• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

שכר אלופים עלה ב-11%, שכר סג"מים ב-2% בלבד

הממונה על השכר שלח בנובמבר מסמך לוועדת לוקר, שבו פירט כיצד העלאות השכר לקצינים בכירים בין 2008 ל-2013 היו גבוהות משמעותית משל בעלי דרגות נמוכות, ועד כמה שכרם של אנשי הקבע גבוה מבשאר כוחות הביטחון

שאול אמסטרדמסקי 06:4430.07.15

בנובמבר 2014 התקבל בוועדת לוקר מסמך יוצא דופן. המסמך, שעותק ממנו נמצא גם בידי צה"ל, חובר באגף הממונה על השכר במשרד האוצר והוא מספק הצצה נדירה בהיקפה לעולם השכר בשירות הקבע בצה"ל.

 

עיון במסמך מגלה כי אגף הממונה על השכר מציג עמדה שונה מזו של אגף התקציבים באוצר ביחס לסוגיית הפנסיה של אנשי הקבע. בעוד שבאגף התקציבים מעוניינים לאמץ את המלצות ועדת לוקר ולבטל את פנסיית הגישור שמקבלים אנשי הקבע מגיל פרישתם מצה"ל ועד לגיל הפרישה הכללי במשק, באגף הממונה על השכר טוענים דווקא כי ייתכן שזהו המודל המוצלח ביותר.

 

תחת זאת, הממונה על השכר קובי אמסלם קובע כי השכר ותנאי השכר בשירות הקבע טובים בהרבה מבשירות הציבורי וביתר כוחות הביטחון, ולכן הוא ממליץ להקטין את ההוצאה על כוח אדם באמצעות צעדים כמו ביטול חלק מההטבות. הדו"ח כולל המלצות לשינוי מודל השכר בצה"ל כך שייטיב עם בעלי הדרגות הנמוכות (סגן עד רב־סרן) במקום עם בעלי הדרגות הגבוהות, וכך שייטיב עם אנשי הקבע מהמערך הלוחם במקום עם קציני המטה, כפי שקורה היום במספר רב של מקרים.

 

השכר ועלייתו

שכר האלופים עלה ב־11% בחמש שנים

 

במערכת הביטחון טוענים כי השכר של אנשי הקבע נמוך, גם בהשוואה לשירות המדינה וגם ביחס לעמיתיהם במשטרה, בשב"ס ובשירותי הביטחון. המסמך של הממונה על השכר טוען את ההפך. המסמך מראה כי מבנה השכר בצה"ל מתגמל יותר את בעלי הדרגות הגבוהות, אף שחלקם היחסי במערכת קטן יותר.

 

שר הביטחון משה יעלון. תעדוף בעייתי של המערכת שר הביטחון משה יעלון. תעדוף בעייתי של המערכת צילום: אריאל חרמוני

 

מערך הקבע בצה"ל נחלק כיום לשניים: קבע ראשוני (עד דרגת סרן, כלומר בערך עד גיל 28), וקבע מובהק (מדרגת רב־סרן ומעלה). גם הנגדים נחלקים באופן זה (עד דרגת רב־סמל וממנה ומעלה). בשנים האחרונות צה"ל הגדיל משמעותית את חלקם של הקצינים (והנגדים) בקבע ראשוני, וצמצם את חלקם של אנשי הקבע המובהק, בעיקר כדי לחסוך בשכר.

 

ובכל זאת, נתוני הממונה על השכר מראים כי בצה"ל משקיעים יותר בקצינים הבכירים: בשנים 2008–2013 עלה השכר הריאלי של הקצינים בדרגת אלוף משנה ב־4%, של תתי־האלופים ב־12%, של האלופים ב־11% ושל הרמטכ"ל עצמו ב־8%. לעומת זאת, שכרם הריאלי של הקצינים בדרגת סגן משנה (הדרגה הזוטרה ביותר) עלה בתקופה הזו ב־2% בלבד, ושכרם של הקצינים בדרגת סגן עלה ב־3%. יוצאי דופן בהקשר הזה הם הקצינים בדרגת סרן (השכבה העליונה של מערך הקבע הראשוני), ששכרם הריאלי עלה בתקופה זו ב־5.5%.

