• תפריט
משפט

"יש יותר מדי עורכי דין ביחס לתושבים. צריך לצמצם את המספר"

עורכת דין אילת גולומב־פלנר, מנהלת־שותפה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', מסבירה למה צריך לצמצם את מספר עורכי הדין, מדוע צריך להאריך את ההתמחות לשנתיים ולמה תובענות ייצוגיות הן דבר חשוב אף שמדובר בתהליך ארוך

בכל שנה, כאשר מוסמכים עורכי דין חדשים, נפתח הדיון העונתי בשאלה מי צריך כל כך הרבה עורכי דין בישראל. השנה היה הדיון סוער במיוחד, שכן עורכי הדין לעתיד זעמו על כך שלא רק ששרת המשפטים איילת שקד החליטה להאריך את ההתמחות לשנתיים, גם בחינות הלשכה היו קשות במיוחד.

 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

 

"יש יותר מדי עורכי דין ביחס לתושבים בישראל וצריך לצמצם את מספרם", סבורה אילת גולומב־פלנר, מעורכות הדין הבכירות בארץ ושותפה־מנהלת באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. "מספר העוסקים במקצוע מסוים משפיעה על המדינה: אם יהיו המון רופאים, יהיו המון פעולות רפואיות; ואם יש הרבה עורכי דין, יש הרבה פעולות משפטיות. עורכי דין עוסקים בסכסוכים, ולכן כמות הסכסוכים בארץ גדלה וזה רע מאוד למדינה".

 

הארכת ההתמחות לשנתיים תוכל לעזור בזה?

 

"בהחלט. התמחות של שנה לא מספיקה. המקצוע הולך ונעשה מורכב, והתמחות ארוכה תאפשר להישאר שנתיים באותו מקום ולהעמיק, או לעבור בין שני מקומות ולקבל עוד זווית על המקצוע. אדם שעבר שנתיים התמחות יהיה יותר מקצועי, ובניגוד לבחינות זו מסננת מצוינת, כי לא כל מי שיודע לעבור בחינות טוב יהיה בהכרח עורך דין טוב. מי שאין לו שנתיים להשקיע בהתמחות, עדיף שלא יהיה עורך דין. אנחנו רוצים אנשים רציניים בעלי נשימה לטווח ארוך שימעיטו בסכסוכים - לא יגבירו אותם".

 

טקס ההסמכה המרכזי של עורכי דין חדשים בבנייני האומה בירושלים, יוני 2015 טקס ההסמכה המרכזי של עורכי דין חדשים בבנייני האומה בירושלים, יוני 2015 צילום:אלכס קולומויסקי

 

החיים כתובענה

 

עם 17 שנות ניסיון לגולומב־פלנר יש פרספקטיבה על השינויים בדרישות מעורכי דין. "פעם היה צריך רב־תחומיות, והיום הדרישה היא להתמחות ספציפית", היא מסבירה. "יש לזה יתרונות וחסרונות. אנחנו מגיעים לרמות גבוהות מאוד של מקצוענות וידע, אבל מאבדים את היכולת לראות את המכלול. האם הייתי מעדיפה שרופא המשפחה שלי יהיה גם הקרדיולוג הכי טוב? כן, אבל זה בלתי אפשרי".

 

ובאותו הזמן עורך הדין יותר מעורב בקבלת ההחלטות של הלקוח שלו.

"זה נכון, והמִשפוט של החיים הציבוריים בישראל משמעותי מאוד. אני לא חושבת שזה בהכרח טוב, אבל זה המצב. כמעט לכל החלטה שצריכה להתקבל צריך להתייעץ עם כמה עורכי דין מתחומים שונים, ולעתים עורך דין הופך להיות המייצג במקום שבו לא בהכרח היה צריך ייצוג מלכתחילה".

אחד מתחומי ההתמחות של גולומב־פלנר, תובענות ייצוגיות, פורח בשנים האחרונות. מדי שנה בשנה מוגשות מאות תביעות; חלקן אינו מבוסס מספיק, אחרות עושות צדק עם התובעים בסכומים גבוהים יחסית ומגדירות מחדש את כללי המשחק בין צרכנים לחברות מסחריות. הבעיה העיקרית היא אורכם של התהליכים.

