משפטיפ

אבסורד: מדינת ישראל מתעקשת לגרש ילדה בת 7 שנולדה וגדלה בארץ

בית המשפט צריך להכריע בסוגייה : האם לקיים החלטת מדינה לגרש אם וביתה מאוקראינה שחיות שנים בישראל, או לעקור את הילדה מהמדינה היחידה שהיא מכירה

בשיתוף משפטיפ 10:0016.11.16

לפני כשנה הוגש לבית דין לערערים בירושלים, באמצעות עו״ד מתן חודורוב ערר מעניין במיוחד, במסגרתו ביקש עו״ד חודורוב להורות למשרד הפנים שלא לגרש ילדה בת 7 - אזרחית ישראלית ואת אימה, ילידת אוקראינה וזאת, מטעמים הומניטריים. 

כמו כן, ביקשו העוררים במסגרת הערר לעכב את כל הליכי ההרחקה ופעולות האכיפה נגד אימה של הקטינה, עד שתינתן החלטה סופית בעניינן ובית הדין נעתר לבקשתם

מעשה שהיה כך היה: בשנת 2008 הכירה אישה בת 20, ילידת אוקראינה, אזרח ישראלי. השניים התאהבו וניהלו מערכת יחסים אדוקה ואוהבת. בחודש יוני של אותה שנה נכנסה האישה לראשונה לישראל באשרת תייר. עם הגיעה לארץ, פנו הזוג למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדה מכוח נוהל "חיים משותפים.״ בהמשך קיבל האישה אשרת עבודה מסוג ב'1, שהוארכה מפעם לפעם.

 

כשנה לאחר שעברה להתגורר עם בן זוגה בישראל, טס הזוג לאוקראינה, שם נישאו בטקס אזרחי ואף חתמו על הסכם ממון ובו נקבע, כי "מקום המושב של ילדיהם המשותפים בכלל והצאצא העומד להיוולד בפרט, הנו בישראל ועל כן אף אחד מהצדדים לא יוציא את ילדיהם המשותפים כל עוד יהיו קטינים מן הארץ ללא הסכמת הצד השני.״

 

עו"ד מתן חודורוב עו"ד מתן חודורוב צילום: פלג אלקלעי

עם הזמן, עלו היחסים בין השניים על שרטון והגבר החל (בין היתר) לנקוט באלימות פיזית ואלימות מילולית. האישה פנתה למשטרת ישראל והגישה נגדו תלונה. בסוף שנת 2012 ולאור צבירת חובות רבים נאלץ הגבר לעזוב את מדינת ישראל ועבר להתגורר, באופן זמני, בספרד, וזאת עד שיצליח לשקם את עצמו ולשוב ארצה.

 

בסוף שנת 2013 הותרו נישואיהם של בני הזוג במעמד צד אחד, אך עד היום לא הכירו הרשויות בישראל בגירושים אלה ובמקביל משרד הפנים אף החליט לסגור את בקשתה להסדרת מעמד מכוח נישואין.

 

חשוב להדגיש, כי הן במהלך הנישואין בין בני הזוג והן לאחר פרידתם, נוצר בין האישה לבין בני משפחתו של הגרוש (בכללם אחיה למחצה של בתה) קשר קרוב, טוב ומלוכד וכי האישה ובתה מהוות חלק בלתי נפרד מהמשפחה, מבלות עימה בחופשות, בחגים והבת אף נוהגת ללון אצלם, אחת לשבוע.

 

הילדה מתחנכת במסגרת חינוכית בישראל ובשנה הבאה אמורה לעלות לכיתה ב'. היא חיה את התרבות הישראלית, דוברת עברית שוטפת (ועברית בלבד) ומשוחחת עם אימה אך ורק בעברית.

 

בנימוקי הבקשה מציין עו״ד מתן חודורוב, כי בעניינן של האם ובתה התקיימו טעמים הומניטריים כבדי משקל, אשר יש בהם כדי להסדיר את מעמדה של האישה במדינת ישראל, מכוח נהלי משרד הפנים השונים, לרבות נוהל הפסקת מעמד ולחלופין נוהל אלימות. נהלי המדינה קובעים בין היתר, כי השתלבות בחברה הישראלית, הימצאות במקום עבודה מסודר, השתלבות במערכת החינוך הישראלית ותקופת שהות ארוכת שנים, מהווים טעמים הומניטריים מיוחדים, אשר יש בהם כדי להסדיר מעמד בישראל.

עוד מוסיף עו"ד חודורוב, כי ברור לכל שטובת הקטינה לגדול לצד שני הוריה במדינת ישראל: "כל שהקטינה מכירה ויודעת אלו חייה בישראל ועקירתה מישראל תהווה פגיעה חמורה וקשה כלפייה.״

 

״אם תיאלץ הילדה לצאת ממדינת ישראל, תפגע פגיעה קשה היות ואם תצא יחד עם אימה היא תיעקר מהמדינה היחידה אותה היא מכירה, מבני משפחתה, מחבריה, ממוסדות הלימוד בהם היא לומדת, מהשפה היחידה אותה היא דוברת ומאביה הישראלי. מנגד, אם תגורש רק האם, תיאלץ הילדה להישאר לבדה במדינת ישראל, ואף במקרה זה יווצר מצב אבסורדי ובלתי אפשרי היות ומדובר בילדה קטנה, אשר אימה גידלה ותמכה בה כל חייה והינה האפוטרופוס הטבעי של הקטינה.״

 

בית המשפט צריך לפסוק בית המשפט צריך לפסוק צילום: bigstock

האם בית הדין יהפוך את החלטת המדינה, לפיה יש לגרש את הילדה ואימה? ימים יגידו. עורך דין מתן חודורוב אומר בתגובה לעמדת המדינה העדכנית שהוגשה לבית הדין לעררים: "מדובר בסיפור אבסורדי, מדינת ישראל רוצה לגרש את האם ובתה ולא אכפת לה לאן, למדינת המוצא של האם, למדינה בה נמצא האב או כל מקום אחר, העיקר שהאם ובתה לא יישארו בישראל. כולי תקווה, כי בית הדין יפקח למדינה את העיניים ויורה לה לסיים את ההליך המייגע של הסדרת המעמד לאם.״

 

עו"ד מתן חודורוב, עוסק בדיני הגירה, הסדרת מעמד ופונדקאות, מנהל פורום משפטי בנושא פונדקאות באתר הפורומים המשפטיים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x