 

זו לא האפליה היחידה לרעה של בעלי הדרגות הנמוכות יותר. הממונה על השכר מראה בדו"ח שלו כי ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך הקפיצה בשכר לעומת הדרגה הקודמת גבוהה יותר. התופעה הזו נובעת ממודל הפנסיה התקציבית שהיה נהוג בצה"ל ובשירותי הביטחון עד 2004. במודל הפנסיה התקציבית הפנסיה החודשית בגיל הפרישה נקבעת כאחוז מהשכר האחרון. לכן לאורך השירות השכר עולה במתינות יחסית בדרגות הנמוכות, אבל בדרגות הגבוהות השכר מתחיל לקפוץ, כדי שלפני הפרישה הוא יהיה גבוה, וכך גם הפנסיה תהיה גבוהה.

 

הממונה על השכר קובע כי המודל הזה אמנם התאים לעולם הפנסיה התקציבית, אבל הוא פוגע במשרתי הקבע שהצטרפו אליו החל מ־2004, שצוברים בפנסיה רגילה כיתר העובדים במשק. "בעולם הפנסיה הצוברת יש משמעות רבה לחיסכון שנוצר בשנים הראשונות ופחות לחיסכון לקראת גיל הפרישה״, כותב הממונה על השכר, שממליץ לשנות את המודל כך שייטיב יותר עם בעלי הדרגות הנמוכות.

 

בצה"ל טוענים כי השכר הממוצע של הקצינים והנגדים נמוך מאשר במשטרה וביתר שירותי הביטחון. לכאורה הטענה הזו נכונה. אלא שהממונה על השכר מסביר כי הדבר נובע מכך שהשכר הממוצע כולל את שכרם של אנשי הקבע הראשוני, הנמוך משמעותית משכרם של אנשי הקבע המובהק. בגלל שמרבית אנשי הקבע הם בקבע ראשוני, הוותק הממוצע בצה"ל נמוך מזה שבמשטרה (עשר שנים בצה"ל לעומת 18 שנה במשטרה), ויחד עמו יורד גם ממוצע השכר.

 

הממונה על השכר הציג בפני ועדת לוקר את השכר הממוצע בצה"ל לעומת השכר הממוצע במשטרה ובשירות המדינה על בסיס הוותק, והראה שמוותק של עשר שנים ומעלה, השכר בצה"ל גבוה משמעותית מבמשטרה או בשירות המדינה. יתרה מכך, הממונה על השכר הראה כי כלכלן או פרקליט צבאי משתכרים יותר מכלכלנים או פרקליטים בשירות המדינה, פער שיכול להגיע עד ל־60%.

 

בשורה התחתונה, הממונה על השכר טוען כי בעקבות הטבות המס ובעקבות הטבות ייחודיות אחרות, "שכר הנטו של משרת הקבע גבוה משכר הנטו של עובד מדינה, גם אם השכר ברוטו שלהם זהה".

 

האפליה בשכר קיימת גם בין לוחמים לקציני מטה. בעיקרון, צה"ל נותן עדיפות בשכר לאנשי הקבע במערך הלוחם, אלא שבפועל, כפי שמראה הממונה על השכר, האפליה לטובה הזו מתמסמסת כשאנשי הקבע עוברים מהמערך הלוחם לתפקידי מטה, ושומרים על הטבות השכר שלהם.

 

 

על פי הדו"ח, יותר ממחצית מאנשי הקבע (55%) משרתים בתפקידי מטה עורפיים. לא תומכי לחימה בגדודים ובחטיבות, אלא קציני כוח אדם, אנשי הפרקליטות הצבאית, אנשי חיל הלוגיסטיקה וכו'. לשם השוואה, במשטרה בעלי התפקידים האלה מהווים רק רבע מכוח האדם.

