"מיזם הוא הזדמנות לספר סיפור. הבנייה היא רק תוצר לוואי"

"השראה יכולה להגיע גם מתמונה של ג'יין בירקין וסרז' גינצבורג שצילם הלמוט ניוטון", אומר האדריכל גל מרום. לדבריו, כך נוצר הקונספט השיווקי לפנטהאוז בבניין ברחוב נס ציונה בתל אביב בתכנונו של מרום. "התעסקנו ברווח ביניהם", מסביר מרום, "בתמונה הם כמעט מתנשקים, והקונספט השיווקי עוסק במתח הזה של הכמעט. אנחנו מדברים על חלל, אור, סקס, ריחות, תנועה, אהבה, שנאה. היה משהו בתמונה הזאת שעורר לנו את הדמיון. כאדריכלים יש לנו סוג של ברכה שהיא גם קללה: אנחנו רואים את הדברים כל הזמן. המזל שלנו הוא שלפעמים מזדמן לנו להיות הבימאים ולשלוט בזה".

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

שרון בן ארוש וגל מרום צילום: עמית שעל

משרדו של מרום, שהוקם ב־2004 ועובדים בו כיום 15 אדריכלים, עוסק בעיקר בבנייה למגורים. עם הפרויקטים הבולטים של המשרד נמנים מגדל נווה נוף בבת ים, שהוא מגדל המגורים הגבוה ביותר בארץ; משרדי חברת גיתם; וילה C בקיסריה, שזכתה בפרסים מטעם האיחוד האירופי; ומתחם קריניצי לג'נד במשולש הגדול ברמת גן. אבל אם תשאלו אותו מהו הפרויקט שהוא הכי גאה בו הוא ישיב: "הפרויקט שעוד לא עשיתי".

אתה גאה בעבודות שעשית?

"קשה לי להיות גאה בעבודות שלי, אני חווה את קורת הרוח רק דרך הלקוחות. כל מה שמעניין אותי תמיד זה הדבר הבא. אני מסוגל להרוס כל פרויקט ברגע שבו הוא מסתיים. בקשר למה שכבר עשיתי אני ביקורתי ומחמיר. אני רואה רק את הבעיות".

מרום למד אדריכלות בבצלאל ועבד במשרדים מובילים לפני שפתח את המשרד שבבעלותו. בין השאר שימש מנהל המשרד של אילן פיבקו.

מה גרם לך לפתוח משרד משלך?

"אני אישית הייתי בלחץ לפתוח משרד משלי לפני גיל 40, אפילו הלכתי לטיפול בעניין הזה. היום אני חושב שזה תהליך שצריך להבשיל אליו. במקצוע הזה יש משמעות לגיל. בסופו של דבר מה שחשוב הוא שתוכל ללכת הביתה בסוף היום, ולשאול את עצמך איזה דבר חדש למדת באותו יום. אם ענית לעצמך ששום דבר, אז באותה המידה יכולת להישאר בבית".

יש מקום לכל כך הרבה משרדי אדריכלות?

"יש משהו בריבוי משרדי אדריכלות שעושה נזק לכולם. המטרה היא למצוא מקום שבו אתה יכול להביא את היכולת שלך לידי ביטוי, וזה יכול לקרות גם כשכיר במשרד, כשאתה משוחרר מהמועקות של לדאוג למסביב".

מה מאפיין את העבודה במשרד?

"אדריכלות היא מקצוע של צוות. אי אפשר וזה גם לא נכון לעשות פרויקט לבד. האנשים שעובדים איתי מעניינים אותי, ואני מצפה מהם שיביאו את עצמם לתוך הפרויקטים. כבר קרה שכעסתי על אנשים שלא עשו את זה, אמרתי להם: 'קיבלתי אותך כי ראיתי את הכישרון שלך, למה השארת אותו בבית?'. לכן גם אני לא חושב שניתן לראות זהות אדריכלית בין הפרויקטים שלנו. כשאומרים לי על עבודה שלנו שישר ראו שזה פרויקט שלנו, אני מרגיש שטעיתי".

כל פרויקט, לדבריו, מתחיל מסיפור. "גם אם אסגור למישהו מרפסת אספר סיפור סביב זה", הוא צוחק.

מה תהליך העבודה במשרד שלכם?

