• תפריט
אינטרנט

ראיון כלכליסט

"אסור להפקיר את החדשנות בידי המגזר הפרטי"

מבחירות באפליקציה ועד מאגר מידע ממשלתי לניתוח הגנים של האזרחים: אנה פיפרל מ-e–Estonia מסבירה איך משכפלים את ההצלחה האסטונית במחשוב שירותי הממשלה לאזרח, תוך הגנה על זכויות הציבור ופרטיותו

עומר כביר 22:1204.06.18

"במדינות רבות, כולל בישראל, המגזר הפרטי מניע את החדשנות. אבל באסטוניה המגזר הפרטי קיים רק 25 שנה. החדשנות היא ביוזמת הממשלה, והיא זו שקבעה את הכללים ואת החוקים שתומכים בחדשנות", מסבירה אנה פיפרל מסוכנות e-Estonia, את מה שהיא רואה כסיבה מרכזית לחלוציות הטכנולוגית של אסטוניה במחשוב השירותים לאזרח.

 

 

 

אומת הסטארט-אפ הישראלית מהווה מודל לחיקוי בהקמת תעשיית טכנולוגיה משגשגת, אבל בתחום היומיומי בהרבה של שילוב טכנולוגיות במשרדי ממשלה והנגשת שירותים דיגיטליים לאזרח, אסטוניה הצנועה תופסת את הבכורה. המדינה בת 1.25 מיליון תושבים חתומה על פריצות דרך כמו מחשוב מערכות המס כבר בתחילת המאה, הצבעה מקוונת החל מ-2005 ואף שימוש בבלוקצ'יין מ-2008.

 

אנה פיפרל אנה פיפרל צילום: ניב קנטור

 

 

בשעה שבישראל גופי ממשלה מתקשים במהלכים בסיסיים כמו הנגשת מערכות מידע למפתחי צד שלישי או ממשקים בעברית למערכות ניהול תורים, אסטוניה דוהרת קדימה. המדינה הבלטית מפתחת מוצרים שמשפרים את השירות לאזרחיה ומאפשרים לייצר הכנסות מאפיקים חדשים כמו e-Residency: תעודת זהות דיגיטלית לזרים שמאפשרת להם להקים חברה באסטוניה מבלי לגור בה, וליהנות מהיתרונות של הקמת עסק באיחוד האירופי.

 

 

איך הגיעה המדינה הצעירה להישגים שמדינות עשירות בהרבה יכולות רק להתקנא בהן? פיפרל, מנהלת מרכז התדרוכים ב-e-Estonia, סבורה שהדבר קשור לעשורים שעברה המדינה תחת השלטון והכלכלה הקומוניסטיים. פיפרל ביקרה בישראל והשתתפה בכנס הטכנולוגיה השנתי של חברת בינת Bynet Expo 2018. המרכז שבראשו היא עומדת מסייע למקבלי החלטות, מנהיגים, מנהלים ומשקיעים מכל העולם לבצע תהליכים דומים לאלו שביצעה אסטוניה. מאז הקמתו ביקרו במרכז 45 אלף איש מ-130 מדינות.

 

"אם לחברה קל לפעול כחוק, היא תעשה את זה"

 

המפגשים הרבים שקיימה אפשרו לפיפרל לשים את האצבע על הקשיים של מדינות רבות לשלב שירותים דיגיטליים. "זה בעייתי כשהחדשנות קיימת רק במגזר הפרטי", אמרה. "איך המדינה תתמודד עם חברות כמו אובר או airbnb, או עם מטבעות קריפטו? איך אפשר להבין איך הם עובדים ואיך למסות אותם? הממשלה חייבת להיות חדשנית כמו המגזר הפרטי".

 

בפועל, במרבית המדינות הממשל היא גוף שמרני, מבוגר ומאובן. איך מתמודדים עם החסם הזה?

"זה נורמלי ובסדר שיש בממשל שמרנים. אבל החזון של המדינה צריך לכלול טכנולוגיה ושינוי, בלי תלות במפלגה שבשלטון. תוכניות כמו אפס־ביורוקרטיה וצמצום תהליכים מתקדמות בלי קשר למי שבשלטון. מה שמניע אותן זה רצון משותף לקדם יעילות בממשל".

 

איך שיניתם את התרבות הארגונית למצב שבו משרדי הממשלה כל כך מעוניינים בחדשנות?

