משפטיפ

פשיטת רגל לפי הוראות הפקודה אל מול תיקון 47 – "חוק השמיטה" – הפטר בהוצל"פ

מדובר בהוראת שעה שמשמעותה יצירת מסלול נוסף ומקביל של שמיטת הפטר חובות, דרך ההוצאה לפועל

בשיתוף משפטיפ - עו"ד טל פינק 10:3916.02.16

דרך המלך העומדת בפני החייבים במדינת ישראל על מנת להיפטר מחובותיהם ולשקם את חייהם, היא בדרך של קבלת הפטר.

 

עד לפני מספר חודשים, הדרך היחידה לקבלת ההפטר היתה בדרך של נקיטת הליכי פשיטת רגל בהתאם להוראות הפקודה ובחסות הכונס הרשמי ובית המשפט המחוזי.

בספטמבר 2015 נכנסה לתוקף הוראת השעה – תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, הידועה בכינויה "חוק השמיטה".

 

הוראת שעה זו (שבשלב ראשון היא למשך שלוש שנים), שקיבלה את כינוייה תוך הקבלה לשנת השמיטה שהסתיימה באותו המועד, משמעותה יצירת מסלול נוסף ומקביל של שמיטת - הפטר חובות, דרך ההוצאה לפועל.

במאמר זה אנסה לשים את האצבע על ההבדלים בין המסלולים ואופן הבחירה ביניהם.

 

הפטר בהוצאה לפועל - מדובר במסלול הפטר מהיר, שתנאי הסף לכניסה אליו הינם קשיחים: האדם היה מוגבל באמצעים למשך ארבע שנים לפחות טרם נקיטת ההליך, חובותיו  הינם עד סך של 800 אלף שקלים, ולא יותר מסך של 400 אלף שקלים לנושה יחיד, האדם אינו בהליך פשיטת רגל ו/או לא נקט בהליך שכזה אשר הסתיים ו/או בוטל, במשך חמש שנים טרם נקיטת ההליך.

 

כמו כן, קיימים תנאים נוספים וגמישים הנתונים לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל בעת קבלת החלטה האם לאפשר לחייב לחסות במסגרת ההליך, והם כי על החייב לעמוד ולשלם את צו התשלומים שהוטל עליו במשך שלוש שנים טרם ההליך וכן כי בידי החייב לא יהיו נכסים הניתנים לעיקול.

 

במידה והחייב עבר את המשוכה הראשונית, יפעל רשם ההוצאה לפועל לצורך קבלת מידע לגביו: נכסיו, יכולותיו ותום ליבו (לרבות סמכות המוקנית לרשם לדחות כניסת חייב חסר תום לב להיכנס להליך במידה וביצע הענקה פסולה של נכס טרם כניסתו להליך – וזאת בדומה להליך פשיטת הרגל המסורתי).

 

הליך פשיטת הרגל במסגרת בית המשפט המחוזי נעשה בפיקוחו של מנהל מיוחד. הליך פשיטת הרגל במסגרת בית המשפט המחוזי נעשה בפיקוחו של מנהל מיוחד. צילום: bigstock

 

לנושים בהליך ההפטר בהוצאה לפועל הזכות להביע את דעתם והתנגדותם להליך ההפטר בתוך 3 חודשים מקבלת הודעה על נקיטתו ובמידה וזו נדחית - ולאחר עריכת דיון, ניתן ההפטר המיוחל.

 

אל מול זה עומד הליך ההפטר המסורתי לפי פקודת פשיטת הרגל, בבית המשפט המחוזי, אשר נעשה בפיקוחו של הכונס הרשמי.

 

בעת כניסתו של אדם להליך פשיטת הרגל המסורתי, על חובותיו לעמוד על סך של כ-20 אלף שקלים לכל הפחות, וקיים דגש על תום הלב של פושט הרגל, טרם ובמהלך שהייתו בהליך פשיטת הרגל.