"זה תמיד מתחיל מהתפיסה של מה שאנחנו עושים. כל ההסתכלות על פרויקט היא כעל הזדמנות לספר סיפור. הבנייה במקרה הזה היא רק תוצר הלוואי. כמו ספר שהעניין החשוב בו הוא הסיפור, וערימת הדפים בסוף היא רק התוצר של הסיפור. לכן עניין הקונספט מאוד חשוב לנו. הוא לא צריך להיות מורכב אלא מזוקק, קשור למקום או לאנשים. מזה מתחיל כל פרויקט".

מהם הפרויקטים שאתה מעדיף לקחת על עצמך היום?

"רוב העבודה שלנו היום היא מגורים. עשינו לא מעט וילות בכל מיני מקומות כמו קיסריה, רשפון, הרצליה פיתוח. כיום אני עושה יותר בניינים, ואת תחום הווילות צמצמתי. אני לא מוכן לקחת על עצמי יותר מווילה אחת בשנה, כדי שנוכל לתת לה את המשקל הדרוש לפרויקט כזה".

עד כמה אתה צריך להיות מעורב בחיים של האנשים שאתה בונה עבורם?

“מאוד. התפקיד שלנו הוא לא להקשיב לאנשים ולהגשים להם את החזון, אלא לפתוח להם את הספקטרום. אנשים מסתכלים על החיים דרך קשית, דרך החוויות שלהם בילדות וחוזה השכירות הראשון שלהם, ואני רוצה לפתוח אותם לעוד אפשרויות ולעזור להם לזהות את החלומות האמיתיים שלהם. אני לא מדבר על למבורגיני אדומה שתעמוד בחניה או על כסף או לוחות זמנים, אלא על מה באמת החלומות. כשאני שואל אנשים מה החלום שלהם לא ברמה החומרית הם נתקעים. ואז אנחנו מתחילים לדבר על הדברים החשובים".

אמרת פעם שאם תלמד אדריכלות תגיד לתלמידים לעשות בית יפה. למה התכוונת?

“אני זוכר שכשלמדתי בבצלאל מי שהיה מזכיר את המילה 'יפה', המורים היו מסתכלים עליו בבוז. אמרתי שאם אי פעם אלמד, אחד התרגילים הראשונים שאתן יהיה לעשות בית יפה, בלי להעתיק. יופי בעיניי קשור לזהות. יופי זה ילד שהולך עם אמא שלו, מסתכל אל עבר הבית ואומר 'שם אני גר'. אדם שיכול להרגיש הזדהות עם המקום שהוא גר בו. כמו ברפים היווניים, שיש חלון עם גרניום או בית עם כיפה כחולה, ויש הזדהות של מי שגר בבתים האלו עם איך שהם נראים. יש בניינים שקשה לי לדמיין איך מישהו יכול להזדהות עם הדבר הזה".

אדריכלות היא כלי שרק עשירים יכולים להשתמש בו?

"עשינו בעבר שכונה לאנשי קבע בעכו, ואנחנו עכשיו עושים את שלב ב' שלה ושכונה לאנשי משטרה. אלו פרויקטים יפהפיים בסטנדרט נחמד, ואנחנו משקיעים שם את הנשמה. זה חשוב לי עקרונית כי שם הכישרון יכול באמת לבוא לידי ביטוי, לא רק הטעם. מעניין אותי לבנות שכונה של בניינים בנתיבות ולהביא גם לשם בשורה עיצובית ששייכת למקום ותתאים לו, וזה לא חייב להיות מאוד יקר".

הסטודנטית שרון בן ארוש: האם בחיבור בין חייך המקצועיים לפרטיים אתה מחשיב את עצמך לאדם מאושר?

"לא מזמן שמעתי הרצאה של פרופסור לפילוסופיה שמתעסק בחקר המוח. שאלו אותו מה המתכון לאושר. הוא ענה: שינה. מי שמצליח לישון הוא אדם מאושר. אז אני לא מצליח לישון, אני כמעט לא ישן. במקצוע שלנו אין דבר כזה שאתה בא הביתה ומתנתק כי הכל קשור להכל. אבל בסופו של דבר זו לא היתה בחירה, זה מקצוע שבוחר אותך. זו תשוקה שאם תצליחי להביא את עצמך למצב שבו את גם יכולה להתפרנס ממנה, שיחקת אותה".