האם תאונה בעת סטייה בדרך מהבית לעבודה תיחשב כתאונת עבודה?

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, תאונות שאירעו בדרך מהבית לעבודה ולהפך מוכרות על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה. ברם, עקב סעיפי חוק נוספים ופסיקות של בתי הדין לעבודה, כאשר אדם סטה מהדרך הרגילה שלו או עצר בדרך, התאונה עשוייה שלא להיחשב כתאונת עבודה. 

המצב המשפטי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. יחד עם זאת, סעיף 80 לחוק הרחיב את ההגדרה וקבע בין היתר כי גם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה מביתו או להפך, תיחשב גם היא כתאונת עבודה.

סעיף 81 לחוק הוסיף וקבע, כי אם במהלך הנסיעה או ההליכה מהבית לעבודה ולהפך חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, והן אינן לצורך מילוי חובות המעביד, הרי שאין מדובר בתאונת עבודה.

להשלמת התמונה יש להוסיף כי לאחר שאלות שעלו בעניין בפסיקה, הוסיף המחוקק את סעיף 81(ב') לחוק בו נקבע כי לא יראו הפסקה או סטייה תאונות שקרו בעת שעובד היה בדרך ללוות את ילדיו לגן או בדרך לקיים מצוות תפילת בוקר בבית כנסת.

סעיף 81 לחוק יצר ויכוחים ודיונים רבים בפסיקה לאורך השנים, במהלכם התלבטו שופטי בתי הדין לעבודה באלו מקרים מדובר בהפסקה או בסטייה של ממש שגורמת לכך שהאירוע אינו מוכר כתאונת עבודה. האם מדובר בהפסקה קצרה או ארוכה? האם הסטייה צריכה להיות משמעותית או לא? מה קורה במקרה של תאונה שאירעה אחרי שהסטייה מן הדרך כבר הסתיימה, ועוד.

כדי להמחיש את הבעייתיות שבסעיף, במקרה לדוגמא שמטופל על ידי משרדנו, מדובר בעובדת שיצאה מביתה בבוקר מתוך כוונה להגיע למקום עבודתה, אך קודם לכן פנתה לקופת החולים שנמצאת מול ביתה על מנת לעבור בדיקות רפואיות שנקבעו לה מראש. לאחר שסיימה את הבדיקות והייתה כבר בדרכה הרגילה לעבודה, נתקלה במפגע בדרך ונחבלה בצורה משמעותית בידה. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה שלה בטענה שהיתה הפסקה ו/או סטייה של ממש מהדרך לעבודה. הערעור בעניין שהגשנו לבית הדין האזורי לעבודה התקבל, ונקבע כי מאחר והתאונה אירעה לאחר שהסטייה כבר הסתיימה, הרי שמדובר בתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי לא ויתר והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שם תלוי ועומד ערעור בעניין שאמור להידון בשבועות הקרובים.

הכללים שנקבעו לעניין הפסקה וסטייה

בתי הדין קבעו בגדול כי בכל הנוגע להפסקה וסטייה, יש להסתכל גם על מבחן כמותי (משך הזמן) וגם על מבחן מהותי (מהות ההפסקה וכוונת הנפגע). אם מדובר במקרה שבו ההפסקה היתה בדרך המתוכננת לעבודה ומדובר בהפסקה קצרה בזמן שהיתה "על הדרך", הדבר לא יפגע בהגדרת התאונה כתאונת עבודה. כך למשל מקרה של תאונה בדרך לעבודה עם עצירה לקניית עיתון הוכרה כתאונת עבודה.

בכל הנוגע לסטייה נקבע, כי אם מדובר בסטייה של ממש מהדרך לעבודה, כשהסטייה נועדה לצורך מטרה עצמאית ופרטית, אזי תאונה שאירעה בעת הסטייה לא תיחשב כתאונת עבודה. כך למשל מקרה בו אדם יצא מביתו לעבודה אך נפגע בדרכו לסידורים שונים ופרטיים (קניות בסופר שלא נמצא על תוואי הדרך הרגילה לעבודה).

מצד שני, הפסיקה קבעה כי כאשר התאונה התרחשה לאחר שהסטייה נרפאה, כלומר כאשר אדם סטה תחילה מדרכו הרגילה לעבודה ולאחר מכן חזר לדרך הרגילה והתאונה אירעה אחרי שחזר לדרך הרגילה, הרי שלכאורה הסטייה נרפאה ושוב מדובר בתאונת עבודה.

למרות כללים אלו, הרי שקיימות פסיקות שונות וויכוחים רבים בפסיקה לגבי מקרים שבהם חלה הפסקה או סטייה כזו או אחרת מהדרך.

שתאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו

דוגמאות למקרים של הפסקה או סטייה שנדונו בפסיקה

בפסק דין פוגל מדובר באדם שיצא מביתו לקופת החולים, משם המשיך בדרכו הרגילה לתחנת האוטובוס שמובילה לעבודה. בעת שחצה את הכביש כדי לקנות עיתון נפגע מרכב. בית הדין הארצי קבע כי מדובר בתאונת עבודה שכן תכלית היציאה של המבוטח מביתו הייתה לעבודה והתאונה אף אירעה לאחר שהסטייה (ההליכה לקופת החולים) כבר הסתיימה.

בפסק דין גלוריה אסרף אלמקיס שנדון בבית הדין לעבודה בנצרת, מדובר היה באישה שיצאה מדירת בתה לכיוון מקום העבודה, אך בדרך עצרה לשעה שעתיים של סידורים יחד עם נכדיה. התאונה אירעה אחרי שהאישה סיימה את סידוריה וכבר הייתה בדרך לאוטובוס שמוביל אותה למקום העבודה. בית הדין קבע כי במקרה זה מדובר בתאונת עבודה שכן התאונה אירעה לאחר שכבר נגמרה הסטייה מהדרך המקובלת.

מאידך, בפסק דין גורדון, מדובר היה באישה שנפגעה בתאונה בעת שהיתה בדרכה ממקום העבודה למסיבה בגן ילדים, ורק בשלב מאוחר יותר התכוונה להגיע לביתה. בית הדין קבע כי חלה סטייה מן הדרך המקובלת מהעבודה לבית ולכן לא מדובר בתאונת עבודה.

דברים דומים נקבעו על-ידי בית הדין הארצי בפסק דין סכנדריון, שם מדובר באישה שנפגעה בעת שהיתה בדרך ממקום עבודתה לקופת החולים. למרות שהכוונה הסופית של הנפגעת היתה להגיע לביתה, עדיין ומאחר והתאונה אירעה בעת שהאישה הייתה בסטייה מהדרך המקובלת, נקבע כי אין מדובר בתאונת עבודה.

לסיכום, הסעיפים השונים בחוק הביטוח הלאומי יצרו סימני שאלה רבים בנוגע למקרים שבהם נפגע אדם בעת שהיה מביתו לכיוון מקום העבודה או להפך, אך עצר או סטה מהדרך המקובלת. הפסיקה מלמדת כי כל מקרה ייבחן באופן נפרד בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

מכאן ניתן גם להבין את החשיבות הגדולה בהתייעצות עם עורך דין לפני מסירת גרסה לגורם כלשהו או מילוי מסמכי המוסד לביטוח לאומי. יש לקחת בחשבון כי לאור הדקויות הרבות הקיימות בעניין זה, לכל מילה עשויה להיות משמעות מכרעת ולכן כדאי כי עורך דין ישמע את הגרסה לפני מסירתה וזאת על מנת שיוכל לבחון את הפסיקה המתאימה ואת השלכותיה למקרה הספציפי שעומד בפניו.