• תפריט
חדשות טכנולוגיה
טכנולוגי מאקרו ראש כתבה HEADER

החוק הפסיד: אינטל קוברת רשמית את חוק מור

חברת השבבים מודה שבעתיד שבבי הסיליקון אמנם יהיו חסכוניים יותר באנרגיה, אך ללא שיפור בביצועים. המעבר לטכנולוגיה הבאה הכרחי, אבל הוא יהיה יקר וכואב

הראל עילם 10:3711.02.16

אם יש דבר צפוי אחד בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות, הוא שמדי סתיו אפל מוציאה אייפון חדש. גם מתחרותיה, דוגמת סמסונג, מקפידות על קצב עדכון דומה של מכשירי הדגל. מעטים מערערים על התפיסה שלפיה הטכנולוגיה מתקדמת מהר כל כך שצריך להוציא סמארטפון כל שנה, ושהצרכנים נדרשים לשדרג כל שנתיים או שלוש או שישתרכו מאחור. תעשיות אדירות בגודלן — רכיבים, תוכנה, אביזרים, שירות ותיקון — מבוססות עליה. אבל מה יקרה אם יום אחד כבר לא תהיה לתפיסה הזאת כל אחיזה במציאות?

לפי וויליאם הולט, סמנכ"ל אינטל וראש חטיבת הטכנולוגיה והייצור שלה, זה בדיוק מה שעומד לקרות. בחודש שעבר, במהלך כנס תעשיית השבבים העולמית בסן פרנסיסקו, הוא הכריז באופן כמעט רשמי על מותו של חוק מוּר המפורסם. "בעתיד לא נוכל לשפר את מהירויות המעבדים, רק את צריכת החשמל שלהם", אמר הולט. במילים אחרות: ביצועים אאוט, חיסכון באנרגיה אין.  

 גורדון מור. צפה שמדי שנתיים תוכפל כמות הטרנזיסטורים שאפשר לדחוס בשבב בודד גורדון מור. צפה שמדי שנתיים תוכפל כמות הטרנזיסטורים שאפשר לדחוס בשבב בודד צילום: בלומברג

 

כדי להבין למה ההצהרה הזאת דרמטית, צריך לחזור אחורה בזמן ל־1965. אחד ממייסדי אינטל, המהנדס גורדון מור, הציג תחזית שלפיה מדי שנתיים תעשיית השבבים תצליח להכפיל את כמות הטרנזיסטורים שהיא יכולה לדחוס בשבב אחד, וזאת באמצעות שיפור טכניקות הייצור. שבב דחוס יותר לא מאפשר רק כוח עיבוד חזק יותר, אלא גם פולט פחות חום וצורך פחות חשמל. התוצאה: שבב חסכוני, קטן, מהיר וחזק מקודמו, שנמכר באותו המחיר.

 

חוק מור היה יכול להתגלות כתחזית נישתית ואפילו משעשעת, כמו ההכרזה של ביל גייטס כי "מחשב אישי לא יצטרך זיכרון של יותר מ־640 קילו־בייט". אלא שפשטות התחזית והאפשרות הריאלית לעמוד בה גרמו לה להגשים את עצמה. היא הפכה להיות הנחת העבודה של תעשיית השבבים העולמית, אחד הדברים הקבועים הבודדים בעולם שמשתנה מהר מאוד. מחשבים נכנסו לכל בית, הניידים החליפו את הנייחים, הסמארטפונים הפכו לפופולריים יותר מהמחשבים כולם, טאבלטים הופיעו ונעלמו, המחשוב הלביש פרץ — וחוק מור המשיך לספק את הסחורה.

 

 איור: יונתן פופר

 

השבבים המדוברים לאורך כל אותה התקופה היו מעגלים חשמליים שבהם אלפים, ואז מיליונים, ואז מיליארדים של טרנזיסטורים הודפסו לתוך משטח סיליקון — יסוד זול ונגיש שקל לספק בכמויות גדולות. טכנולוגיות הייצור החדשות אכן השתפרו כל העת, ואף על פי שכבר בשנות התשעים מומחים החלו להזהיר כי לא ניתן יהיה להמשיך ולהקטין את השבבים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג ניצחו את נבואות הזעם. גם כשגורדון מור עצמו אמר ב־2007 כי התחזית שלו תהפוך בקרוב ללא רלבנטית, התעשייה המשיכה בשלה. אבל עכשיו היא עוברת משלב ההפחדות לשלב התוצאות בשטח.

 

ב־2014 רשמה אינטל את העיכוב הראשון מאז שחוק מור נוסח, כשהשקת שבבים חדשים מסדרת ברודוול נדחתה בכמה חודשים בגלל בעיות ייצור. וזה רק יחמיר: כיום מייצרת אינטל שבבים בגודל 14 ננומטר. היא הייתה אמורה לעבור ל-10 ננומטר כבר השנה לפי חוק מור, אבל בפועל תעשה זאת רק בשנה הבאה, עם ארכיטקטורת קנונלייק. החברה מעריכה שבסופו של דבר תצליח לייצר שבבים בגודל 7 ננומטר, אך זה יקרה ב־2020 במקרה הטוב. שם, להערכתה, המזעור ייעצר באמת.

 

זו אחת הסיבות שבתעשייה עוסקים בקדחתנות בטכנולוגיית הייצור הבאה, שתחליף את הסיליקון והמחשוב הדיגיטלי ותתגבר על המגבלות שהם יוצרים. הולט, למשל, שם את מבטחו במחשבים ספינטרוניים. במקום המערכות הדיגיטליות המוכרות לנו, שבהן כל "ביט" מידע הוא אלקטרון שנמצא או לא נמצא (0 או 1), מחשבים עתידיים אלה יבדקו גם את תכונות האלקטרון — 0, 1 או 2. השינוי הקטן הזה עשוי להגדיל דרסטית את יכולות השבבים, אך גם ידרוש לתכנן מחדש את תעשיית המחשוב כולה.

 

הולט מזהיר שכל מעבר לטכנולוגיית ייצור חדשה, ספינטרונית או אחרת, יהיה לא רק יקר, אלא גם יפגע בביצועים בשנים הראשונות. המחשבים שיתבססו על הטכנולוגיות האלה יהיו במשך שנים אטיים מאלה המוכרים לנו כיום, וספק אם יצליחו לשמור על תמחור נוח. השאלה היא כבר לא אם חוק מור מת: ההצהרות של הולט ומפת הדרכים של אינטל לעשור הקרוב כבר קברו אותו. השאלה היא כמה המעבר לטכנולוגיות הבאות יכאב ליצרניות השבבים, לשאר חברות הטכנולוגיה, ובסופו של דבר גם לצרכנים. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x