"ראשי הממשלה שלנו תמיד היו מאוד צעירים בני פחות מ-40 והבינו איך העולם הזה עובד. הם מבינים טכנולוגיה ומקבלים החלטות בהתאם. רק טכנולוגיה או כסף לא יפתרו את הבעיה, נדרשת חקיקה. כשמוצגים שירותים חדשים שמשפרים את השירות לאזרח, כמו זירוז העברות כספים או קבלת הטבות בלי הגעה למשרדי הממשלה, הם זוכים לתמיכת האזרחים. והפוליטיקאים מתאימים את עצמם".

 

שירותי נסיעה חכמים באסטוניה שירותי נסיעה חכמים באסטוניה צילום: ohtuleht.ee

 

 

איך מתמודדים עם חברות כמו אובר שיש לה נטייה להתעלם מרגולציה?

"אובר לא עוסקת בניירת, המודל העסקי שלה דיגיטילי ומבוסס על תשלומים מקוונים. לרוב המדינות אין בכלל אמצעים לקבל את המידע בפורמט דיגיטלי. שינינו מספר חוקים והפכנו את הנסיעות השיתופיות לחוקיות באמצעות הפחתת דרישות הסף מנהגי מוניות והעלאת הדרישות מנהגי נסיעות שיתופיות. עכשיו פועלות אצלנו גם אובר וגם Taxify המקומית והפופולרית. רשויות המס מסוגלות לקבל מידע דיגיטלי בלי צורך בניירת. נסיוננו מלמד שאם לחברה או אדם פרטי יש דרך קלה לפעול כחוק, הם יעשו את זה".

 

"קשה יותר לפרוץ אפליקציית בחירות אחת"

 

עם הפיתוחים החדשניים ביותר של אסטוניה נמנית מערכת i-Voting, שמאפשרת לאזרחים להצביע בבחירות לאומיות דרך מכשירי המובייל. "יותר משליש מצביעים דיגיטלית", אמרה פיפרל. "אחרי הזדהות עם תעודה דיגיטלית אפשר להצביע במשך שבוע מכל מקום בעולם, כמה פעמים שרוצים, ורק ההצבעה האחרונה נספרת".

איך מגינים על מערכות הצבעה דיגיטליות?

 

"רוב המדינות מנסות למחשב רק את השלב האחרון של הספירה, ומתקינות מכונות ומצלמות בקלפי. לנו יש רק אפליקציה אחת לכל האזרחים, והרבה יותר קשה לפרוץ לאפליקציה אחת מלמאות או אלפי מכונות".

 

מנגד, אם פרצת לאפליקציה הזו פרצת לכל הבחירות.

"אבל אי אפשר לפרוץ אותה. נוצרת מעין מעטפה דיגיטלית חתומה שתיעלם אם מישהו ינסה לשנות את התוכן שלה. עשינו כך כבר תשע מערכות בחירות מאז 2005. כל פעם מספר המצביעים דיגיטלית גדל, וכן מספר הגורמים הזרים שמנסים לפרוץ אותה אבל נכשלים".

 

מה הפרויקטים הגדולים ביותר שאתם עובדים עליהם כעת?

"לשכת הסטטיסטיקה מבצעת דיגיטליזציה של איסוף והצגת הנתונים. קודם התבססו על דו"חות שנתיים של חברות, ועכשיו עובדים עם רשויות המס כדי להאיץ את התהליך ולהציג סטטיסטיקות בזמן אמת. אנחנו עובדים על פיילוט לאוטומטיזציה של הצהרות מס, שתאפשר לארגונים גדולים להעביר את המידע בלחיצת כפתור בלי צורך בטפסים. בתחום הרפואי יש פרויקטים מעניינים כמו ניתוח הגנום של אזרחים כדי לספק להם עצות רפואיות מותאמות אישית שיעזרו להם לשמור על בריאותם".

 

 

 

האזרחים לא נרתעים מאיסוף המידע הנרחב הזה, כולל מידע גנטי? הם לא חוששים שהממשלה תשתמש במידע לרעה?

"באזור שלנו, בסקנדינביה (פיפרל מזהה את אסטוניה עם סקנדינביה - ע"כ), היחסים עם הממשלה יותר פתוחים ומבוססי אמון בגלל שנים של ניסיון חיובי. כשהממשלה שוב ושוב מבטיחה משהו ומקיימת אותו, נוצר אמון גבוה שמאפשר לממשלה לעסוק במידע רפואי. במקביל, הגישה למידע מוכתבת לפי חוקים בלתי ניתנים לתמרון שמאפשרים לכל אזרח לדעת כשמישהו הביט במידע האישי שלו. שוטר שהסתכל במידע האישי ולא עבד בתיק שקשור אלי ייתבע על כך. רופא שניצל את ההרשאות כדי להביט במידע רפואי של אדם שאינו מטפל בו מסתכן באובדן הרישיון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x