 

לטענת הממונה על השכר, באופן אבסורדי, השכר הממוצע של אנשי הקבע בתפקידי המטה, שרמת הפעילות שלהם נמוכה יותר, גבוה ב־1,000 שקל בחודש מהשכר הממוצע של אנשי הקבע במערך הלוחם ובתפקידי השדה (13.6 אלף שקל בחודש לעומת 12.5 אלף שקל בחודש). המצב הזה נובע מכך שאנשי הקבע בתפקידי המטה הם לרוב בדרגות בכירות יותר (וחלקם הגדול גם בעלי ותק בתפקידים במערך הלוחם שמזכה אותם בתוספת שכר), ולכן שכרם גבוה משל אנשי הקבע הזוטרים יותר, אף שהאחרונים משרתים בפועל בתפקידי לחימה.

 

הממונה על השכר ממליץ לשנות זאת ולתת עדיפות לתפקידי הלחימה. העדיפות הזו, לשיטתו, יכולה להיות על ידי צמצום הטבות שכר לקצינים שמשרתים בתפקידי מטה, צמצום תוספות שכר שניתנות כיום לאנשי קבע בתפקידים מקצועיים, העלאת שכר הלוחמים והקטנת צבירת ותק הפעילות הקרבית.

 

פיקוח על כוח אדם

כוח האדם גדל ב-8% בשנים האחרונות

בגלל פערי השכר בין אנשי הקבע במטה לבין אנשי הקבע הלוחמים, ובגלל הגידול בתפקידי מטה (8% לפי ועדת לוקר) בשנים האחרונות, הממונה על השכר ממליץ להחיל פיקוח חיצוני על כוח האדם בצה"ל, כך שהלוחמים יקבלו עדיפות בשכר ובתנאים. "ניכרת מגמה של מעבר כוח אדם מיחידות לוחמות ליחידות לא לוחמות במעבר מקבע ראשוני לקבע מובהק (כלומר, במעבר מדרגת סרן לדרגת רב־סרן - ש"א). יש לנתח את אופיים של מעברים אלה ואת הדרך לצמצומם, משום שכל ארגון גדול נוטה להתנפח בצד ההוצאה וכוח האדם. פיקוח חיצוני, כפי שקיים בשירות המדינה על משרדי הממשלה (אך לא על צה"ל - ש"א), מרסן גידולים אלה", כותב הממונה. על פי המלצתו, יש להקים גוף פיקוח כזה במשרד הביטחון. ועדת לוקר המליצה אף היא להחיל פיקוח חיצוני על כוח האדם בצה"ל, שחלקו יתבצע על ידי נציבות שירות המדינה וחלקו על ידי משרד האוצר.

 

הטבות מס

בקבע משלמים מס בריאות נמוך יותר ומקבלים סל נרחב יותר

חבילת ההטבות של אנשי הקבע כוללת גם הטבת מס. אנשי הקבע משלמים מס בריאות נמוך יותר (ומקבלים סל בריאות נרחב יותר) ודמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת לעומת יתר העובדים במשק. הדו"ח מראה כי כך נוצר מצב שבו גם אם שכר הברוטו של איש קבע ועובד בשירות המדינה זהה, הרי ששכר הנטו של איש הקבע יהיה גבוה יותר בשל הטבות המס.

לפי הממונה על השכר, מצב זה יוצר אשליה שבה עלות השכר נמוכה ממה שהיא באמת, וזאת משום שהטבת המס אינה מחושבת. על כן הוא ממליץ לבטל את הטבות המס ולהגדיל את שכר אנשי הקבע, או לחלופין להעניק את הטבות המס לאנשי הקבע הלוחמים בלבד.

