• תפריט
הייטק והון סיכון

איש ההון סיכון ממליץ לקחת סיכון: "תקים סטארט־אפ בגיל כמה שיותר צעיר"

ברק גולדשטיין, שותף בקרן טרה ונצ'רס, משוכנע כי השקעה בטכנולוגיות שיעשו טוב לאנושות גם משתלמת. ליזמים הצעירים הוא ממליץ לא להקשיב למבוגרים

קרן ההון סיכון טרה ונצ'רס (Terra) יושבת על משבצת שלרגע נשמעת נאיבית: היא מתמחה בהשקעות אימפקט, כלומר ברעיונות ובטכנולוגיות שיעשו טוב לעולם ויפתרו כל מיני בעיות בתחומי המים, האוכל, החקלאות, התעשייה, הבריאות, איכות החיים והתחבורה. מנגד, היא גם נחושה לתת תשואה למשקיעים שלה, כמו כל קרן הון סיכון. לא פחות.

 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

 

זו מטרה נפלאה, אבל לעשות טוב בדרך כלל עולה כסף, לא מכניס כסף.

"הרעיון הוא לא 'בוא ניתן כסף למסכנים, נקווה שזה יעשה טוב ואולי גם יזרים תשואה למשקיעים'", מסביר ברק גולדשטיין, שותף בקרן ומנכ"ל טרהלאב, החממה שמפעילה הקרן ביקנעם. "אני קודם כל מחפש את הכסף, כי אני קרן הון סיכון וצריך להחזיר כסף למשקיעים. אבל ההשקעה שלי חייבת להיות עם ערך חיובי שחוזר לקהילה".

 

אורָן כוכבי, סגן הנשיא לשיווק וחדשנות, מחדד: "הגדרנו בקרן עשרה אתגרים שאנחנו מנסים לפתור כמו מזון, מים, אנרגיה, בריאות, חינוך, הזדקנות האוכלוסייה ועיור, ואנחנו מחפשים להם פתרונות טכנולוגיים. אנחנו לא מתיימרים לומר שכל השקעה שלנו תצליח באמת לשנות את העולם אבל אנחנו מנסים". גולדשטיין: "ולא נשקיע בפרסום, גיימינג, הימורים, דייטינג. אלה דברים שאפשר לעשות בהם הרבה מאוד כסף, אבל כנראה האפקט שלהם על החברה יהיה שלילי".

 

מימין: הסטודנט רותם הראל וברק גולדשטיין. "לא צריך להגיד 'אמן'" מימין: הסטודנט רותם הראל וברק גולדשטיין. "לא צריך להגיד 'אמן'" צילום: אוראל כהן

 

סיוע משתלם לקשישים

 

לזכות אסטרטגיית ההשקעות הזו שיחק הטיימינג. הקרן החליטה להתמקד בהשקעות אימפקט - תחילה בתחום הקלינטק וכיום בתחומים רחבים יותר - ב־2007, כשכולם השקיעו "בדברים חמודים כאלה, גיימינג, דייטינג ופרסום", כמו שאומר כוכבי. אלא שהיום, כשהשקעות אימפקט הן טרנד והמשקיעים הגדולים בעולם מחפשים אותן, לטרה שהיתה שם קודם וגידלה חברות יש סחורה למכור. "כשאמרנו ב־2009 שטרה 1 תשקיע בחברות שמנסות לפתור אתגרים גלובליים משמעותיים חשבו שאנחנו הזויים, והיום זה משתלם לנו", אומרים כוכבי וגולדשטיין. "יש בשוק הרבה כסף ומשקיעים שמחפשים חברות מהסוג שאנחנו גידלנו. הן מושכות עניין רב מכיוון שזה טרנד, אבל גם משום שהן פותרות אתגרים משמעותיים ומציעות לצרכן ערך מוסף גבוה מאוד, ודברים ששווים לו כסף אמיתי והוא מוכן לשלם עליהם".

 

טרה 1 גייסה 25 מיליון דולר והשקיעה בתשע חברות. טרה 2 שקמה אחריה גייסה 40 מיליון דולר והשקיעה עד כה ב־12 חברות, חלקן מתקדמות מהר. "המודל שלנו פשוט: את השקעות הסיד המוקדמות אנחנו עושים דרך החממה, ואת השקעות ההמשך, בחברות הכי טובות, דרך הקרן עצמה. כבר עכשיו יש כמה חברות מאוד מעניינות שמתקדמות מהר. בקרן השנייה אפשר לראות חברות שמתקדמות הרבה יותר מהר מחברות בקרן הראשונה. יש פה חברות שאחרי שנה בחממה גייסו כמה מיליוני דולרים".

