$
דעות

אנחנו לא רוצים דמי אבטלה

שורה של קשיים לא מאפשרים לנשים ערביות לצאת לעבודה, בעיקר משום שאין מקומות עבודה בסביבת מגוריהם. לגבי הגברים מהמגזר - אם אתה אקדמאי תתקשה למצוא עבודה

מוסא חסדייה 07:5012.06.15

לפני מספר ימים, פורסמה ידיעה בנוסח אזהרה מבית האוצר, בה ישראל בדרכה לפשוט את הרגל, לאור אי שילובם של ערבים וחרדים בשוק העבודה ולפיכך אי תשלום מסים, שיריצו גלגלי מדינה זו ; ברצוני להודיע לנגידת בנק ישראל ולפקוח את עיני הקוראים, כערבי, ככלכלן, איש עסקים ובעלי חברת הפרסום המובילה המתמחה במגזרים, כי ערבים, בהחלט מעוניינים לעבוד, אולם אין מי שיעסיקם.

  

מפעם לפעם, אנחנו מותקפים בדיווחים וניתוחים כלכליים, בדומה לניתוח המדובר שערך אסף גבע, הכלכלן הראשי במשרד האוצר– שצופים וסוקרים מהצד, כי ערבים אינם חלק משוק העבודה ואין צפי מציאותי, לכך שיעבדו וישתלבו בזמן הקרוב – רחוק, וכרגיל, אל עבר מי מופנית האצבע המאשימה? הערבים!

  

אום אל פחם אום אל פחם צילום: ערן יופי כהן

 

גם בדו"חות הכלכליים האחרונים של בנק ישראל, נעשית השוואה בין המגזר הערבי למגזר החרדי ועם כל הכבוד הניתן למגזר החרדי, שגם סובל מאפליה תקציבית, אין זה הוגן לכלול את המגזרים יחדיו משום שערבים צמאים לתעסוקה. כאן יש לציין, כי בדרך כלל רוב הגברים הערבים יוצאים לעבודה – בין אם היא עבודת צווארון כחול או לבן, או אף עבודה שחורה.

 

היכן הבעיה בהעסקת גברים ערבים? ברגע שהם אקדמאיים, למרבה הצער וההפתעה, המדינה לא עושה דבר על מנת לקלוט ולספק לאותם משכילים חממה ולשלב אותם בתפקידים שונים במוסדות המדינה ובגופים ציבוריים; הנתונים כיום מדברים על 8%-9%, כשבמדינה מתוקנת, אנו חייבים להגיע לכל הפחות ל-15%.

 

ערביות מבקה אל ערבייה עובדות בחקלאות (ארכיון) ערביות מבקה אל ערבייה עובדות בחקלאות (ארכיון) צילום: נמרוד גליקמן

 

גם בתאגידים פרטיים, ערבים לא מתקבלים לתפקידים ניהוליים ואותם אקדמאים מופלים לרעה, בשל היותם ערבים וזאת בניגוד למדינות מתוקנות בהם קולטים מיעוטים על תקן העדפה מתקנת בכדי להגדיל את ההכנסות.

 

בנק ישראל אינו יכול לדבוק בנתונים יבשים, ולהתעלם ממדיניות מכוונת של אי העסקת ערבים – אנחנו כן רוצים לעבוד!

 

הבעיה היותר קשה, היא שילובם של נשים בשוק העבודה. נשים ערביות, שכיום שיעור השכלתן עלה, עדיין מופלות לרעה במעמד הקבלה לעבודה, גם מבחינת השכר. אכן, סקסיזם ואפליה מגדרית קיימים בכל המגזרים – אולם על אחת כמה וכמה אישה ערבייה, שראשה מכוסה במטפחת רחמנא ליצלן. אחוז המועסקות הערביות, הוא 30% והן משוועות לעבודה!

 

סוגיה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה, היא שלנשים, באופן כללי ובוודאי במגזר הערבי, יש שתי משמרות לנהל – משמרת במקום עבודתה כקרייריסטית, ומשמרת נוספת בביתה – שם היא ממשיכה לעמול ולעבוד, כאם, רעייה, טבחית, מנקה, מחנכת ועוד. על אף מגמה של ליברליזם וכלכלה שדורשת מזוגות צעירים לכלכל את הבית יחדיו, והעובדה שגברים צעירים משתתפים היום במטלות הבית ובהורות – המצב עגום.

 

בסביבה הקרובה של האישה הערבייה, שבד"כ חיה בפריפריה, אין מספיק מקומות תעסוקה לנשים והן אינן יכולות להגיע למרכז ולעבוד. גם התחבורה הציבורית הקלוקלת, התכנון העירוני ואי הקצאת המשאבים לאוכלוסיות בפריפריה, הם פקטור שיש לקחת ולכלול בחשבון בתחזיות עתידיות מאיימות.

 

אני מבקש מנגידת בנק ישראל וממשרד האוצר לדאוג לפתרונות תעסוקה לנשים וגברים – בין אם ערבים או חרדים, במקום מושבם. אני בטוח ששיעור המועסקות הערביות למשל, יעלה מ-30% ל-70% ואז לא יהיו בעיות של הכנסות ממסים. תודה רבה, אנחנו לא מעוניינים בדמי אבטלה! 

 

הכותב הוא אסטרטג ויו"ר משרד הפרסום "סקטורס-אל בוסתאני"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x