שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תשתיות

אבודים בעורף: כ-2.5 מיליון אזרחים נמצאים ללא מיגון תקני

כך לפי ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון. מנכ"ל אקרשטיין תעשיות דודי זבידה: "זהו אתגר לאומי בר פתרון, היערכות מוקדמת תאפשר לעורף לתפקד בשעת חירום"

שרה שוורץ 09:5726.06.18

בשיתוף אקרשטיין תעשיות

 

על רקע המתיחות בגבול רצועת עזה עולה לסדר היום שאלת המוכנות האזרחית מפני איומים הכוללים התקפות טילים על ישראל מדרום, כמו גם מצפון. ישיבת ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון התכנסה בחודש שעבר, ובה הוצגו נתונים שצריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות. מפקד פיקוד העורף האלוף תמיד ידעי חשף בוועדה נתונים שלפיהם 28% מאוכלוסיית המדינה, שהם כ-2.5 מיליון אזרחים נמצאים ללא מיגון תקני (ממ"ד, מקלט פרטי או ציבורי, או מיגון המוני שמותאם לשהייה ארוכה). לטענת האלוף ידעי, בערים הגדולות – ירושלים, תל אביב ובאר שבע – יש כ-40% פערי מיגון.

עוד עלה בוועדה כי 27% מהמקלטים הציבורים אינם עומדים בכשירות ורק 38% מהבתים בישראל כוללים ממ"ד. הערכות פיקוד העורף הן כי במצב הנוכחי כ-56% מהרשויות המקומיות יתקשו לתפקד במצב חירום, זאת הודות לנתונים שלפיהם רק 35% מהמבנים המספקים שירותים חיוניים לאזרח מוגנו.

 

פערי מיגון והיערכות לשעת חירום

באחת מישיבות הממשלה, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף אל"מ גולן פירט את תמונת המצב העגומה, שלפיה 700 אלף מבנים בישראל אינם ערוכים למתקפת טילים: "הממ"ד לכל בית אב זה הפתרון לאזרח בשעת חירום. יכולת העורף לתפקד מחר בבוקר במלחמה, זה כשהאזרח נמצא בביתו באזור מוגן. אז יתר הפעילות מתאפשרת וגם הכבישים פנויים לתנועת הצבא ולא מלאים באזרחים מתפנים. המספרים מנותחים לרמת הבית – במרחק של קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, במרחק של עד ארבעה קילומטרים יש כ-4,250 בתים ללא ממ"ד ובמרחק של 9-4 קילומטרים מהגדר כבר מדובר על 12,160 בתים. במרחק של 20-9 קילומטרים מהגדר מדובר על 36 אלף בתי אב, 40-20 קילומטר מדובר על סדר גודל של 100 אלף בתי אב ללא ממ"ד. בכל רחבי הארץ יש סך הכל כ-700 אלף מבנים לא ממוגנים".

מחסה ממוגן, שער הנגב   מחסה ממוגן, שער הנגב צילום: באדיבות אקרשטיין תעשיות

 

בצל המתיחות הביטחונית בחודשים האחרונים, מנכ"ל אקרשטיין תעשיות דודי זבידה מבהיר: "מדובר באתגר לאומי בר פתרון. היערכות מוקדמת תאפשר לעורף לתפקד בשעת חירום. מי שהשכיל להבין זאת כבר בעבר הוא מי שכיהן כסגן שר הביטחון, האלוף במיל' מתן וילנאי, שביקש לקדם יוזמות לפיתוח מיגון למרחב הציבורי. בשנת 2006, עת החלו שיגורי הטילים לעבר עוטף עזה, עלה ביקוש לתחנות אוטובוס ממוגנות, אז היה מדובר במוצר חדשני. המטרה הייתה לתת מענה לצורך שעלה מן השטח, מהמציאות שבה תושבים נדרשו לקיים אורח חיים של יציאה למרחב הציבורי בצל מתקפת הטילים. לכן פיתחנו באקרשטיין תעשיות סל מוצרי מיגון הכוללים ממ"דים, חדרי ביטחון ומרחבים מוגנים. כל זאת לצד מגוון מבנים יבילים".

 

כך למשל, בכדי לספק מענה הגנתי לתושבים במרחבי העיר שדרות, אשר נמצאת כבר שנים בטווח הטילים, הציבה הרשות המקומית תחנות אוטובוס ממגונות לצד עשרות מיגוניות – מבני בטון המאפשרים לתפוס מחסה בעת ירי רקטות קסאם. המיגוניות מתוצרת אקרשטיין תעשיות פרוסות ברחבי העיר בנקודות ריכוז אוכלוסין.

