראים לזה "כלכלת החלחול", וזה אחד הרעיונות ששולטים בכלכלה המערבית בעשורים האחרונים, מארה"ב ועד ישראל. מההכרזה של נשיא ארה"ב רונלד רייגן, בשנות השמונים, שהממשלה היא לא הפיתרון אלא הבעיה, ועד ההכרזה של שר האוצר בנימין נתניהו (ב-2003) שהאיש השמן של המגזר הציבורי זקוק לדיאטה דחופה.

 

הרעיון הוא שאם רק נקל על היזמים ועל בעלי ההון, ונוריד את המסים שהם משלמים, השגשוג יגיע לכל השאר. זו גם ההבטחה שמסתתרת מאחורי רפורמת המסים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ העביר בסוף השנה שעברה. יש רק בעיה אחת עם הרעיון הזה: "לא תמיד מה שנראה יפה במודל מתמטי עובד במציאות", מסביר בראיון לפודקאסט "הכמוסה" פרופ' רפי מלניק, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

 

 

 

 

מלניק, בעברו חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וגם חבר בוועדת טרכטנברג, עקב בזמן אמת אחרי גלגולה של כלכלת החלחול, בארה"ב ובישראל. "בגדול, זה לא הצליח. במציאות, בתקופת רייגן גדלו הפערים בחלוקת ההכנסות, העוני התרחב, ולמרות שבאופן יחסי התקופה הזאת נחשבת לתקופה של צמיחה וגידול בפריון - זה לא חלחל כלפי מטה", הוא מסביר. "ובשנים האחרונות חלוקת ההכנסות מאוד מקוטבת - העשירים מקבלים אחוז מאוד גבוה מההכנסות, והעניים הצטמצמו. אחת הבעיות הגדולות בכלכלה העולמית היא העוני הזה ואי השוויון, שהתרחב בצורה מדאיגה".

 

יכול להיות ששם ששורשי המחאה החברתית שראינו בכל העולם לפני כמה שנים?

 

"בהחלט. המחאה, בפיגור של זמן כמו כל התופעות החברתיות, היתה מעין תגובה לתפיסה הזאת. אבל במובן של איך המחאה השפיעה על התפיסה הכלכלית, בישראל זה לא עשה הרבה. בארה"ב אולי אובמה ניסה באמצעות כל מיני תוכניות לפעול בכיוון ההפוך, אבל כיוון שהיה לו קונגרס לעומתי זה לא הצליח בגדול, והיום בכלל שוכחים מהעניין וחוזרים לתפיסה של רייגן".

 

פרופ' רפי מלניק. "זה שאנשים חוזרים על שגיאות העבר זה דבר ידוע" פרופ' רפי מלניק. "זה שאנשים חוזרים על שגיאות העבר זה דבר ידוע" צילום: טלי מאייר

 

 

מלניק מסביר בשפה פשוטה את ההיגיון שעמד מאחורי 'כלכלת החלחול', וגם איך נראה השבר שלה. "מתברר שניתק הקשר: במשך תקופה מאוד ממושכת השכר הריאלי בארצות הברית לא עלה בכלל, למרות הרווחים שעלו ותפחו". גם הגירעונות של הממשלה עלו במקביל לקיצוצי המסים, למרות ההבטחה שהורדת המס תשלם באורח פלא על עצמה.

 

אז איך זה שסביב העברת רפורמת המס של טראמפ שוב נשמעו אותן טענות?

 

"זה שאנשים חוזרים על שגיאות העבר זה דבר ידוע. קשה להאמין באמת. אבל זה קשור יותר לאיך טראמפ הגיע לשלטון בכלל. הוא הגיע לשלטון באמצעות מסרים שלקחו תופעה כמו אבטלה ועוני באיזורים מסוימים של ארה"ב וקשרו אותה עם בעיה אחרת, של גלובליזציה וסחר חוץ. 'אני אפתח את מכרות הפחם ומפעלי המכוניות'. אנשים אהבו את המסר הזה ואמרו 'אוקיי, בוא ניתן לזה צ'אנס'. מאחר שהוא מייצג גם אינטרסים של בעלי הון ואמצעים, הוא היה צריך לתת גם להם משהו. והנה באה הרפורמה במיסוי, שמיטיבה עם המילייה הזה, שהוא שייך אליו".

 

בראיון מרתק מסביר מלניק מה היה תפקידם של הכלכלנים בהצלחת הרעיון שהשגשוג יחלחל לכולם, מספר מה הנחה את ועדת טרכטנברג להמליץ על עצירת הורדת מס החברות, וגם קובע שצריך לחשוב מחדש על עידוד ההשקעות בישראל, כולל עידוד ההשקעות בפריפריה, שלא הוכיחו את עצמן: "כשמסתכלים על גודלה של ישראל, אפשר היה בקלות לבטל את מושג הפריפריה אם היתה מערכת תחבורה רצינית". 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x