 

דרגות מול שכר

טריק "על תקן" מאפשר לחלק משכורות גבוהות מהדרגה

אחד הממצאים בדו"ח של הממונה נוגע לטריק שצה"ל משתמש בו כדי לחסוך אנשי קבע בדרגות גבוהות, מצד אחד, ולנפח את שכרם, מצד שני: טריק "על תקן". כך, למשל, איש קבע בדרגת סגן ממלא תפקיד על תקן סרן. השכר של אותם אנשי הקבע יהיה על פי דרגת התקן ולא על פי הדרגה הרשמית.

 

על פי נתוני הממונה על השכר, שיעור מדהים של 40% מהקצינים שמקבלים שכר על פי דרגת סרן, הם בכלל קצינים בדרגת סגן. לפי הממונה, "מדובר בקיצור הליכים בעל משמעויות תקציביות הנובע מכך שמשרתי קבע זכאים לרמות שכר גבוהות יותר בפרק זמן קצר יותר". על פי הדו"ח, לו צה"ל היה מפחית את התקן כך שיתאים לדרגתם בפועל של אותם קצינים, הוא היה חוסך 342 מיליון שקל בשנה.

 

הממונה על השכר קובי אמסלם. קורא להפחתת שכר הקצונה הבכירה הממונה על השכר קובי אמסלם. קורא להפחתת שכר הקצונה הבכירה צילום: עומר מסינגר

 

מיתוס השלמת השכר

99% מאנשי הקבע בדרגת סמל מקבלים השלמת שכר

אחד המיתוסים שדו"ח הממונה על השכר נוגע בהם הוא זה שנוגע להשלמה לשכר מינימום. בדיונים בכנסת, צה"ל טוען כי רבע מאנשי הקבע מקבלים השלמה הכנסה, מה שמעלה אסוציאציות של שכר על גבול העוני. בפועל, המצב שונה.

 

הממונה מסביר בדו"ח כי תוספת השלמת הכנסת בצה"ל ובשירות המדינה היא תוספת טכנית, שנובעת מכך שאנשי הקבע נהנים מכל תוספות שכר שאינן נכללות בשכר הבסיסי. כך יוצא שהשכר הבסיסי יכול להיות נמוך משכר המינימום, ועל כן יש צורך בהשלמת הכנסה. בפועל, השכר שכולל את כל התוספות, גבוה ב־2,000 שקל בממוצע משכר המינימום.

 

דו"ח הממונה מראה כי הרוב המוחלט של מקבלי השלמת הכנסה הם אנשי קבע בדרגות זוטרות, כאלה שנמצאים בשירות קבע זמן קצר. כך, 99% מאנשי הקבע בדרגת סמל מקבלים השלמת הכנסה. גם 82% מהסמלים הראשונים, 100% מסגני המשנה ו־20% מהסרנים. כלומר, מצג המסכנות שצה"ל מציג רחוק מלהיות נכון.

 

רכב צמוד

המדינה משלמת לסגני אלופים ומעלה את מלוא המס על ההטבה

אחת ההטבות שאנשי הקבע מקבלים היא רכב צמוד: קצינים בדרגת רב־סרן ומעלה זכאים לרכב צמוד "גם אם תפקידם אינו מחייב זאת". לפי נתוני הממונה, 28% מאנשי הקבע בצה"ל מקבלים רכב צמוד לעומת 2.3% בשירות המדינה.

 

על רכב צמוד צריך לשלם מס, משום שמדובר בהטבה שדינה כתוספת שכר. אלא שבצה"ל, קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה מקבלים גילום מס מלא. כלומר, המדינה משלמת עבורם את המס.

