• תפריט
הייטק והון סיכון

מייסד טיימפול: "אנשים פשוט לא יודעים לנצל את הזמן שלהם"

רגע אחרי שמכר לגוגל את Timeful שהקים, מספר פרופ' יואב שוהם ל"כלכליסט" על המגעים עם החברה והתוכניות לעתיד. הוא חושף כי טיימפול נולדה בכלל כרעיון במאמר אקדמי ומסביר כיצד יכול המוצר שלה לייעל את הלו"ז שלכם

אסף גלעד 12:2805.05.15

רק הושקה ביולי האחרון, וכבר נמכרת: אפליקציית ניהול הזמן Timeful שהקימו הפרופסורים יואב שוהם ודן אריאלי נמכרה אמש (ב') לגוגל תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים, עשרה חודשים בלבד אחרי שהושקה לאייפון.

מה בער לשוהם, אריאלי ולשותפם ג'ייקוב בנק למכור כל כך מהר? שוהם מספק ל"כלכליסט" כמה סיבות. "זו תמיד שאלה מורכבת", אמר שוהם, שמכר קודם לכן שתי חברות תוכנה באקזיט מרשים, אחת מהן, Katango, לגוגל.

 

פרופ' יואב שוהם פרופ' יואב שוהם צילום: אוראל כהן

 

"ראשית, הפרמטרים הכספיים היו משכנעים והמשקיעים מאוד מרוצים מהעסקה הזו", אמר מבלי לספק פרטים על היקף העסקה. "מעבר לזה, החיבור עם גוגל היה מעולה ובכלל לא החל מתוך מטרה למכור. היינו צריכים לגייס כסף נוסף, אז התחלנו לדבר עם גורמים שונים, ביניהם גוגל. מהר מאוד הסתבר שיש לנו מכנה משותף רחב וראיית עולם משותפת ודבר הוביל לדבר. כל זה קרה בתוך חודשים. חשבנו תחילה גם לערוך שיתוף פעולה מוגבל, אבל המכנה המשותף הביא אותנו בסופו של דבר לעסקה הנוכחית".

 

פרופ' יואב שוהם הוא חוקר ותיק בתחום הבינה המלאכותית ומדעי המחשב ופרופסור מן המניין בסטנפורד. הוא גם יזם הייטק מנוסה, שהקים לצד הקריירה האקדמית שלוש חברות קודם לחברה הנוכחת, שתיים מהן מכר בהצלחה - את TradingDynamics מכר לאריבא בכ-400 מיליון דולר ב-1999 (שנה לאחר שהוקמה) ואת Katango מכר לגוגל לפני שלוש שנים, עם תחילת העבודה של ענקית החיפוש על גוגל פלוס. סכום המכירה עמד ככל הנראה על כ-30 מיליון דולר. במסגרת המכירה של קטנגו התחייב שוהם לעבוד בגוגל במשרה חלקית בלבד וכך עשה עד שעזב בדצמבר 2014. חלק מזמנו אך הקדיש לעבודה משותפת עם העתידן ריי קורצווייל שבונה בגוגל מנוע בינה מלאכותי.

 

שוהם (במרכז) וסגל קטנגו שוהם (במרכז) וסגל קטנגו

 

עם רכישת טיימפול, יעבור שוהם לעבוד במשרה מלאה בגוגל וישמש כמדען בכיר (Prinipal Scientist), ויבלה חלק ניכר מזמנו בישראל. הוא לא עזב את משרתו בסטנפורד, אך נמצא כעת בחופשה ללא הגבלה. החוקר יעבור לגוגל יחד עם הצוות האמריקאי של טיימפול שמונה 20 איש. שותפו פרופ' דן אריאלי מצטרף לגוגל על תקן של יועץ במשרה חלקית.

 

ממאמר אקדמי לאקזיט

 

בשנה האחרונה הוכיחה את עצמה טיימפול כאפליקציה חכמה לניהול זמנים ומשימות עבור משתמשי iOS. היא מבקשת מהמשתמש להזין לה משימות, הרגלים, סדרי עדיפויות ומטרות רצויות, והאפליקציה מתעדפת עבורו משימות ושולחת לו עצות לניהול הזמן שלו. למרות שמדובר באפליקציה לאייפון בלבד, היא עובדת היטב עם פלטפורמות משלימות כמו שירות היומן של גוגל קלנדר, האקסצ'יינג' של מיקרוסופט או iCal של אפל. "שקלנו להשיק גם גרסת אנדרואיד", אמר שוהם. "אבל כשאתה מפתח אפליקציה חדשה ומנסה אותה ומשנה אותה לעיתים תכופות, קשה לעבוד במקביל על שתי פלטפורמות, אז העדפנו להתמקד ב-iOS".