 

גולדשטיין מתעכב על שלוש חברות צעירות של קרן טרה 2 שמאותתות הצלחה. קייטרה, למשל, שואפת לאפשר לאנשים מבוגרים להזדקן בבית ולמזער את הסיכון שכרוך בנפילה באמבטיה, מצב מצוקה בריאותי או דילוג על ארוחות ותרופות. הטכנולוגיה של קייטרה מבוססת על 3–4 סנסורים שמותקנים בבית ולומדים את הסביבה ואת התנהגות הדייר. הם יידעו לזהות שינוי במנח גופו (למשל לאחר נפילה) או כל פעולה חריגה שלא הולמת את חיי השגרה, ויגובו בנתונים שישודרו מצמיד בסגנון Fitbit, שמנטר פרמטרים כמו דופק. "הם רק שנה בחממה, השקענו בהם מיליון דולר ועכשיו הם מגייסים עוד, ובשנה הבאה יתחילו במכירות".

 

חברה נוספת היא פילדאין, שאוספת את המידע העשיר אבל המאוד לא שימושי שטכנולוגיות שונות מייצרות לחקלאים, ומעבדת אותו להמלצות מעשיות ושימושיות בצומתי קבלת החלטות. הפידבק מהשטח מצוין, מספר גולדשטיין. המערכת של פילדאין ניצחה את הנייר והעיפרון שאיתם חקלאים נהגו לאסוף מידע בשדה. התועלת התגלתה במהירות: המערכת מסוגלת להצביע על ריסוס מיותר ויקר, ולחלופין על אזורים שלא רוססו כראוי ולכן נהרסו על ידי מזיקים. חודש־חודשיים של מידע כזה שקולים לעלות השנתית של ההשקעה במערכת. "כשהשקענו בהם לפני שנה הם היו ארבעה אנשים, והיום הם כבר 12 עם הכנסות משמעותיות ולקוחות בקליפורניה ובאיטליה". חברה שלישית שהוא מזכיר היא NJOIN, שיודעת לעשות אופטימיזציה לקווי ייצור של חברות תעשייה, שבטוחות שקווי הייצור שלהן סופר־יעילים. המוצר הזה מותקן כיום בחמישה מפעלים של קוקה־קולה בעולם. כשטרה השקיעה בה, לפני 13 חודשים, NJOIN היתה סיפור של ארבעה אנשים. היום הם כמעט 20, אחרי שהחברה גייסה מיליון דולר נוספים. "כשכמות המשאבים בעולם מצטמצמת והמוצרים שסביבנו מתייקרים, לתהליך אופטימיזציה כזה יש אימפקט חיובי עלינו כאנשים".

 

"לשתף אנשים ברעיון"

 

רותם הראל, סטודנט בבית הספר למינהל עסקים, שמתמחה בחשבונאות, עורך את ההתנסות המעשית שלו בטרה. הוא מבקש מגולדשטיין כמה עצות ליזם מתחיל שמסיים את הלימודים, ומקבל כמה תשובות מפתיעות. "הרבה פעמים יזמים יושבים חודשים ומנסים לחשוב על הרעיון הכי טוב שיפצח תחום מסוים, ורק אז הולכים לדבר עם לקוחות פוטנציאליים. הם מפחדים לשתף ברעיון שלהם מחשש שיגנבו להם אותו. אני בדעה שאם מאוד קל לגנוב לך את הרעיון אז זה בסדר שיגנבו אותו, כי כנראה לא תצליח להגן עליו בהמשך. דווקא משיתוף של הרבה אנשים כן מחדדים את הרעיון, ולכן חשוב לשתף כמה שיותר אנשים רלבנטיים לרעיון שלך כמה שיותר מוקדם.

 

"עוד המלצה היא להתחיל מוקדם. ההורים יגידו לך ללכת לעבוד בקורפורייט רציני, לצבור ניסיון, ואני אומר ההפך: תסיים את הצבא, תוך כדי התואר - אם אתה מרגיש שאתה צריך לעשות תואר - או כמה שיותר מוקדם תקים את הסטארט־אפ שלך. זה ייתן לך זמן לטעות, להיכשל, לחוות יותר סייקלים, ולהקים מיזם שכנראה יצליח עד שתקבל אחריות על משפחה.

 

"והדבר הכי חשוב: להקשיב כמה שפחות לעצות של אנשי הון סיכון", הוא מפתיע בגול עצמי. "צריך לדעת לסנן, כי הרבה פעמים אנשים שהיו יזמים מוצלחים קיבעו תבנית חשיבה והם נותנים עצות מהתהליך הסובייקטיבי שהם עברו. זה לא נכון לכל אחד ודברים משתנים. יש הרבה אנשים מאוד חכמים בתעשייה שאפשר לקבל מהם טיפים טובים, קשרים והיכרויות. אבל אם יש דברים שהם אומרים ואתה לא מסכים איתם זה בסדר. לא צריך להגיד אמן. זה בדרך כלל רק מעלה את סיכויי ההצלחה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x