 

"לצערי אני לא חושבת שאפשר לייעל אותם. אנחנו מנסים לפרוט את הצדק למערכת כללים משפטיים שאנחנו חיים לפיהם, וכשאנחנו מנסים לזרז את התהליך אנחנו פוגעים בכללי המשחק שהם מהות הדמוקרטיה. תובענות ייצוגיות לוקחות הרבה זמן, אבל רואים תהליכי שינוי שקורים בגללן. היום חברות מודעות לכך שלכל צעד קטן עשויות להיות השלכות רחבות מאוד והן יותר נזהרות, וגם תובעים ייצוגיים מבינים שתביעות סרק לא עושות עמם חסד".

 

מימין: גולומב־פלנר והסטודנט אזריהן. "מי שאין לו שנתיים להתמחות שלא יהיה עו"ד" מימין: גולומב־פלנר והסטודנט אזריהן. "מי שאין לו שנתיים להתמחות שלא יהיה עו"ד" צילום: עמית שעל

 

כשאורי אזריהן - הסטודנט למשפטים וחשבונאות המתמחה במשרדה - שואל את גולומב־פלנר על תיק שהותיר בה חותם, היא פונה לתיק תובענה ייצוגית שהתגלגל בבתי המשפט כמעט שבע שנים - תביעה נגד אתרי מכירות פומביות וספקיהם בטענה שהם מפעילים מתמודדים פיקטיביים במכרזי המכירות. אתר אולסייל היה הלקוח של גולומב־פלנר, ובית המשפט המחוזי קיבל את טענות הנתבעים, ולפיהם הצרכנים לא הוכיחו שמתקיימים תנאי הסף הנדרשים על פי החוק לאישור תובענה ייצוגית ולא הצליחו להוכיח שהיתה התערבות במכירות הפומביות. התובעים ערערו לעליון, והוא שוב דחה את טענתם.

 

"תמיד יש לנו ספק אם מה שמנצח זה המקרה או המקצוענות שלנו, ובתיק הזה ניצחנו בזכות מקצוענות גרידא וטיעונים משפטיים. זה אומר שיש משמעות למי שאתה לוקח כעורך דין", אומרת גולומב־פלנר בעיניים זורחות.

 

לא רק עורכת דין

 

גולומב־פלנר מביאה איתה שק ערכי שמבצבץ בראיון. סוגיות חברתיות מטרידות אותה, והיא מפרידה בין מה שהיא עושה בעבור לקוחותיה כעורכת דין לנושאים שמעסיקים אותה כאדם פרטי.

 

אחד הנושאים שמטרידים אותה הוא כלכלת בריאות - כיצד אפשר לגשר בין השירות הרפואי שמקבלים בעלי ממון ובין השירות לנטולי אמצעים. נושא נוסף הוא הכרסום בדמוקרטיה. "פעם מעמד בית המשפט העליון היה מובן מאליו, והיום אפילו הסמל הזה נסדק בכתובות גרפיטי. כללי המשחק הדמוקרטי צריכים להישמר, ואם נשריש זאת בשני קצוות הקשת הפוליטית נוכל להמשיך את היצירה הזאת שנקראת מדינת ישראל הדמוקרטית והיהודית", היא מפרטת.

 

גולומב־פלנר לא רק מדברת על דמוקרטיה; פעמיים בשבוע היא מלמדת אזרחות תלמידי יא' בתיכון סליגסברג בירושלים ומשמשת גם רכזת קהילה וחלק אנטגרלי מהצוות.

 

גם המשרד שהיא שותפה בו משתתף בעשייה חברתית כגון שיפוץ בנייני מגורים ובתי ספר והקמת קבוצות אופניים לילדים בעלי מוגבלויות בשיתוף עם עמותת אתגרים. על כך אומרת גולומב־פלנר, "אנחנו לא חושבים שזה עושה שינוי גדול בעולם. זה בעיקר מאפשר לעובדים לעשות משהו בשביל הנפש. זה תיקון אנושי; תיקון חברתי הוא דבר הרבה יותר עמוק מזה".

  

אילת גולומב־פלנר (45)

תפקיד: שותפה־מנהלת במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'

השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית

מצב משפחתי: נשואה + 3

עוד משהו: מורה לאזרחות בתיכון סליגסברג בירושלים

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x