 

מנוע הלמידה ועיבוד השפה הטבעי שלה שולף את האירועים הרלוונטים מהיומן, מבין את חשיבותם ומספק למשתמש מעין סדר עדיפויות להשלמתן על בסיס התנהגותו הקודמת. המשתמש נדרש להזין, למשל, כי הוא מעוניין לרוץ שלוש פעמים בשבוע והאפליקציה תדע להמליץ לו אילו פגישות יוכל לנהל לפני ואחרי האימון, אם בכלל. ייתכן כי האפליקציה תשער כי על סמך ההתנהגות של המשתמש, לא יהיה לו זמן לקבל פגישה אם הגדיר את נושא האימון כחשוב יותר.

 

 

בפועל, טיימפול תהפוך לפיצ'ר במסגרת Google Apps. הצוות יחדל לפתח גרסאות חדשות ויתמקד בפיתוח מוצרים דומים או חדשים עבור גוגל. עם זאת, גוגל תשמר את האפליקציה כפעילה. מה גוגל תעשה עם הצוות? שוהם לא מגלה, אך ניתן לשער כי שירות ניהול המשימות והתזכורות ישמש את גוגל לא רק דרך שירות Calendar אלא גם סביב מסמכי Drive ואפליקציות שונות, במיוחד אם הן משותפות בין מספר משתמשים של גוגל.

 

Timeful החלה כמאמר אקדמי שכתב שוהם בכתב עת מקצועי שעוסק בכלל בפילוסופיה כבר לפני כשש שנים. אבל מאחר ושוהם הוא לא רק תאורטיקן, אלא איש מעשה, הוא החל ליישם את עקרונות ניהול עדיפויות הזמן דרך ניסוי שביצע בסטנפורד בסיועו של אחד מהדוקטורנטים שלו באותו הזמן, ג'ייקוב בנק, כיום שותפו בטיימפול. לחברה שהוקמה בשנה שעברה הצטרף אריאלי שהיה שותף אקדמי שלה במשרה חלקית.

 

המערכת לומדת את המשתמש

 

מאחורי מערכת ניהול הזמן עומד מנוע שמפשט מטלות, פגישות, פרויקטים, משימות ומטרות לכמה מאפיינים בסיסיים: זמן משוער לביצוע המשימה, הדדליין, מקום ביצוע המשימה, עדכון שלבי הביצוע וכן האם המשימה בוצעה או לא.

 

מה הפתיע אותך ביישום מסקנות המחקר שלך מ-2009 באמצעות האפליקציה הזו?

שוהם: "זו לא פעם ראשונה שאני מתמודד עם תכנון מוצר. גם ב-Katango עשיתי זאת, ותכנון מוצר זה עיסוק שקרוב לליבי. אני בטעות הפכתי לאיש מדעי המחשב, ובכלל רציתי להיות ארכיטקט. גם ממשק משתמש זה עיסוק שטבעי לי. עד שלא התחלנו לעבוד, לא באמת הבנתי עד כמה בעיית הזמן היא חשובה. זמן הוא חמקמק, אין שטרות של זמן ואין בנק של זמן. הוא מושג ערטילאי וככל שנכנסתי לפרויקט הזה, הבנתי עד כמה הוא חשוב".

 

ממה שנוכחת לדעת, איך אנשים מנצלים את הזמן שלהם?

"באופן גרוע מאוד וזה בראש ובראשונה כי מדובר בבעייה חישובית קשה שכרוכה באופטימיזציה מורכבת. אנחנו כבני אדם מחזיקים בכללי אצבע גרועים, ותיעדנו בסיועו של אריאלי טעויות רבות בניהול הזמן. אנחנו גומרים את היום שלנו , או את השבוע או את החיים ומסתכלים אחורה ואומרים לעצמנו: לא לכך התכוון המשורר. אף אחד לא מסיים את חייו בלהגיד לעצמו: 'חבל שלא קבעתי לעצמי יותר פגישות'. בדרך כלל זה נגמר ב' חבל שלא ביליתי יותר זמן עם המשפחה, לא קראתי מספיק או שלא הגשמתי את המטרות שהצבתי לעצמי'. מושג הזמן הוא מעוות אצלינו.

 

והמחשב הוא שיהפוך אותנו לממושמעים יותר?

בסופו של דבר אתה צריך סיוע. אלא אם כן אתה מנהל בכיר ויש לך עוזר אדמינסטריבי. אבל המחשב יכול רק לעזור לנו. בסוף ההחלטה היא שלך.

