$
דעות

זווית משפטית על עשרת הדברות וחג החירות

המעמד הנשגב של הר סיני נועד למתן חוקה לעם ישראל, לעצב עם ברוחו ובהשראתו של טקסט חוקתי. בכך ניתן לראות את מרכזיותו של המשפט בהווייתו, בקיומו ואף בשימורו של העם היהודי לדורותיו, באמצעות הציות הנאמן למצוות ולחוקים

משה גורלי 10:5502.04.18

מאיר שלו, בספרו "ראשית", מציין שעל לוחות הברית הופיעו המלים הכתובות הראשונות בתנ"ך. "עד אז", הוא כותב, "לא נכתב ולא נקרא דבר. דיברנו, סיפרנו, בכינו, זעקנו, שאלנו, ביקשנו, אמרנו – אבל לא כתבנו ולא קראנו אף מלה אחת".

 

והטקסט הראשוני הזה שנחקק על הלוחות הוא משפטי ובעל אופי חוקתי. מעשרת הדברות, כותב דב אלבוים "יכולים לנבוע בדרך כזו או אחרת כל מצוות התורה. זאת אומרת, הדברות כחוקים ראשיים ביחס לחוקים אחרים". כמו שהכנסת היא רשות מכוננת, להבדיל ממחוקקת, כשהיא מאשרת חוקה או חוק יסוד, כך עשרת הדברות הם הטקסט המכונן – לעם ישראל וגם לשאר מצוות התורה. ואכן, בוויכוחים הנוכחיים על גיבוש וניסוח חוקה לישראל, מתנגדים לכך לא מעט גורמים דתיים בטענה שעשרת הדברות הם החוקה האמיתית של עם ישראל ואין צורך באחרת תחתיה.

 

לוחות הברית לוחות הברית צילום: ויקיפדיה

 

המעמד הנשגב של הר סיני נועד איפוא למתן חוקה לעם ישראל. לעצב עם ברוחו ובהשראתו של טקסט חוקתי. בכך ניתן לראות את מרכזיותו של המשפט בהווייתו, בקיומו ואף בשימורו של העם היהודי לדורותיו, באמצעות הציות הנאמן למצוות ולחוקים. גם באלפיים שנות גלות, כשעם מפוזר פיזית על כל קצווי הגלובוס, הוא נותר מחובר והומוגני כאשר פרטיו מקיימים את אותן הוראות הפעלה. וסדר פסח הוא אחד הטקסים המרכזיים, שיחד עם יום כיפור וחגי תשרי הופכים את היהודים בכל מקום שיהיו לישות אחת. כאשר אלוהים התגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער, שואל אותו משה ישירות למהותו ואלוהים משיב "אֶהְּיֶה אֲשֶר אֶהְּיֶה". והעם, כמו אלוהיו, איננו תלוי או מותנה במרחב טריטוריאלי אלא ההלכתי - בשמירת סט המצוות, החוקים והטקסים להם בחר לכפוף את עצמו.

 

במובן זה היהדות היא דת משפטית. היא עמוסה במצוות והוראות שמלוות את האדם מקומו בבקר ועד ללכתו לישון, מיום הולדתו ועד יום מותו. לכאורה שעבוד. אבל אחד הנרטיבים ואף השמות של חג הפסח הוא חג החירות. כיצד ניתן לכנות אדם בן חורין כאשר כל התנהגותו כפופה להנחיות קפדניות ותכופות? ניתן גם ניתן. ראשית, כי כך כתב רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד אדוני הוא לבדו חופשי".

 

וגם את ההגדה של פסח בכלל ואת עשרת הדברות בפרט ניתן לקרוא כיציאה משעבוד לחירות של העם, אבל גם של כל אחד ואחת מבניו ובנותיו. החירות היא לא רק לאומית אלא גם אישית. והחירות מתגלמת בבחירה כפי שמסביר ישעיהו ליבוביץ באמצעות דברי הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו".

 

והחירות שלנו מתגלמת היום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. להבדיל מהחירות הדתית-אמונית, זו חירות הומניסטית-חילונית ששמה במרכז את זכויות האדם ולא את חובות עבודת האל. וחוק היסוד הזה, אם נחזור לאלטרנטיבות שהציג הרמב"ם, מגן גם על הרשות לבחור ברשעות כאופציה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x