• תפריט
חדשות טכנולוגיה

"רובוטים ורחפנים דורשים אבטחה חדשה"

רותי אדר, ראש מרכז האסטרטגיה והחדשנות של סמסונג, אחראית לאיתור חברות מעניינות להשקעה ובונה על תחום האינטרנט של הדברים והאתגרים שהוא נושא בחובו: "אנחנו מחפשים חברות שהמייסדים שלהן עוד עובדים בעבודה אחרת"

הראל עילם 08:5029.03.16

יותר מ־300 אלף איש עובדים בסמסונג אלקטרוניקס בעשרות מרכזי מחקר ופיתוח סביב העולם. המרכזים מפתחים את הטכנולוגיה שהחברה צריכה, אבל תאגיד בגודל של סמסונג צריך גם להסתכל מעבר לצרכים המיידים ולהבין לאן התעשייה כולה הולכת. לא מפתיע שאת היכולת הזאת, מציאת החדשנות פורצת דרך, סמסונג מצאה בישראל.

 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

 

המרכז לאסטרטגיה וחדשנות של סמסונג ישראל הוקם לפני כשלוש שנים והוא שוכן באזור הבורסה ברמת גן ובראשו עומדת רותי אדר, בכירה בתעשיית השבבים הישראלית. "המרכז שלנו מסתכל קדימה על מנועי הצמיחה החדשים שצפויים להיכנס לשוק בשנים הקרובות", אומרת אדר בראיון ל"כלכליסט". "מרכזי המו"פ מסתכלים פנימה בעוד שהמרכז שלנו עובד עם חברות חיצוניות ועם האקדמיה".

 

האינקובטור של המרכז הוקם לפני כשנתיים ונחשב גולת הכותרת של הפעילות. אדר: "אנחנו מחפשים חברות שעדיין נמצאות בג'ארג', שהמייסדים שלהן לפעמים עדיין עובדים בעבודה אחרת. אנחנו לא פועלים בסבבים ואפשר להיכנס לחממה שלנו מהר מאוד. החברות יושבות כאן תקופה משמעותית, לפעמים יותר משנה, כדי לפתח את הטכנולוגיה שלהם מהשלב הרעיוני לשלב שבו הם יכולים לגייס כסף בעצמם".

 

למשל סנספרי (SenseFree) שפיתחה חיישן לאיסוף מידע רפואי וביומטרי בעזרת גלי רדיו וללא צורך במגע ישיר בגופם של המטופלים. אדר מספרת שהיזם הציע שיתוף פעולה ו"תוך שלושה שבועות כבר הטסנו אותם לפגישה עם בכירים". שבועות בודדים לאחר מכן סמסונג כבר השקיעה בסנספרי והחברה נכנסה לחממה. "המחשבה היא איך החברות האלו יכולות לעזור לנו, וחשוב יותר איך אנחנו יכולים לעזור להן". סמסונג מספקת לחברות גישה לכלי הפיתוח, הפלטפורמות והידע המקצועי שלה כדי לסייע להן לבחון את הטכנולוגיה. "זאת לא רק תמיכה כספית. המטרה היא שבסוף החברות יהפכו עצמאיות, יעבדו עם חברות אחרות ויצמחו". לפעמים, מספרת אדר, חברות שהבשילו זכו בהמשך להשקעה של קרנות ההון־סיכון.

 

איך את מסתדרת עם התרבות העסקית הזרה?

"אני עובדת בסמסונג כבר כמעט שש שנים ויש יותר דמיון מאשר שוני בין ישראל לקוריאה. תרבותית ומדינית. כמו שהם מוקפים בסין וצפון קוריאה, אנחנו מוקפים במדינות ערב. ההישרדות והצורך להוכיח את עצמך מול האיומים מאוד אינטגרלי לשתי המדינות". ובכל זאת יש הבדלים. "השוני הוא באתגרים. מהנדס בסמסונג בקוריאה יודע שהוא מפתח מוצר שיימכר במיליונים וחושב מראש איך להפוך אותו לאמין ומסחרי. בישראל אין לנו הזדמנויות כאלה וכאן התפתחה תרבות של נטילת סיכונים וחדשנות".

 

לדבריה, "הקוריאנים צנועים ומאוד מכבדים את הזולת ונותנים לו ספייס. התרבות הארגונית שלהם מאוד מכילה את הישראלית. נותנים לנו להישמע עד הסוף. וזה בכלל לא טריוויאלי".

 

מקבלים את החוצפה הישראלית?

"בכירים בסמסונג מגיעים לכאן כל הזמן. סטארט־אפים ישראלים יודעים להציג את עצמם גם בפני קוריאנים. 'לרקוד את הריקוד הנכון'. הקושי הוא שזו חברה גדולה עם הרבה חטיבות. בזה אנחנו יכולים לסייע".