 

אנשים מרמים את את האפליקציה?

יש משפט שאומר שאתה תמיד יכול לרמות, אבל אתה יכול לרמות רק חלק מהזמן. בסוף יש לך כאן עוזר אישי שעומד לרשותך, ואם אתה מחליט לא להשתמש בו ולרמות אותו, אז אולי אתה לא צריך עוזר אישי.

 

איך אתם בעצם עוקבים אחרי ההרגלים שלי?

"אנחנו רואים את היומן שלך, רואים את המטלות שיצרת, את ההרגלים שהזנת לאפליקציה וכן את הפרויקטים. אתה אמור לסמן ידנית, אבל כבר התחלנו לפתח מערכת שלומדת אותך. בקרוב גם נשיק אפליקציה לשעוני אפל, כך שההפעלה תהיה אוטומטית ואינטואיטיבית יותר".

 

שוהם יבלה זמן רב יותר בישראל וירחיב את פעילויות הפילנתרופיה שלו - בין היתר, אל תחום החינוך. בחודש הבא, למשל, הוא ישתתף בכנס לטכנולוגיות חינוכיות (EdTech) של מט"ח ומאיץ החדשנות שלה, MindCET, שם ידבר על בינה מלאכותית ותורת המשחקים ויישומם בחינוך.

 

אנשים לא מתקשרים לאמא מספיק

 

פרופ' דן אריאלי, שגם הוא מצטרף לגוגל במשרה חלקית מגלה כי השימוש הכי נפוץ באפליקציה היה קביעת הרגלים. "אתה אומר פעם אחת מה אתה רוצה לעשות והאפליקציה מוצאת לך זמן לעשות את זה וקצת מציקה לך בעניין", סיפר ל"כלכליסט". "אם אתה לא רץ בכלל, אולי אתה רוצה להתחיל לרוץ, וזה מאוד חשוב. קיבלנו תגובות מאנשים שהצליחו לעשות דברים שלא הצליחו לעשות הרבה שנים. משתמש אחד כתב לי אתמול שהוא רצה ללמוד איטלקית, הגדיר את זה בתור הרגל, קיבל תזכורות מהאפליקציה והצליח אחרי שניסה אחרי כמה וכמה שנים ולא הצליח להתמיד. זה נשמע פשוט, אבל אם יש לך עיסוק שאתה חושב שאתה צריך לעשות והוא לא ביומן, אתה לא תעשה אותו. וביומן הרגיל אתה לא תשים אותו כל יום בשבע בבוקר או שלוש פעמים בשבוע, ולכן מאוד חשוב לדעת מתי הכי כדאי לבצע את המטלה הזו ואיפה כדאי לשבץ אותה".

 

"אחד ההרגלים המפתיעים שראינו הכי הרבה הוא לשתות מים או להתמתח, דברים קטנים שאנשים חשבו עליהם. באופן מפתיע ההרגל של להתקשר לאמא היה ההרגל שהכי פחות ביצעו. למרות שאולי בישראל, כולם בסופו של דבר מתקשרים לאמא ואפילו לא צריך לעשות תזכורת..."

 

"מאפיין חדש באפליקציה שהרמנו לאחרונה הוא מה שאנחנו מכנים 'פרויקטים', הוא חשוב כי במחקר שעשינו גילינו שלהרבה אנשים יש פרויקטים, מעין חמישה הישגים שהיו רוצים להשיג בחיים ואם תשאל אותם בסוף השנה מה יגרום להם אושר הם יהיו ההישגים הללו גבוה בסדר העדיפויות. אבל זה לא ביומן שלך, לא תמצא זמן".

 

האם תקראו למשתמשים להפסיק להשתמש בפייסבוק או בגוגל כדי למלא את המשימות שלהם?

 

"מה זה בדיוק אומר להפסיק לעשות משהו? אנחנו לא רוצים להיות שלילים אלא חיוביים: עד כמה אתה מאחר בהתקדמות בפרויקט ספציפי, מתוך תחושה שאם אתה לא מתקדם בו אז לא תגשים אותו. זה שיקול של עלות-תועלת. אם אתה נמצא במחצית הדרך לפרויקט ומתעכב, נגרום לך להבין את סדר העדיפויות של הזמן. כשאתה מחליט לסטות מהדרך ולעבור לעיסוק צדדי, אנחנו רוצים שלפחות תחשוב על כך שיש לך משימה לחזור אליה ושתהיה לך המודעות לזמן שמתקדם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x