 

אין כל מניעה כי לפושט הרגל "המסורתי" יהיו נכסים בבעלותו, אולם קיים הסיכון כי נכסים אלו יחולטו לטובת קופת כינוס הנכסים (סיכון אשר תלוי בגורמים רבים, בין היתר כדאיות כלכלית במימושו, גובה החוב אל מול גובה הנכס, מגוריהם של קטינים בנכס, שיעור הבעלות בנכס, נזילותו וכיוצא בזה).

 

בהתאם לרפורמה בפשיטות רגל שנכנסה לתוקף בחודש ספטמבר 2013, מוכרז האדם כפושט רגל בתוך 18 חודשים (פחות או יותר ותלוי עומס בבית המשפט), כאשר במועד ההכרזה מוצגת תוכנית פירעון לסיום ההליך.

 

הרפורמה ממליצה על סיום ההליך בתוך 36 חודשים מההכרזה (דהיינו 54 חודשים מצו הכינוס) אולם בפרקטיקה ההליכים מסתיימים אף בזמנים קצרים משמעותית.

מבחינת הנושים, מתן ההפטר במסגרת ההוצאה לפועל, מהווה מכת מוות, באשר היא תכניס תחת קורת הליך ההפטר מאות אלפי נושים נוספים ותגרום למחיקתם של חובות משמעותיים ועצומים ללא צורך בנקיטת הליך פשיטת רגל.

 

מדובר בהליך אשר על פניו, נראה היה כי יש בו כדי להכניס תחת הליך ההפטר מאות אלפי חייבים קיימים בהוצאה לפועל.

 

הליך פשיטת הרגל במסגרת בית המשפט המחוזי נעשה בפיקוחו של מנהל מיוחד, הכונס הרשמי, השופט והנושים – וזאת אל מול הליך ההפטר בהוצאה לפועל אשר נעשה בפיקוחו של הרשם בלבד.

 

עם זאת, בפרקטיקה – במשך כחצי שנה מאז כניסתה לתוקף של הוראת השנה, טרם ניתן ולו צו הפטר אחד באמצעות ההוצאה לפועל, דבר שייתכן ויש בו כדי להעיד על הבנת המחוקק והרשות השופטת כי מדובר על סעד אשר יש לנקוט בו במשורה לאור משמעותו הכבדה לגבי הנושים אשר החובות כלפיהם יימחקו.

 

לשיטתי, הוראת השעה מהווה מוטיבציה לנושים לנקוט הם עצמם בהליכי פשיטת רגל נגד חייבים בבית המשפט המחוזי, וזאת על מנת לחסום את דרכם של החייבים מנקיטת הליך הפטר בהוצאה לפועל. אל מול הליך פשיטת הרגל המסורתי, שמשמעות ביטולו היא חזרה להליכי ההוצאה לפועל ואיחוד התיקים – הרי שחייב אשר בקשת ההפטר אותה הגיש תידחה – המשמעות הינה קשה יותר.

 

לראש ההוצאה לפועל סמכות לערוך חקירת יכולת חדשה לחייב ולקבוע את צו התשלומים המעודכן שלו/ביטולו כליל, והכל בהתחשב במידע שהתקבל במסגרת בקשת ההפטר שנדחתה.

 

כאמור, ההחלטה האם לנקוט בהליך הפטר בהוצאה לפועל או הליך של פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי הינה החלטה כבדת משקל אשר בבסיסה שיקולים רבים אותם יש לשקול, לרבות יתרונותיו וסיכוניו של כל אחד מההליכים אל מול אותו חייב ספציפי וחשוב לבחור את הדרך הנכונה עבורו לצורך סלילת עתיד חדש ונטול חובות.

 

עו"ד טל פינק שליש, עוסקת בייצוג חייבים, מחיקת חובות ופשיטות רגל, מנהלת את פורום פשיטת רגל באתר הפורומים המשפטיים

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x