 

לשם השוואה, במשטרה הזכאות לרכב צמוד היא רק מהדרגה המקבילה לסגן אלוף, והמדינה משלמת עבור אותם קציני משטרה כ־70% מהמס שהם צריכים לשלם על כך. בשירות המדינה רק בעלי התפקידים הבכירים ביותר, או כאלה שעבודתם מחייבת זאת, זוכים לרכב צמוד. עם זאת, 45% מהעובדים בשירות המדינה מקבלים הוצאות רכב, וכן החזר עבור הביטוח השנתי והטסט. אך למרות זאת, הממונה כותב כי "עדיין מדובר בתשלומים הנמוכים בהרבה ממתן רכב צמוד".

 

הממונה על השכר ממליץ לבטל את הטבת הרכב הצמוד לרבי־סרנים, רבי־נגדים ואף סגני אלופים (תוך מתן פיצוי).

 

פנסיה

בצה"ל ישנה אפשרות לקבל עד 76% מהמשכורת האחרונה

 

הפנסיה בצה"ל ובשירות המדינה נחלקת לעולם הפנסיה הישן ולעולם הפנסיה החדש. העולם הישן של הפנסיה התקציבית נסגר למצטרפים חדשים בדצמבר 2013. כל מי שנכנס לקבע קודם לכן לא חסך לפנסיה במשך מרבית שנות עבודתו, והוא יקבל פנסיה של עד 70% משכרו האחרון. בצה"ל ישנה אפשרות לקבל עד 76% מהשכר האחרון בתור פנסיה (ואפילו 78% בתפקידים מיוחדים), משום שהרמטכ"ל יכול להגדיל את הפנסיה עד 6% (כפי שנעשה למרבית הפורשים), וגם שירות החובה מזכה בעוד 6% פנסיה (בניגוד למצב בשירות המדינה). עלות התוספת הזו, של 12% לפנסיה התקציבית, היא כ־1.44 מיליארד שקל בשנה (מתוך כ־6.5 מיליארד שקל שהמדינה שילמה לפנסיה של אנשי הקבע ב־2014).

כך, איש קבע שיפרוש בגיל 47 (גיל הפרישה הממוצע בצה"ל כיום), יקבל פנסיה תקציבית כאילו שירת עד גיל 52. את הפנסיה התקציבית הזו יקבלו אנשי הקבע האלה מגיל הפרישה ועד לסוף ימיהם.

 

מי שנכנסו לקבע לאחר ינואר 2004 חוסכים לפנסיה כמו יתר העובדים החדשים במשק - באמצעות קרנות פנסיה פרטיות. עם זאת, ובשונה משירות המדינה, עם פרישתם הם יהיו זכאים לפנסיית גישור, שהיא פנסיה תקציבית לכל דבר, רק שלא ל־40 שנה אלא ל־20 שנה: פער הזמנים בין פרישתם מצה"ל ועד לגיל הפרישה הכללי. מאותה נקודה, קרן הפנסיה הפרטית תשלם להם על בסיס מה שחסכו לבד. בשביל להגדיל את פנסיית הגישור, סוכם ב־2003 כי עם יציאתם לפנסיה, המדינה תעניק בונוס בגובה משכורת שנתית לאותם אנשי הקבע, בשביל להגדיל את פנסיית הגישור, וגם תכניס אליה את יתרת פיצויי הפיטורים שלהם. זו ההטבה שוועדת לוקר ממליצה לבטל עבור מי שאינם לוחמים (ולהחליפה במענק פרישה חד־פעמי).

 

אלא שלפי הדו"ח, לפנסיית הגישור יש יתרונות: היא מאפשרת לפטר את אנשי הקבע בגיל מוקדם יחסית בלי תוכניות פרישה יקרות, והיא מעניקה רשת ביטחון לפורשים בשנות ה־50 לחייהם, שסיכוייהם להשתלבות בשוק העבודה באותה רמת שכר נמוכים. ולכן "פנסיית הגישור הנה כורח המציאות".

 

עמדה זו של הממונה מנוגדת לעמדה של אגף התקציבים באוצר, ומנוגדת גם להמלצות הסופיות של ועדת לוקר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x