מימין: רותי אדר והסטודנט דרור פירסט מימין: רותי אדר והסטודנט דרור פירסט צילום: אוראל כהן

 

למצוא את המעניין

 

מרכז הפיתוח אחראי בין השאר על שבב עיבוד התמונה במצלמות של דגמי גלקסי האחרונים. קרנות ההון־סיכון של סמסונג השקיעו ב־2014-2015 בחברות ישראליות יותר מאשר בחברות מכל מדינה אחרת מלבד דרום קוריאה וארה"ב. אבל אל תשאלו כמה חברות עברו בחממה. בסמסונג "מעדיפים לדבר במעשים", מסבירה אדר.

 

איך מכמתים "עידוד חדשנות"? מה היעדים שלך בסוף השנה?

"פחות חשוב בכמה חברות השקענו אלא שכולן יהיו חדשניות, מהותיות, שיש להן מה לתרום לסמסונג. זה המסר שמגיע מלמעלה – להסתכל על איכות ולא על מספרים. המדדים, אם יש, הם ביכולתנו לשכנע את ההנהלה בהמלצות שלנו לשיתוף פעולה או השקעה".

 

הסודיות לא מקשה על העבודה שלך? קשה לגייס ככה שיתופי פעולה.

"יזמים באים אלינו במיוחד במה שמעניין אותנו. בגלל הגודל והשווקים שבהם היא פועלת, לסמסונג יש ייחוד. מי שמצליח להכניס משהו לתוך מכשיר של סמסונג זוכה בפוטנציאל עסקי אדיר. מאות חברות פונות אלינו מדי שנה והאתגר הוא להגיע למעניינות ביותר. לא משנה לכמה חברות נחשפנו, תמיד יש חברות מדהימות שאיתן לא נפגשנו. וכדי להכיר אותן נדרשת הרבה עבודת רגליים וחיזוק קשרים עם הקהילה המקומית, עם אנג'לים, קרנות הון־סיכון מקומיות וזרות. יש קהילה נהדרת של משקיעים בארץ. מובן שבחלק מהתחומים שבהם אנחנו פועלים בכלל לא טריוואלי למצוא משקיע. מי שמפתח חיישנים או ראיית מכונה לא מתאים לכל משקיע. אלו טכנולוגיות יותר סבוכות שדורשות יותר כסף ואורך רוח".

 

מהם התחומים שרלבנטיים לכם?

"סמסונג הכריזה שבעתיד כל המכשירים יהיו חכמים ומחוברים. המכשירים של סמסונג נמצאים בכל מקום. בכיס. בבית. במשרד. אינטרנט של הדברים הוא תחום מעניין. בריאות דיגיטלית. מכשירים ניידים כמו רובוטים ביתיים ורחפנים, ואבטחה. כל המכשירים האלה דורשים רמה שונה של אבטחה".

 

אדר מזכירה את ההשקעה בחברת ארגוס שפיתחה מערכת אבטחת סייבר לרכב. "זה אחד התחומים הכי רגישים. האקרים בפירוש יכולים לגרום לתאונות קטלניות ורוב חברות הסייבר לא מסוגלות להבין את הדרישות של עולם הרכב".

 

"מסתכלים אסטרטגית"

 

לראיון הצטרף גם דדה גולדשמידט, ראש זרוע השקעות ההון־סיכון של סמסונג בארץ. קרן קטליסט השקיעה עד כה ב־15 חברות ישראליות. ב־2014 היא השקיעה ב־8 חברות ישראליות מתוך 51 חברות בכל העולם. ישראל היתה שנייה בהיקף ההשקעות רק לעמק הסיליקון.

 

כשאתה מחפש השקעות, מה המשקל של הצרכים של סמסונג ומה המשקל של השאיפה להחזר גבוה?

"גם קרנות וגם אנחנו מסתכלים בצורה אסטרטגית, מחפשים סטארט־אפים פורצי דרך עם פוטנציאל להמשיך ולצמוח, את היזמים החזקים בתחום. ההבדל הוא שאצלנו חושבים גם מה אפשר לעשות יחד עם החברה, אם נוכל להשתמש בטכנולוגיה שלה או היא בשלנו".

 

הסטודנט שליווה את סמסונג בפרויקט "לידרס" הוא דרור פירסט, שהיה מעורב באיתור חברות להשקעה. פירסט atk את אדר לאן לדעתה יתקדם שוק הטכנולוגיה הצרכני בשנים הקרובות. אדר: "נהיה מוקפים במוצרים חכמים, נלבש אותם וננהג בתוכם. זה ישפיע על כל תחומי החיים. בבריאות, בחינוך, בתחבורה. יש בארץ יכולות שמאוד משתלבות בעתיד הזה. יש כאן מומחיות בניתוח מידע ובחילוץ תובנות".

 

רותי אדר (51)

מצב משפחתי: נשואה + 3

תפקיד: מנהלת מרכז סמסונג לאסטרטגיה וחדשנות בישראל

היסטוריה תעסוקתית: 25 שנה בחברות סמיקונדקטורס במגוון תפקידים

לימודים: תואר ראשון ושני במתמטיקה ובמדעי המחשב, תואר שני במינהל עסקים

עוד משהו: נרשמה לאחרונה לתואר שני בתקשורת פוליטית

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x