 

הבשורה של אקרשטיין: תיעוש התהליכים

דווקא בענף הנדל"ן למגורים, המאופיין בשמרנות יחסית, עלה הצורך בפיתוח התעשייתי של מבנים ממוגנים. סמנכ"ל חברת אקרשטיין מיקי תורג'מן, שמאחוריו ותק וניסיון של עשרות שנים בתחום הבנייה, מסביר: "היכולת של אקרשטיין לפתח מוצרים על פי דרישת מערכת הביטחון הייתה מאוד מהירה. לפני כעשור, בזמן מבצע 'עופרת יצוקה', נתבקשנו להעניק מענה אזרחי לכל היישובים בטווח הטילים שסבלו ממטחים קשים. בתחילה היו אלו הצינורות מבטון שהתפתחו לכדי 'מחסה רחבעם' – מבנה מלבני מבטון המאפשר כניסה מוגנת וכולל מקום מחסה לכ-15 אנשים שיכולים לשהות בו עד חלוף הסכנה. 'מחסה רחבעם' נמצא כעת בכ-1,500 נקודות ברחבי הארץ. בעקבות הדרישה הגוברת וכחלק מהמסקנות שעלו מעתות החירום הקודמות, הקמנו קווי יצור מתועשים ואוטומטים המאפשרים ייצור של כשש יחידות כאלה ביממה, מדובר בקצב חסר תקדים בהשוואה למתחרים שמשתמשים בתבניות ידניות".

 

92 שנות פעילותה של חברת אקרשטיין תעשיות הביאו עמן צבירת ידע נרחב בעולם הבנייה האזרחי. הידע האזרחי חבר לידע הביטחוני והצבאי, ויחד עם צוות מומחים נולדו מגוון פתרונות ממוגנים. כך למשל, ניתן לראות כיום את תחנות ההסעה הממוגנות המציגות כניסות רחבות ונגישות לצד חלל מרווח ואסתטי. דפנות המבנה המרשים הוסבו לשטחי פרסום והודעות לציבור הרחב. אותן יחידות מודולריות מתועשות, שניתן לפרק בשלמותן בתום השימוש ולהעבירן למקום אחר, מציגות גם יכולת חיבור לחשמל ומים במידת הצורך. העלות בהשוואה לבנייה קונבנציונלית לא גבוהה משמעותית, אם כי ההבדל טמון במידת ההיערכות של הרשויות המקומיות. אם אלו האחרונות ישכילו להבין מבעוד מועד את נחיצותן של מרחבים ממוגנים ולהיערך כיאות, אזי העלויות יהיו בהתאם. היתרון של המבנים היבילים הוא הסבתם הפשוטה לצורכי ציבור. בעתות שגרה יכול לשמש המבנה מתנ"ס, בית כנסת או מרפאה, בהתאם לצורכי התושבים.

 

תחנת הסעה ממוגנת, שער הנגב   תחנת הסעה ממוגנת, שער הנגב צילום: באדיבות אקרשטיין תעשיות

 

הודות לסל הפיתוחים ואמצעי המיגון המודולריים, נבחרה חברת אקרשטיין תעשיות להיות חלק משמעותי בבניית עיר הבה"דים השוכנת סמוך לצומת הנגב, דרומית לבאר שבע, ונכון להיום מדובר בבסיס הצבאי החדיש ביותר בארץ. כמו כן, בחודש הבא יקיים משרד הכלכלה, במעמד נשיא המדינה, טקס חגיגי ובו יוענק פרס מנהיגי התעשייה ל-12 גורמים בכירים ומובילים בתעשייה, זאת לכבוד 70 שנות תעשייה במדינת ישראל. בין הנבחרים לקבלת הפרס נמצא נשיא החברה גיורא אקרשטיין על היותו "בונה הארץ", תעשיין ויוצר שתרם רבות לפיתוחה של המדינה.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

פאנל ראשון לציון זירת הנדלן
קינסטליך: "בנייה בראשל"צ לא תתעכב עוד בגלל העירייה"
פאנל נדלן בת ים זירת הנדלן
ברוט: "אין מצוקת דיור בבת ים - צריך לצמצם את הבנייה"