• תפריט
משפט

פרסום ראשון

הסכמה בין שקד ונאור: השופט גרוסקופף צפוי להתמנות לעליון

עופר גרוסקופף נחשב לשופט כלכלי מוערך והיה תלמידו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן. שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון מסכימות שהמועמד למושב השני שיתפנה צריך להיות עו"ד מהשוק הפרטי - אך הן טרם הסכימו על זהותו

משה גורלי 14:0604.06.17

בצל המאבק על שיטת הסניוריטי מתרקמות ההסכמות (והמחלוקות) בין שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור על זהותם של שני השופטים שיחליפו את שני הפורשים בשנה הבאה: יורם דנציגר בפברואר 2018 ואורי שוהם באוגוסט 2018.

 

 

 

ואלה ההסכמות: הראשונה, שהמחליפים יהיו עורך דין מהשוק הפרטי (במקום דנציגר שהגיע משם) ושופט מחוזי. ההסכמה השנייה בין שקד, נאור וראש לשכת עורכי הדין אפי נווה היא שהשופט שיקודם יהיה פרופ' עופר גרוסקופף, מבית משפט מחוזי מרכז. מדובר בשופט כלכלי מוערך ומי שהיה תלמידו של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן. הראיה לאיכותו היא שגם יריבתו המושבעת של פרידמן, הנשיאה בדימוס דורית ביניש, תמכה במינויו לשופט ב־2009.

 

על המועמד מהשוק הפרטי עדיין אין הסכמה. שקד מצדדת בעו"ד חובש כיפה ואילו הנשיאה מרים נאור מצדדת בשותף ממשרד גדול. הנשיאה המיועדת אסתר חיות מנועה מלהביע עמדה בין השניים בגלל שאחד מהם מייצג בן משפחה שלה.

 

פרופ' עופר גרוסקופף פרופ' עופר גרוסקופף צילום: אתר בתי המשפט

 

גרוסקופף נחשב לאקטיביסט כלכלי. פסק הדין הבולט ביותר שלו הוא אישור הבקשה לתביעה הנגזרת בעסקת דסק"ש-מעריב בעסקה שקברה לאי.די.בי כ-360 מיליון שקל ואושרה פה אחד בדירקטוריון. "האפשרות להפוך את מעריב לעסק רווחי נראתה כבר אז כחזיון אוטופי ושמא נאמר דמיוני", כתב גרוסקופף וגייס את אגדת העם הידועה: "בנסיבות אלו נשאלת כמובן השאלה מהי ההצדקה שהוצגה לדירקטוריון. ובכן התשובה תימצא כך נדמה בסיפור של אנדרסן 'בגדי המלך החדשים': מעריב הוצגה כבגד הדרוש לקבוצה כדי למצוא חן בעיני לקוחותיה. למרבה הצער לא נמצא בדירקטוריון ילד שזעק או אפילו לחש 'המלך הוא עירום'".

 

החלטה זו שזכתה לתשואות רמות בתקשורת ובציבור, מעוררת בהלה וחלחלה בחדרי הדירקטוריונים, שם מבינים שאם טובי הדירקטורים במשק צפויים לסנוקרת כזו שמציגה אותם כמריונטות של בעל השליטה, אף אחד לא חסין. העוצמה במקרה הזה היא שהתנהלות הדירקטורים של דסק"ש הוצגה בידי גרוסקופף כקרובה לפלילית. לא רשלנות, אלא פזיזות.

 

בפסיקתו של גרוסקופף בולטת אג'נדה חברתית - התייצבות לצד המיעוט והחלש. בעולם דיני החברות יש גישה שרואה בבעל מניות המיעוט "טרמפיסט" במושב האחורי של רכב שנוהגים בו בעלי השליטה, והם שאמורים להוביל ליעד. גרוסקופף קרוב לגישה ההפוכה, שרואה במיעוט בעל זכות קניינית ברכב, ו"ככזה, יש לו זכויות רחבות יותר, כמו לקבל יותר מידע ואף להשפיע על המסלול ועל אמצעי ההגעה ליעד", אמר פעם בהרצאה.

 

גרוסקופף היה מועמד בסבב הבחירה האחרון לעליון, אך זהותו החילונית-אשכנזית הותירה אותו בחוץ כיוון שהוועדה הייתה מחוייבת לבחור במזרחי-דתי-אישה-ערבי. על איכותו המקצועית אין מחלוקת ובכל זאת, כשופט העליון יהיה עליו לרסן מעט את נטייתו להחצין את עליונותו המקצועית והאינטלקטואלית ותעלומה מעניינת לגביו היא האם האקטיביזם שהוא מפגין במשפט הכלכלי יתורגם גם לאקטיביזם בתחומים החברתיים והערכיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x